יחימוביץ' לא שלי, יעקב לא נאמן

שכר הבכירים: נאמן ויחימוביץ' עובדים בסופו של דבר בשביל אותו צד.

1
הסופר האנגלי איאם פורסטר אמר "אם יהיה עליי לבחור בין בגידה במדינה לבגידה בחבר, אני מקווה שיהיה לי האומץ לבגוד במדינה" (הציטוט במקור, באדיבות יונית). זה משפט כלל לא טריוויאלי, ואני נוהג לחשוב עליו שוב ושוב שנים אחרי ששמעתי אותו לראשונה. המסקנה הכי אינטליגנטית אליה הצלחתי להגיע אליה, דומני, היא שכדאי לכל אדם לשאול את עצמו טוב טוב מהו "חבר" ומה זה אומר בעצם "לבגוד".

החיים מלמדים אותך שלא כל מי שאומר שהוא חבר, או אפילו חושב שהוא חבר, הוא באמת חבר. החיים מלמדים אותך שבגידות, מסוגים שונים, הן דבר שהחיים מלאים בו ושבני אדם שבוגדים זה בזה הם איום הרבה יותר קיומי, יומיומי ומוחשי מאנשים שבוגדים במדינתם. החיים גם מלמדים אותך שמה שנחשב "בגידה" אצל אחד איננו כזה אצל אחר.

החיים, בישראל במיוחד, מלמדים אותך שפטריוטיזם הוא לעיתים קרובות מפלטם של הנבלים, ואילו אלו שמכונים "בוגדים" הם כמעט תמיד הצד ההגון, הרציונלי והלא אלים (אני עוד זוכר את כתובות ה"בגין בוגד" שראיתי כילד בן שש, על קירות רחוב הרב-קוק בבני ברק שבו גדלתי). שמי שדורש "נאמנות" נוטה להיות הפחות נאמן לכם ולי והיותר נאמן לחבריו.

2
לשלי יחימוביץ' הפסקתי להאמין במערכת הבחירות המוניציפלית של 2008, כשהתקרנפה ותקפה חזיתית את דב חנין שהתמודד מול רון חולדאי. יחימוביץ', בעבר מצביעת חד"ש גאה, האשימה את דב חנין שאיננו ציוני מספיק בשביל לעמוד בראש העיר העברית הראשונה.

מעבר לבגידה במי שהיה חברה לדרך, ותמך בכל יוזמות החקיקה החברתיות שלה, הבחירה של יחימוביץ' הייתה תמוהה במישור האידיאולוגי והפרקטי. התבקש ומתבקש לשאול, מה פשר ומה מחיר תמיכתה ברון חולדאי – ראש העיר של המגדלים והמתחמים, של דו"חות החניה, של פינוי כפר שלם ושל הדירות שני חדרים ב-4500 ש"ח לחודש. כי אם ישנו צד של בעלי הון וישנו צד שני, כפי שיחימוביץ' עצמה מקפידה להזכיר בכל שני וחמישי, אז לאיזה צד לדעתכם משתייכים רון חולדאי ובני בריתו?

3
יש בזה משהו אירוני, שיריבה הגדול של יחימוביץ' במאבק על שכר הבכירים הוא יעקב נאמן, ואילו יריבה בקרב על ראשות מפלגת העבודה הוא בוז'י הרצוג. זה, כמובן, בגלל משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' (משרד עו"ד הגדול בישראל, שנאמן והרצוג האב היו שותפים בו). אירוני, כי אתה כמעט מתפתה לחשוב שהלב של יחימוביץ' במקום הנכון.

הבעיה היא שנאמן צודק לפחות בדבר אחד: הגבלת שכר הבכירים לא תפתור את הבעיה. כלומר, סביר להניח שבכירי החברות הציבוריות ימשיכו לשמן זה את זה בכספנו בכל מקרה, אבל הפתרון החקיקתי שיחימוביץ' דוחפת הוא ממש לא מה שיפריע להם לעשות את זה. אז אולי יחימוביץ' לא ממש נשואה למאפיה כמו כמה אנשים אחרים שנמצאים היום בכנסת, אבל יותר ויותר היא מצטיירת כפוליטיקאית צינית ופופוליסטית, מהסוג שראינו יותר מדי במפלגת העבודה, לאסוננו. זה שהיא מדברת בשם ערכים שונים מאלו של יוליה שמאלוב ברקוביץ', עוד לא שם אותה במחנה של הטובים.

