שקט, יורים – וביבי עדיין צריך ללכת

אם המחאה צריכה להשתנות – היא תשתנה. מה שלא יקרה הוא שהיא תידחה, תתמוסס או תדעך. כי עם כל הכבוד הרב לענייני הביטחון – אי אפשר לדחות את החשוב מפני הדחוף לנצח. הערב יצעדו בתל-אביב פחות 300 אלף, אבל אל תטעו: חבית חומר הנפץ החברתית עדיין כאן.

צדק חברתי חשוב לא פחות מביטחון ואחד לא יכול לבוא על חשבון רעהו. זה שאנשים נהרגו כתוצאה מפיגועים והפצצות, לא מייתר את העיסוק במוות של קשישים בגלל שאין להם כסף לחימום או לתרופות.

צעדת הדממה

צעדת הדממה. 21:00 הערב בהבימה

בכל אופן, רוב תושבי ישראל עדיין לא בנויים רגשית לקיום הפגנות מחאה חריפות בשעה שצה"ל מפציץ את עזה, ועוד יותר מזה – כשנוחתים טילים על ישובי הדרום.

די ברור למה מי שנמצא בשטח האש ממש, לא יוכל או לא ירצה, פיזית או רגשית, לצאת מהבית כשיורים עליו. אבל גם בשאר ישראל, אנשים לא מרגישים בנוח לצעוק נגד הממשלה בזמן מלחמה. כך חינכו אותנו.

אני, באופן אישי, התגברתי על העכבה המיותרת הזו. אני חושב שיש לתמוך בכל דרך חוקית בממשלה שפועלת למען תושבי המדינה ויש להתנגד בכל דרך חוקית לממשלה שפועלת נגד תושבי המדינה.

צר לי לומר זאת, אבל אני חושב שממשלת נתניהו משתייכת במובהק לסוג השני. כלומר, לא רק שלא מדובר בממשלה טובה אלא שמדובר בממשלה שהאינטרסים הראשיים שלה מנוגדים לאלו של אזרחי המדינה, והמחיר שכולנו משלמים על כך הולך וגדל. זוהי ממשלה שהפנתה עורף לציבור, ואינה ראויה לתמיכה בשום מצב.

יש אנשים שיאמרו – בכל זאת, אי אפשר להחליש את המדינה בזמן שהיא נלחמת במלחמת אין-ברירה שכפו עלינו טרוריסטים. אפשר להתווכח על השאלה אם באמת "אי אפשר", ולשאול לא האם נדרשה תגובה אלא האם התגובה מידתית, אבל בואו נדבר רגע על הטענה שזו מלחמה שנכפתה עלינו.

השבוע פורסם בתקשורת שהפיגוע בדרום התאפשר הודות למחדל חסר תקדים של מערכת הביטחון. "המילואמיניקים התריעו שהגבול פרוץ לחלוטין" (מאקו), "במשטרה התריעו בזמן – ובצבא פשוט התעלמו" (ערוץ 2) וגם "בשב"כ מאשרים: לצה"ל הייתה התראה מדוייקת" (הארץ).

האחריות היא של אהוד ברק.

צה"ל ידע ולא מנע. האחריות היא של אהוד ברק.

כדי להעביר את רוח הדברים, אסתפק בציטוט קצר ממשה נוסבאום: "זה כנראה יהיה הנושא להרבה תחקירים שנראה בימים הקרובים… השאלה שצריך לשאול היא 'איך'. איך למרות ההתראה [המדויקת מצד משטרת ישראל] זה בכל זאת קרה".

באמת, שווה 1:14 דקות מזמנכם (הקליקו על התמונה כדי לצפות בסרטון בחלון חדש).

רק תחשבו על זה: השב"כ הכפוף לנתניהו והמשטרה הכפופה לליברמן, מאשימים את צה"ל, שכפוף לאהוד ברק. הפתרון של ברק? להפציץ בעזה.

קונספירציה? לאו דווקא. אהוד ברק כבר הוכיח שהוא גנרל טוב במלחמה אבל פאשלונר גדול בכל דבר אחר. למה צה"ל לא פעל בזמן? ייתכן שזה פשוט בגלל שברק הוא מנהל גרוע. בשורה התחתונה: ברק נכשל – התרחש פיגוע שיכול היה למנוע, ובשב"כ ובמשטרה מיהרו להגן על התחת, לפני שברק עושה ספין.

מכיוון שברור שהאחריות המיניסטריאלית היא של שר הביטחון, ומצבו בסקרים גרוע, הדרך הכי טובה להתמודד עם המצב הייתה לבצע מהלך צבאי לא-מידתי, שיגרור תגובה מחמאס וידרדר את שני העמים למלחמה נוספת. בדומה מאד לדצמבר 2008, ערב הבחירות הקודמות.

הפיגוע, ככל שניתן לקבוע, נעשה בניגוד לדעת חמאס. בעזה מסתכלים בעיניים כלות על הצלחותיו של אבו מאזן ביהודה ושומרון, ומבינים בהדרגה – יחד עם שאר העולם – שמשטים והפגנות משיגים לפעמים יותר מטילים והפצצות. הם לא רוצים מלחמה – הם רוצים רגיעה.

שלטון החמאס בעזה התרופף, אין לו לגיטימיות בינלאומית, ובכל יום הם עלולים למצוא את עצמם עם כיכר תחריר משלהם. לכן, ייתכן שגם שם יש בעלי תקפידים כמו ביבי, ברק וליברמן, שיש להם מה להפסיד וחושבים שקצת פיצוצים יעזרו להם לאחד את השורות. עד כמה שניתן לקבוע זו לא הגישה הרווחת שם. כלומר – הנהגת חמאס דווקא במגמה של התגמשות ומעבר לכלים דיפלומטיים. לולא המערכה הנוכחית, היינו במרחק של ימים אחדים משחרור גלעד שליט.

