החרדים הם לא הבעיה

דו"ח ועדת טרכטנברג, עושה מאמץ לשכנע שאפליית חילונים עובדים מול המגזר החרדי היא, כביכול, אחד הנושאים המרכזיים של המחאה. כשנתקלתי בזה לראשונה חשבתי שהטענה הזו סתם מעידה על ניתוק. ככל שעובר הזמן, אני הולך ומשתכנע שזה ניסיון מכוון להסיט את תשומת הלב מדברים אחרים.

במחאה שנתמכת על-ידי 85 אחוזים מהציבור הישראלי, בסך-הכל לא צריך להפתיע שנשמעת גם ביקורת על החרדים. טרכטנברג טוען בדו"ח, כי המפגינים גם קראו קריאות בנושא, משהו שאני באופן אישי לא זוכר. לעומת זאת, אני כן זוכר הרבה אנשים – כולל אותי – שצעקו "הון – שלטון – עולם תחתו!". למותר לציין שלקריאה הזו דו"ח הוועדה לא ראה לנכון להתייחס.

אני לא בטוח אם המילה "שחיתות" מופיעה בדו"ח. אני לא זוכר אם הוזכרה פרשת הולילנד. בינינו – איך אפשר לדבר על כלכלה וחברה ודיור בישראל, ולא להזכיר את הנ"ל? איך אפשר לדבר על "כלכלה שחורה" בלי לומר את האמת: שרוב הכלכלה השחורה (כ-25 אחוז מהמשק, לפי הערכות שמרניות) קשורה בפעילות של פשע מאורגן. שפשע מאורגן, בהגדרה, משגשג במקומות בהם יש שחיתות שלטונית.  

זה לא שאין בעיה – ברור שנדרשת רוויזיה רצינית ביחסי החרדים והמדינה. אבל זה בוודאי לא יקרה בעזרת השמצות והסתה, והבעיה איננה שהחרדים עצלנים או נצלנים יותר מחילונים. הרי כל ההאשמות שמופנות נגדם, מופנות בווריאציות כאלה ואחרות גם מובטלים ומקבלי קיצבאות הבטחת הכנסה. מי שזו הגישה שלו, לא רוצה לפתור את הבעיות – הוא רוצה להשתמש בהן באופן ציני לקידום ענייניו האחרים.

מה בכל זאת אפשר לעשות

הבעיה במגזר החרדי היא לא רק או בעיקר השתתפות נמוכה בכוח העבודה. ישנה גם בעיה של עבודה לא מדווחת וגם של סתם אבטלה. כדי לשנות את המצב הזה, יש:
א. לאכוף את חוקי העבודה, מה שיצמצם ממילא גם את העבודה הלא-מדווחת בכל המגזרים, באמצעות שיפור תנאי העבודה והשכר הממוצע לכל העובדים.
ב. ליצור יותר מקומות עבודה ויותר מסגרות להכשרה מקצועית וחינוך על-תיכוני למגזר החרדי.

ג. ליצור מסלולי שירות אזרחי מתאימים, ותמריצים כלכליים למי שמשרת בהם ולמי שמשרת בצה"ל (יצירת מסגרות מתאימות לכל אזרחי המדינה, תאפשר את זה גם מבחינה חוקית).
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ר.   ביום 9 באוקטובר 2011 בשעה 13:14

    שיתוף החרדים במעגל העבודה יועיל לכולנו, כולל לחרדים עצמם שייהנו מהכנסה גבוהה יותר. שיעור גדילתו של מגזר זה הוא הרבה יותר גדול משל החילוני, וללא השתתפות במעגל העבודה בטווח הרחוק לא יהיה אחוז עובדים גדול מספיק כדי לממן את הקצבאות שדורשת מערכת החינוך החרדית, והמגזר הזה יסבול משיעורי עוני גבוהים יותר.

    מה שכן, נקודה שכן צריך לתת עליה את הדעת בהקשר הדתי – תחבורה ציבורית בשבת. בעיניי זה אלף-בית של מערכת תחבורה יעילה בישראל, ובנייתה של מערכת תחבורה ציבורית טובה יכול לשנות פלאים את המצב כאן: מבחינת גישה של הפריפריה למקומות עבודה, הורדת האטרקטיביות של דירות בת"א למחוסרי רכב ומכאן ירידה בביקושים ובמחירים, פחות פקקים וכו'.

    וכן, צריך מסלול של שירות אזרחי כאלטרנטיבה לצבאי. אפשר להשתמש בו למטרות חברתיות רבות, במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות יותר.

