עזבו את החרדים, רדו מהמתנחלים

התקפות על קבוצות, ובמיוחד על ציבורים שחיים ממילא בתחושת איום מתמיד, היא לא חלק מהפתרון – היא בפירוש חלק מהבעיה, ומסייעת לאסטרטגיית ההפרד-ומשול המשרתת את ביבי וחבריו. אל תאמינו לטענות כאילו ציבור זה או אחר "אשם". יש מספיק לכולם.

אולי זה רק אני, אבל נדמה לי שביממה האחרונה חל שינוי מגמה בטוקבקים-מטעם של ביבי והם עברו להתפקד בפרובוקציה וסכסוך באמצעות הכפשת בני-בריתו של הבוס. שוב, אפשר לראות תגובות רבות שנראות כאילו הגיעו מאותה מקלדת (כלומר: מאותו משרד יח"צ), ושאומרות אותם דברים. הפעם, רבות מהן משמיצות חרדים ו/או מתנחלים במילים שאפילו שולמית אלוני לא הייתה משתמשת בהם.

ההשמצות הללו לא נופלות על אזניים ערלות, בין השאר משום שאכן יש חוסר איזון מרגיז בין מה שאנשים נותנים ומקבלים במדינה הזו. מצד שני, רוב החרדים ורוב תושבי ההתנחלויות שותפים למצוקה. הציבור החרדי, באופן ספציפי, הופקר, הודר וסורס כלכלית במשך עשרות שנים, וגם היום מאייש בעיקר את העשירונים התחתונים. ה"מתנחלים" – ובכן, אין באמת דבר כזה. ישנם מאות אלפי אנשים שגרים מעבר לקו הירוק, מכל מיני סיבות וגורמים. אידיאולוגיה היא כנראה גורם משני למצוקת דיור ברשימת הגורמים הזו.

אני מבין את זה שבין ה-88 אחוזים מתושבי ישראל שתומכים במחאה, ישנם גם אנשים אמיתיים (בניגוד לטוקבקיסטים בשכר) שחושבים שיש קבוצת אנשים שהיא "הבעיה". בעיני, אין הבדל גדול בין "האפריקאים אשמים", "החרדים אשמים" או "השמאלנים אשמים". בתור עם שגם הוא היה פעם "בעיה", לה נמצא "פתרון סופי", זה עצוב שיש אצלנו אנשים שמדברים ככה.

אבל עזבו את העניין המוסרי לרגע ובואו נדבר פרקטית:

אני חושב שהפצת השנאה בין ציבורים שונים בישראל זה כלפי זה, היא חלק בלתי נפרד מפרקטיקת ההפרד ומשול של הממשלה הנוכחית ושל רוב ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. לפוליטיקאים המושחתים ולטייקונים שהם משרתים, נוח שנתעסק זה בזה ולא בהם. כשרמת הסכסוכים הפנימיים עולה על הרצוי, הם תמיד יכולים לארגן אירוע מאחד בדמות מבצע צבאי . וחוזר חלילה.

בפרפרזה על המשפט הקלאסי מ"שתי אצבעות מצידון": שלטון ההון רוצה שהדתיים ישנאו את החילונים, המזרחיים את האשכנזים, הוותיקים את העולים וכו' – ושכולנו יחד נשנא את הערבים.

אז לא, זו לא אשמת האנשים – זו אשמת הפוליטיקאים.

ושוב, פרקטית: הכסף הגדול באמת לא נמצא בהתנחלויות או בתקציבים לחרדים. הכסף הגדול באמת נמצא בתקציב החזרת החובות המנופח (86 מיליארד), בתקציב הביטחון המנופח (64 מיליארד + 5-7 נוספים שברק מנסה להשיג בימים אלה ממש), במיסוי הנמוך של רווחי ההון בישראל (עשרות מיליארדים), במס המוקטן על חברות (כנ"ל) ובאלף ואחד סוגים של שחיתויות ומעשי הפרת אמונים ושוחד, לאורכן ולרוחבן של הפוליטיקה והפקידות.

שם, ובהפרטות המופקרות, גניבת אוצרות הטבע על-ידי בעלי הון שמסתייעים בפוליטיקאים, סוללת המונופולים והקרטלים ששודדים את הציבור, ושמר בנימין נתניהו הצבוע לא נקף אצבע כדי להילחם בהם.

אז אם זה עולה 60 מיליארד – שיעלה. יש הרבה מאיפה לקחת. וזה עוד לפני רווחי העתק של 300 מיליארד דולר (!) הצפויים ב-30 השנים הבאות משדות הגז.

אין בעיה של כסף – יש מספיק לכולם. יש בעיה של חוסר רצון לוותר על תענוגות "השיטה". אדרבא: מי שלא מוכן לתקן את עוולות השנים האחרונות – כלומר, להחזיר את הכסף – הוא בהגדרה חלק מהבעיה. הוא רוצה לשמר את המצב הקיים, לכל היותר אחרי כמה תיקונים סמליים. מה שנקרא "לזרוק עצם". כי לב הבעיה הוא במדיניות שמטרתה להעשיר את העשירים ולייבש את כל השאר. האנשים ברחוב – הם לא רוצים פרוסה מהעוגה; הם רוצים את כל המאפייה המזויינת.

בשורה התחתונה, זה רק מוכיח שביבי וחבריו חיים בסרט. ככל שיימשכו ניסיונות הסרק שלהם להוליך בכחש את הציבור, תגדל המחאה ויגדל הלחץ על השלטון. בסופו של דבר, התפטרות והליכה לבחירות תהפוך בלתי נמנעת.