לו הביטחון של הישראלים היה חשוב כל-כך לאהוד ברק, הוא היה עושה עבודה טובה יותר בהגנה על הגבול, היה מגיב בזמן להתרעות, והיה מונע את הפיגוע במקום להגיב עליו. אם לא עשה זאת, או לא הצליח לעשות זאת, אז הטיפול הנכון – מעבר לתגובה כזו או אחרת שכן או לא צריך היה להגיב – היא להעיף אותו מכל המדרגות. רק מה לעשות, שגם לביבי ולליברמן נוח שסדר היום יהיה בטחוני ולא חברתי.

הכל חלק מ"השיטה" שאנחנו רוצים להחליף. שיטה שבה יש מקום ותפקיד לביבי ולברק, לעופר ולדנקנר – ותמיד אנחנו אלו שמקבלים את החשבון.

כבר לא פראיירים, כבר לא אהבלים

זה הזמן להצטייד בקצת סבלנות. בישראל, ואולי גם בשטחים, האנשים נמצאים בעיצומו של שינוי תודעתי גדול. הם מבינים בהדרגה שאלו שמתיימרים להגן עליהם, ממילא לא רואים אותם ממטר ולכן יש לבקר גם את מדיניות הביטחון שלהם ולא רק את השחיתות והמדיניות הכלכלית הגרועה. כמו בעניין הכלכלי-חברתי, הציבור הרחב בישראל אולי לא רוצה את הקיצוניות השנייה (קומוניזם/פציפיזם) – אבל הוא בטח לא רוצה את הקיצוניות של ביבי, ברק וליברמן (להלן: בב"ל), שמדרדרים אותנו כלכלית, חברתית, מדינית ובטחונית, מיום ליום.

ואגב, אם הרגשתם שחסר לכם מישהו אז המישהו הזה הוא אלי ישי. פתאום, לא כל-כך ברור שהוא חלק מהקבוצה הזו, ואולי זה בגלל שהוא באמת "בשל למשבר קואליציוני" כפי שאמר בשבוע שעבר. אלא מה – גם אלי ישי, כמו רוב הפוליטיקאים, חושש להתבטא בענייני ביטחון ולהרגיז את הציבור. במיוחד כשהציבור שלו הוא ברובו ימני, טרף קל לפרופגנדה הלאומנית של בב"ל.

אז כן, החמאס הם חארות ומן הראוי שגם תושבי עזה יצאו לרחובות ויפגינו נגד המנהיגים הגרועים שלהם – אבל כמו תושבי באר-שבע, אולי הם חוששים לעשות את זה בזמן שיורים. אולי, בכלל, הם לא כל-כך שונים מאתנו. אולי גם שם, כמו אצלנו, אנשים כבר לא תמימים כפי שהיו. הם מבינים שמשחקים בהם והם מבינים בהדרגה שמשחקים גם בנו. שהמלחמה היא לא בין הפלסטיני לישראלי, אלא בין הנהגות גרועות ומושחתות של פוליטיקאים ציניים שכולנו שקופים בעיניהן. אולי הם רק צריכים זמן.

לכן, אני אקיים את חובתי האזרחית ואצעד הערב בתל-אביב. מקווה שגם אתם תהיו שם. ואם יהיו מעט מאיתנו הפעם, אל תקחו את זה ללב – תנו לאנשים את הזמן ותהיו סבלנים, ותראו בסוף שהישראלים לא פראיירים ולא אהבלים כפי שראש הממשלה שלהם חושב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דליה וירצברג-רופא   ביום 20 באוגוסט 2011 בשעה 17:48

    למכרה שלי יש תיאוריה שונה במקצת: "החמאס שיחרר את הרצועה של הארגונים שיזמו את הפיגוע הזה, במטרה להגיע להכרזה על המדינה הפלסטינית באו"ם כאשר ישראל שוב נתפסת כזאב הרע של האזור, ולא, חלילה, כשהיא נתפסת כדמוקרטיה אמיתית שאפשר לנהל בה מחאה חברתית-לא אלימה, ושהיא שלווה ולא יוזמת קונפליקטים.

    בכל מקרה אני מסכימה איתו שאסור לתת לנושא החברתי לרדת מסדר היום".

  • שאול סלע   ביום 20 באוגוסט 2011 בשעה 18:00

    למה שקט ?

    מדובר בטימטום וזחיחות דעת ישראלית שהעניקו לפלסטינים אנטבה משלהם.
    סגירת כביש 12 לפחות בארוע הראשון היתה חוסכת אבדות בנפש

    בן כספית מטהר את שמו

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/272/549.html?hp=1&cat=479

  • רני   ביום 20 באוגוסט 2011 בשעה 19:37

    מבחינתי הדיון מאבד כל ערך, מוסרי חוקי
    שימושי כאשר הוא נכנס לשיקולי החמאס
    ויחסים פנים פלשתיניים שאינם ממין העניין
    ולדעתי אין הכותב יודע על מה הוא מדבר.
    מבחינתי עיסוק לא אחראי לא עיניני, שבהכרח
    מבוסס על בורות, במה חושבים או
    לא חושבים תושבי עזה פוסל את הכותב גם
    בנושאים שאותם כביכול הוא אמור לדעת.

  • נועם לסטר   ביום 20 באוגוסט 2011 בשעה 21:58

    ניסחת יפה את מה שראוי שייאמר.

השאר תגובה