סיפור אמיתי עם שלושה אנשים ששמם שיף

יש אנשים שלא זוכרים שמות. אם אתם מהאנשים האלה, הפוסט הזה לא יפתיע אתכם.

תארו לכם מצב מגוחך כזה: עבדכם הנאמן מגיע לקומה ה-18 של בניין משרדים, למשרדי זאב שיף עו"ד ומבקש לדבר עם מר יהודה שיף (ז"ל) כאשר בעצם כוונתו הייתה להגיע לקומה 23 כדי לדבר עם רו"ח ראובן שיף.

עכשיו, תחשבו שזה לא סיפור דמיוני ולא אנקדוטה חד-פעמית אלא חוויה די רגילה בסך-הכל בחייו של אדם שיש לו בעיה בלזכור שמות. מישהו שהכרתי פעם קראה לזה "אנטי-שמיות".

התופעה של קושי לזכור שמות היא לא נדירה ולא בלתי מוכרת. היא מסווגת לעיתים קרובות כהפרעה בתקשורת או לקות למידה, כמובן – אצל מי שמאובחן. רוב האנשים שסובלים מהבעיה הזו פשוט חיים איתה.

למי שלא סובל ממנה, קשה להבין איך אפשר לומר לאדם "נעים מאד, שמי משה", למשל, ושנייה אחר-כך לגלות שהוא לא יודע מה השם שלך. יש אנשים שמופתעים ולא יודעים איך לאכול את זה. אחרים נעלבים, אולי כי הם חושבים שמי שלא זוכר את שמם מזלזל או לא מתעניין בהם מספיק.

חשוב לומר שהקושי או חוסר היכולת לזכור שמות של אנשים, הוא בעיית זיכרון ספציפי שלא מעידה על כישורי הזיכרון האחרים של הסובל ממנה. לדוגמא, ייתכן שתצטיינו בלזכור מספרים, תאריכים היסטוריים או אפילו את הפרטים הביוגרפיים של אדם שאת שמו אתם לא מצליחים לזכור.

זו ככל הנראה בעיה מולדת, שמקורה גנטי. אני יכול להעיד שכל הגברים במשפחה שלי סובלים ממנה ואף לא אחת מהנשים. מנסיוני, יש הרבה לעשות כדי לשפר ולהקל – הכל עניין של טכניקה – אבל אי אפשר ממש לפתור את הבעיה. צריך ללמוד לחיות איתה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • rozov   ביום 17 בדצמבר 2012 בשעה 17:08

    תזכיר לי, איך קוראים לך?

השאר תגובה