אבל בינתיים, כדי לשמור על מחנינו טהור ולפעול זה לצד זה – לא זה נגד זה – כדאי להפסיק לומר דברים על ציבורים וקבוצות של אנשים, אלא אם כן מדובר בממשלת ישראל או בקהילת הטייקונים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יואב   ביום 3 באוגוסט 2011 בשעה 15:10

    התגברות על טקטיקת ההפרד ומשול שמאפיינת את הספינים התקשורתיים וגם את הקפיטליזם כבסיס רעיוני היא חשובה כדי להרחיב את הסולידריות של המאבק- כלומר, את כמות האנשים שהוא מקיף ומכאן את הדרישה הרחבה לשינוי השיטה (תוחזר מדינת הרווחה הייתה הסיסמא החביבה עליי בהפגנה בשבת) ולא רק לעוד רפורמות קוסמטיות- אבל יש בעיה עם המתנחלים; הם לא הבעיה, אבל ההתנחלויות הן בעיה- לא רק פוליטית אלא גם כלכלית- הון הולך לשם כחלק מהעתקת מדינת הרווחה אל מעבר לקו הירוק במטרה לעודד התיישבות כחלק מאסטרטגיה מדינית -מחירי הדיור, הטבות במיסוי וכו', ובנוסף, הרי ההתנחלויות מנפחות את תקציב הביטחון. מאתמול כשמישהו ממועצת ישע הכריז על תמיכה במאבק אני בקונפליקט- הרי הדרישות שלי מתנגשות עם מקום מגוריהם של האנשים האלו, איך אני יכול לעמוד איתם כתף אל כתף במאבק?

  • שי קסירר   ביום 3 באוגוסט 2011 בשעה 15:22

    ובנימה זו אני חושב שצריך להתארגן/לארגן צום 9 באב המוני שבוע הבא במאהלים, במסגרתו תהיה קריאה לציבור הדתי (מכיפות סרוגות והלאה) שיחסית נעדרים עד כה מהמאבק (ביחס לחלקם באוכלוסיה), להצטרף אל המאהלים עם סיום ימי בין המיצרים. וראה את הפנייה של קובי אוז למרגול באותה הנימה – http://cafe.themarker.com/post/2294268/

  • דרור   ביום 3 באוגוסט 2011 בשעה 16:47

    צודק במאה אחוז. כדי לשנות את המדינה, נצטרך לשנות גם את עצמנו.

  • רן   ביום 4 באוגוסט 2011 בשעה 13:07

    ראיתי אתמול הרצאה של ירון זליכה שמתארת בצורה מקוממת ביותר בדיוק את הבעיה שאתה מתאר. ההרצאה ארוכה אבל כל דקה שלה מעניינית ורלוונטית ביותר למצב שהגענו אליו-

    http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&playnext=1&list=PLBDBA35E55DBB1D52

    ממליץ בחום לצפות בה

  • אבישי עברי   ביום 7 באוגוסט 2011 בשעה 9:37

    הכל נכון וטוב שכתבת, אבל כשאתה אומר שביבי לא נלחם, ביבי לא מנע וכ"ו, נוצר הרושם כאילו ברק/שרון/אולמרט/רבין כן נלחמו? כן מנעו? זה רושם מוטעה, אני לא רוצה לומר שקרי.

  • בן   ביום 7 באוגוסט 2011 בשעה 10:54

    פוסט יפה מאוד, אבל למה להאשים רק את ביבי – או להיטפל למרגול? מר ביבי ושטייניץ עשו את ששינסקי על מנת להילחם על הגז, ומרגול כבר מזמן התנצלה בצורה כנה. אנו צריכים לדרוש מכל השלטון , מעובדי המדינה, מההסתדרות ומהתקשורת להשתנות
    הדבר האחרון שאנחנו צאכיכם עכשיו זה בחירות ואופורטוניסטים.

  • שוקי גלילי   ביום 7 באוגוסט 2011 בשעה 14:10

    לומר שביבי לא אשם וזה רק "נפל במשמרת שלו" זו התחסדות. ביבי הוא נושא הדגל של הניאו ליברליזם בישראל, וזה שהביא את הכלכלן הראשי לשעבר של הבנק העולמי לכהן כנגיד בנק ישראל.

    אז נכון שרוב חבריו לא טובים ממנו, אבל העובדה שביבי נמצא במוקד המחאה דווקא מאד הגיוני. לגבי מרגול – לפני זה חיבבתי אותה והאמירה האומללה שלה פשוט הורידה לי ממנה לגמרי. מצטער. גם ההתנצלות לא נראית לי מאד כנה.

  • שוקי גלילי   ביום 7 באוגוסט 2011 בשעה 14:15

    אבישי – כל האנשים שהזכרת היו אותו חרא, חוץ מרבין. רבין, שהיה בעייתי מהרבה בחינות, דווקא כן עשה לסגירת הפערים ובאמת השקיע בתשתיות – לא רק דיבר על זה. ברק, שרון ואולמרט לעומת זאת, היו מנותקים וזחוחים כמו ביבי. טוב שהם אינם ראשי ממשלה יותר ויהיה טוב אם ביבי לא יהיה ראש ממשלה. לא משום שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שמי שיבוא אחריו יהיה טוב יותר, אלא כי מהותה של הדמוקרטיה היא שכאשר לא מרוצים מהשלטון ניתן להחליף אותו ולכל אזרח יש כוח שווה. מכיוון שעל פי הסקרים 88-92 אחוזים מהציבור מזדהים עם המאבק, לדעתי התפטרות של ביבי היא רק עניין של זמן. הוא ינסה להרוויח זמן ולדחות את הקץ אבל זה לא ילך לו כי יותר מדי ישראלים – כולל ליכודניקים – לא רוצים אותו.

השאר תגובה