4
ואגב בגידות ונאמנות – דוד בן-גוריון אמר שמפקד שעושה שימוש בזבזני במשאבים העומדים לרשותו הוא בבחינת בוגד, כי במו ידיו הוא מסייע לנצחון האויב. זו אמירה קצת חריפה, אז תרשו לי להציע ניסוח עדין יותר: מי שמעדיף את האינטרסים של אנשים מעטים על אלו של הכלל, או נוהג בזלזול וחוסר אחריות במשאב ציבורי, אינו צריך להחזיק במשרה ציבורית.

זה נכון להנהלות של חברות ציבוריות ובוודאי נכון לממשלה ולכנסת. מגילת העצמאות קובעת בפירוש כי "… [המדינה] תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". אם גדלים והולכים הפערים בין חלק מהתושבים לבין שאר התושבים, ברור שמתווי המדיניות הכלכלית פועלים בניגוד להצהרה של מגילת העצמאות.

הסכום האריתמטי של מעשיהם ומחדליהם – ולא משנה באיזו תיאוריה כלכלית ניסו לגבות אותם – הוא 129 המשכורות הדרושות כדי לקנות כאן דירה. או, להבדיל – שהשכירות על דירת שלושה חדרים בתל-אביב גבוהה מהשכר החציוני (כ-4500 ש"ח), מה שאומר שבעיר העברית הראשונה של שלי יחימוביץ' ורון חולדאי חצי מתושבי מדינת ישראל לא יכולים לחלום על גידול ילדים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.   ביום 6 במרץ 2011 בשעה 5:04

    תומך בדבריך.

  • אורי   ביום 6 במרץ 2011 בשעה 10:25

    פוסט מצוין, תודה.

    יש מקור להצבעת יחימוביץ' לחד"ש בעבר?

  • איתי   ביום 6 במרץ 2011 בשעה 15:38

    ורק חשוב להוסיף שמעבר להתקרנפות ב-2008 והתמיכה בנציג ההון-שלטון, יחימוביץ' גם טינפה והוציאה את דיבתו של חנין כששיקרה ביודעין על כך שהאחרון "לא עומד בהמנון".

  • Gil   ביום 6 במרץ 2011 בשעה 18:18

    השכר החציוני בישראל לאדם גבוה יותר מ-4500 ש"ח. לפי הודעה זו לעיתונות של בנק ישראל הוא עומד היום על כ-6700 ש"ח:
    http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/100527/100527m.htm

    לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה החציונית בשנת 2007 למשק בית שבראשו שכיר היא לפחות 11736 ש"ח:
    http://www.cbs.gov.il/publications09/1357/pdf/t11.pdf

    עבור שכירים הנתון משנת 2007 השכר החציוני לשכירים היה לפחות 5547 ש"ח:
    http://www.cbs.gov.il/publications09/1357/pdf/t27.pdf

    מכל מקום, נראה לי שהנתונים שלך בנושא זה מעט לא מעודכנים.

  • רוזנברג   ביום 6 במרץ 2011 בשעה 21:33

    לא הבנתי את סעיף (3) – מדוע החקיקה שתגביל השוד אינה ראויה? את המתכון שזה לא מספיק?

  • רונה   ביום 7 במרץ 2011 בשעה 21:09

    מי שמרוויח חמש (מעל החציון) כן יכול לשכור פה דירה (שלא לדבר על לגדל ילדים)?

  • שוקי גלילי   ביום 8 במרץ 2011 בשעה 2:24

    גיל – הנתון של בנק ישראל אליו הפנית נראה מאד חשוד – האם נראה לך הגיוני שהשכר החציוני גדל ב-20 אחוז בתוך שנה? אני יכול לומר לך שמאז 2007 או 2008 הלמ"ס לא מספק את נתון השכר החציוני, וכתבים כלכליים שביקשו את הנתון נענו שאין ביכולתם לספק אותו. בכל אופן, גלובס פרסם לאחרונה שמדובר בכ-4600 ש"ח. זה גם הגיוני שהייתה ירידה מ-2007 כי גדל מאד היקף המשרות החלקיות.

  • Gil   ביום 11 במרץ 2011 בשעה 0:30

    שוקי- ראשית, השכר החציוני לשכירים ב-2007 לא היה 5547 ש"ח אלא לכל הפחות 5547. בהחלט ייתכן שהשכר החציוני היה גבוה מכך במקצת.
    שנית ההודעה של בנק ישראל היא מ-2010, כ-3 שנים לאחר הנתון של הלמ"ס. אני לא חושב שעליה של 20% בשלוש שנים היא מאוד סבירה, עליה של 10% דווקא כן סבירה. מאידך, גם ירידה של כ-19% בשלוש שנים היא לא סבירה מאוד.