  • חובב סטטיסטיקה   ביום 9 באוקטובר 2011 בשעה 15:21

    85% תומכים במחאה?! הלכלכה השחורה היא 25% אחוז מהמשק של יותר מ-300 מיליארד שקל?! והיא קשורה דווקא בפשע המאורגן? מאיפה כל הנתונים האלה? דמיונך עובד שעות נוספות…

  • רני   ביום 9 באוקטובר 2011 בשעה 15:42

    אתה טועה ובגדול. בערך בין 10% – % 20 ממחיר המזון נובע מהגבלי כשרות. אם כשרות לא חשובה לך אתה רוכש מאולץ של דבר מה שאינך צריך ותורם לבניית מערכת ביורוקרטית אדירה שלא יוצרת דבר. פיקוח תברואי(חידקים וכ"ו) חוסך מיליונים בהוצאות בריאות , כך ידוע בקשר לרפואה מונעת. פיקוח כלכלי מודא שלא ירמוך במשקל.
    זה גם המונופול הכי כולל לגבי החילונים, לדתיים יש כתריסר גופי כשרות שגם הם, כך או כך, מתוקצבים מכיסך. כנ"ל האיסור על תחבורה ציבורית בשבת. מי שלא רוצה שלא יסע למה האחרים צריכים לוותר. כנ"ל הוצאות על בנין בתי כנסת. כמה בתי כנסת צריך בישראל? מקוואות? . מרכזים דתיים כמאה שערים בני-ברק שדרות, ובית שמש הנם מוקדים של כלכלה שחורה. מערכת החינוך הדתית הנה בור ללא תחתית שמנוהלת על ידי סחטנים חכמים שמוצאים כסף מעשרות אם לא מאות תקציבי מדינה ותקציבים מוניציפליים. ראה השתלטות הדתיים על תקציבי התרבות של עשרות עיריות. עוד לא הגענו לחינוך המטמטם ולקנאות ואטימות פוליטית של כל האוכלוסיה הזו. לא יהיה שיפור בכלכלה הישראלית ובכלכלה הפרטית של הישראלים אם לא יטופל המונופול הדתי המנהל את חיינו בכספינו.

  • שוקי גלילי   ביום 10 באוקטובר 2011 בשעה 1:32

    לחובב הסטטיסטיקה:
    א. 85 אחוז תומכים במחאה
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=824823
    http://www.mako.co.il/news-specials/social-protest/Article-cc9562d8c509131017.htm
    ב. הכלכלה השחורה בישראל 23% מהתמ"ג לפחות, סה"כ 190 מיליארד (300 מיליארד זה תקציב המדינה, לא התוצר)
    http://www.themarker.com/markets/1.705727
    ג. וכאן אתה יכול לקרוא על היקף החדירה של הפשע המאורגן
    http://www.themarker.com/markerweek/1.1432075
    אפשר גם להוכיח אריתמטית שרוב הכלכלה השחורה היא מפשע מאורגן, אבל זה ארוך בשביל תגובה. חפש לבד.
    ג.

  • שוקי גלילי   ביום 10 באוקטובר 2011 בשעה 1:38

    יעל – אני לא חולק על הטענות הבסיסיות שלך, אבל צריך לראות את הדברים בפרספקטיבה. למשל, לא רק ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה אלא גם הנתח שלהם בתקציב המדינה, קטנים יחסית לגברים יהודים חילונים. אבל גם שיעור ההשתתפות של ערבים ונשים הוא נמוך (גם במגזר היהודי). אז מה, גם ערבים ונשים צריך "לתמרץ" או שאולי המדינה לא מייצרת מספיק מקומות עבודה?

  • יעל ר.   ביום 10 באוקטובר 2011 בשעה 11:12

    גם באחוז העובדים הנמוך במגזר הערבי צריך לטפל, כמובן. ההבדל הוא שלמגזר זה יש פחות כוח פוליטי משל החרדי, וכתוצאה מכך הוא מקבל פחות תקציבי תמיכה במידה ניכרת (ע"ע מערכת החינוך ביישובים הערביים לעומת הכוללים החרדים).
    לגבי נשים במגזר החילוני, יש שתי בעיות כאן – לנשים מעל גיל 40 קשה למצוא עבודה, ולנשים צעירות יותר, אמהות, לא תמיד משתלם לצאת לעבוד כשהילדים צעירים, כי המעון/מטפלת שואבים חלק ניכר מהמשכורת.
    וכן, גם ייצור מקומות עבודה הוא בעיה. ואף יותר מכך – העובדה שהרבה מקומות עבודה בשוק אינם אטרקטיביים, למשל משרות של עובדי קבלן או משרות חלקיות בשכר מגוחך.

השאר תגובה