בנק לאומי ואם תרצו: דרך שכבשוה ליסטים

השתתפות "אם תרצו" בקמפיין של בנק לאומי הייתה אחת הסיבות האחרונות להחרים אותו. הלבנת פשעי הבנקים בישראל על-ידי עמותות שמתכנות "חברתיות" היא הדבר המטריד באמת כאן.

"אמר רבי יהושע בן חנניה… פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו? אמרתי לה – לא, דרך כבושה היא. אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה…"  (עירובין נ"ג ב')

כרבים אחרים, גם אני מאד מרוצה מכך שבנק לאומי הוריד את קמפיין "שני מיליון סיבות". אין לכך כל קשר לתנועת "אם תרצו" שהשתתפותה הייתה בערך הדבר האחרון שעניין אותי והסיבה האחרונה להחרים.

השתתפתי בקמפיין-הנגד ובאיומי החרם על בנק לאומי, אבל לא בגלל שהבנק העניק לגיטימציה לעמותת ימין קיצונית אלא בגלל שהקמפיין העניק לגיטימציה לבנק נבזי. הפעם זהו לא השמאלני אלא היהודי שבי שהתקומם.

כמו רבים מחבריי (ראו "מיליון סיבות טובות להתרחק מבנק לאומי" אצל קלינגר, "שני מיליון סיבות להקיא על בנק לאומי" אצל יובל), התעורר בי גועל מעצם הרעיון שבנק שגוזל מאתנו מיליארדים כל שנה, שולח פעילי עמותות חברתיות להתבזות באינטרנט תמורת שברי-פרומיל מרווחיו הרבעוניים. אם אולי לא הליסטים שכבשו את הדרך, אבל הם מעניקים לה גושפנקא מעצם ההליכה בה.

מיליארדים בעמלות, מיליונים בתרומות

בימים כתיקונם, בנק לאומי הוא גוף שאיננו בהכרח מתועב יותר משאר הבנקים הגדולים בישראל. הרי עיקר עיסוקם הוא בגזל, ניצול והחרבת חייהם של אנשים בשביל בצע כסף. זה היה כך תמיד, אך החמיר מאד בשנים האחרונות כשהבנקים גילו שקל יותר לעשוק את השכירים, העצמאים, העסקים הקטנים וגם העמותות (!), מאשר לגבות חובות מטייקונים.

חלק מחטאי הבנקים הם מושא לחקירות פליליות שטרם נסתיימו, אך גם מה שפורסם ושנקבע שאינו פלילי, די דוחה. בין השאר, הבנקים תיאמו עמלות (כך קבעה הממונה על ההגבלים לשעבר רונית קן), והפיקו מכך רווחי עתק. כדי לפצות על הפרסום השלילי סביב אלו מבין מעלליהם שנחשפו, הם תגברו את "קשרי הקהילה" והמריצו את פעילות ה-White wash הצבועה שלהם.

הם גוזלים גם מניצולי שואה

תיאום מחירים בכלל, ועמלות בנקים בפרט, הוא פשע חמור כנגד הצרכן, עקרונות השוק החופשי וכלכלת המדינה. בכל זאת, לא זו בלבד שאיש לא נשפט, אלא שהבנקים הצליחו לעכב ולמסמס את ההליכים המשפטיים, במטרה להתחמק גם מברירת הקנס המגוחכת בסך כולל של 290 מיליון שקלים שקבעה הממונה. רק בשביל להכניס דברים לפרספקטיבה, לאחרונה מתגבשת תביעה ייצוגית בגובה 7 מיליארד שקלים נגד לאומי, הפועלים ודיסקונט, בתמיכת היועץ המשפטי וינשטיין. נקווה שהפעם לא יצליחו להתחמק.

למרות התחרות הקשה (בתחום החזירות\ זאת אומרת), בנק לאומי הצליח להתבלט גם בזכות כשרונו להתחמק מהחזרת כספים של נספי שואה. הנושא עלה לכותרות זמן קצר אחרי שכולנו קיללנו את הבנקים השוויצריים, שגם הם ניסו להתחמק אבל מיהרו לשלם ברגע שנתפסו. בנק לאומי, ועמו בנקים נוספים, הצליחו לדחות את התשלום במשך שבע שנים. מוקדם יותר השנה פורסם כי לאומי הגיע להסכם פשרה במסגרתו יחזיר 130 מיליון שקלים. אולי אם ניצולי השואה היו מוכנים לשווק את הבנק באינטרנט, הכסף היה מגיע אליהם מהר יותר.

מצווה הבאה בעבירה

קמפיין ה"סיבות הטובות" של לאומי הוא בעיני שיא חדש של חוצפה וזלזול בכולנו. צר לי, אבל אני חייב לומר את זה: לא פחות משאני סולד מהרעיון לשלוח את העמותות לשווק את הבנק תמורת כמה עצמות, אני בז לחולשת הדעת שהובילה אנשים להגן על הקמפיין בחירוף נפש.

האפולוגטיקה סביב המטרות הטובות להן הכסף ישמש לא שכנעה אותי. זו "מצווה הבאה בעבירה", עליה אומר הרמב"ם "שאין היא מצווה כלל והקב"ה שונאה" (מומלץ מאד מאד לקרוא גם את המאמר המכונן "מצווה הבאה בעבירה" של אחד העם, שעוסק בעניין דומה להפתיע לנושא הפוסט הזה. אח… פחיתת הדורות).

שני מיליון הם מחיר מגוחך להשתקת הביקורת על הבנקים ולשיפור תדמיתם. עמותות חברתיות, במיוחד, לא אמורות לעסוק בשיווק של בנקים – הן אמורות, אם כבר, לעשות להם את המוות על התעמרותם באזרח הקטן.

לקבל כסף מבנק ישראלי בשביל פעילות חברתית, זה בערך כמו שמרכז פרס לשלום יקבל תרומה מסוחרי נשק. או לממן פעילות למען פליטים מרווחי יהלומי דמים. או כמו לממן פעילות שמתיימרת להיות "ציונית" מכספים של אוונגליסט נוצרי שאומר שהיטלר היה שליח האל. פשוט דוחה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

השאר תגובה