    אבל נפנה לרגע לשנים מתקדמות יותר. בשנת 2008 השכר החציוני לשכירים היה לפחות 5729 ש"ח:
    http://www.cbs.gov.il/publications10/1403/pdf/t27.pdf

    ההסבר שנתת לגבי הגידול במשרות החלקיות כהסבר לירידה אפשרית של השכר החציוני היה יכול להסביר ירידה דרסטית רק אם היו נוספות המון משרות כאלה (כמה? אם ניקח בחשבון את הלוח מ-2008 הרי שצריך כחצי מליון משרות בשכר של פחות מ-4500 ש"ח רק כדי שהחציון יהיה לפחות 4934 שקל. לפיכך, כדי שהחציון יהיה בערך 4500 ש"ח צריך ככל הנראה הרבה מעבר לכך. אתה רוצה לומר לי שנוספו למשק יותר מחצי מליון משרות שמשלמות לכל היותר 4500 ש"ח בשנתיים האחרונות?). אני חושב שאפשר להניח לאור הנ"ל שהשכר החציוני לשכיר קרוב מאוד ל-6000 ש"ח (פלוס מינוס 200 שקלים פחות או יותר).

    באותה השנה (2008) היתה ההכנסה החציונית למשק בית לפחות 12,178 ש"ח:
    http://www.cbs.gov.il/publications10/1403/pdf/t11.pdf

    אפילו אם נתייחס רק לנתונים הנ"ל הרי שהכנסתו החציונית של פרט בישראל היא קרוב ל-6000 ש"ח וכשמדובר במשק בית אנחנו מדברים על כ-12,000 ש"ח. כיוון שמה שחשוב הוא משקי בית (כי הרי יש כל מיני עו"ס שנשואים לעו"ד וכו') הרי שמשק הבית החציוני בישראל משתכר בערך פי 2.66 ברוטו בכפי שכתבת.

  • איתי אשר   ביום 12 במרץ 2011 בשעה 23:40

    השכר החציוני הוא בסביבות 6000 שח

    דורון גרינשטיין בעבודה שחורה
    http://www.blacklabor.org/?p=11918

  • שוקי גלילי   ביום 15 במרץ 2011 בשעה 16:01

    מדובר על 5850 ש"ח ברוטו שהם כ-5400 ש"ח נטו, והנתונים הם בני שלוש שנים לפחות אז הנתון של גלובס לא מופרך.

  • שוקי גלילי   ביום 15 במרץ 2011 בשעה 16:20

    גיל – שוב, אתה מדבר על ההכנסה החציונית ברוטו, לפני לפחות שלוש שנים, ולשכירים בלבד. שלוש שנים שבמהלכן עברו כאן שתי ממשלות ושלושה שרי אוצר, משבר כלכלי עולמי, שינויים מרחיקי לכת בענפי משק שונים ובהיקף התעסוקה הכללית והרכב המשרות. אני לא יודע איך אתה קובע מה סביר ומה לא סביר בתנאים כאלה. אני גם חושד ש"שכר ברוטו" בהגדרתו לשיטת הלמ"ס (כמו לשיטת משרד האוצר) מתייחס לעלויות מעביד וכולל מרכיבים כמו הפרשה לקרן פיצויים, למשל. מכיוון שההפרשה הזו ואחרות לא תמיד מגיעות אל העובד (כי הוא לא זכאי, למשל התפטר, או כי אינו יודע את זכויותיו), ההבדל גדול.

    ואדרבא – כאשר רוב או כל ההכנסה מגיעה ממפרנס יחיד במשק בית אז ההכנסה נטו עוד הרבה יותר קטנה.

  • Gil   ביום 16 במרץ 2011 בשעה 16:34

    שוקי-

    כן אני מדבר על השכר החציוני ברוטו לפני כשנתיים וחצי כיוון שהנתונים שמגיעים מהלמ"ס מתעדכנים בערך כל שנתיים. בעוד כמה חודשים נדע מה היה ב-2009. אבל בכל אופן, כפי שאמרתי, כדי שהשכר החציוני ברוטו יגיע לכדי מה שאתה אמרת (לשכיר) צריך שיתווספו יותר מחצי מליון עובדים במשק שמשתכרים לכל היותר 4500 שקל ברוטו (ובנוסף שלא יתווספו משרות עם שכר גבוה מכך כלל…). זה פשוט מופרך! בתקופה האמורה נוספו משרות רבות שבהן השכר גבוה יותר מהחציון דאז ונוספו גם משרות שהשכר המשולם בהם נמוך יותר. איזו מגמה שלטה? אני לא יודע, אבל בכל מקרה ההפרש בין מספרי המשרות יסתכם אולי בעשרות אלפים בודדים. בנוסף, חלק מהאוכלוסיה גם קיבלה העלאות שכר (היו די הרבה כאלה בשירות הצבורי והפרטי בשנים האחרונות. גם זו מגמה שצריך להצביע עליה) כך שלומר שהשכר החציוני ירד כאפשרות הסבירה ועוד בשיעורים שאתה מדבר עליהם זה להתעלם מהעובדות.

    בעניין הכנסה למשק בית שבו יש רק שכיר אחד – אין לנו נתונים על השכר החציוני שם, למרות שאפשר להמר על כך שהשכר החציוני שם יהיה גבוה יותר מאשר השכר החציוני אצל שכירים. ובכל מקרה – מה זה משנה? ברוב משקי הבית יש יותר ממפרנס יחיד, ובכל מקרה ההכנסה החציונית למשק בית ידועה לנו – היא 12,000 ש"ח ברוטו בקירוב, כלומר הכנסה של כ-9000 ש"ח נטו. זה כפליים ממה שאמרת, ועל כך קשה להתווכח.

    נ.ב. – יש משהו שאני אוכל לטעון כדי לשכנע אותך שהרבה יותר סביר (שים לב, לא ודאי, רק הרבה יותר סביר) שהשכר החציוני לשכיר הוא באיזור 6000 ש"ח ברוטו שהם כ-5200 ש"ח נטו ולא כפי שטענת? וכן שהרבה יותר סביר שהשכר החציוני למשק בית הרבה יותר קרוב ל-12000 ש"ח ברוטו או 9000 ש"ח נטו ולא ל-4500? כי אם לא, אני פשוט לא מבין איזה סוג של דיון מתנהל כאן.

  • Gil   ביום 16 במרץ 2011 בשעה 16:38

    נ.ב.נ.- עם כל הדרישות שלך ממני לספק ראיות לטענתי כמעט הספקתי לשכוח: איה הראיות שלך לכך שהשכר החציוני הוא 4500 ש"ח (שיהיה אפילו נטו…)?

  • שוקי גלילי   ביום 19 במרץ 2011 בשעה 18:51

    גיל – אני אקפוץ היישר לסוף. שאלת איזה סוג של דיון מתנהל כאן והתשובה היא שזה דיון אודות חמש מילים מתוך חמש מאות. ואם יתברר שהשכר החציוני היא 5200 ולא 4500 שקלים, האם הפיסקה האחרונה בפוסט שלי תהפוך לא רלוונטית בגלל זה?

    לגופו של עניין – ציטטתי נתון שפורסם בגלובס. ייתכן שהנתון שגוי או שזכרוני בגד בי ומדובר ב-4900 שקלים ולא 4500, אבל זה לא עולה מהנתונים שלך.

  • אביב ש   ביום 23 במרץ 2011 בשעה 19:06

    לגופו של עניין ולא של מספר.
    אין ספק שהלוואי ויתרחש שינוי עומק איכותי באופי הפוליטיקה הישראלית ובאופיים של העוסקים בה.
    משפט שניתן לכתוב על כמעט כל תחום ציבורי, תרבותי, חברתי במדינת ישראל.
    השאלה היא לא האם X כזה או אחר הוא מפה לבנה נטולת כתמים, ולא האם אני מחבב את פוליטיקאי X או אחר. השאלה בהקשר הרחב של הפוליטיקה היא מעשיו של מי (ולא מילותיו) מקדמים מה, והאם במסגרת המציאות הפוליטית הקיימת יש בהן משום התקדמות אל מציאות מתוקנת יותר. כאדם שמחזיק בדעות סוציאל דמוקרטיות וציוניות (ומתרשם באופן כללי ביותר מהפוסט הזה בלבד, אני לא קורא אותך שנים, שגם אתה בשכונה הנ"ל) יש למועמדותה של שלי יחימוביץ לראשות מפלגת העבודה פוטנציאל מקדם.
    הפוליטיקה (וגם החיים) הם אמנות הפשרה, וכפי שנהג להגיד לוי אשכול אני מתפשר עד שאני משיג את מבוקשי. לענ"ד אין פוטנציאל פוליטי סוציאל דמוקרטי גדול היום יותר ממפלגת העבודה עם יחימוביץ כיו"ר. ע"כ מתבקש לתמוך בה באופן סביל ופעיל, ובמסגרת זה גם להעביר עליה ביקורת, אך תוך נקיטת עמדה תומכת ומקדמת.
    וממליץ לקרוא בהקשר זה את הפוסטים אודי מנור בנדון
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1919832
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1882736&passok=yes

  • עופר   ביום 25 במרץ 2011 בשעה 6:52

    דו"ח מנהל הכנסות המדינה:
    http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/doch08/docs/perek5.pdf

    לוח 11, שכר חציוני נטו=4873

השאר תגובה