אלה כן אחוזי ההצבעה, טמבל

האם הגדלת שיעור ההצבעה הכולל תחזק את המרכז-שמאל? אנחנו לא באמת יכולים לדעת, אבל בניגוד למה שטוען רועי פלד – זה בהחלט אפשרי. 

כמה אנשים שאלו אותי מה דעתי על הפוסט של רועי פלד, "אלה לא אחוזי ההצבעה, טמבל" בפלוג של טל שניידר. החלטתי לכתוב פוסט תגובה קצר, שכותרתו היא פרפרזה על כותרת הפוסט של פלד, ובשם אופן לא נועדה לרמוז שמישהו כאן טמבל.

בגדול – פלד, טוען שהרעיון של ניצחון השמאל באמצעות העלאת שיעור ההצבעה הוא לא יותר ממשאלת לב. כדי להגיע למסקנה העגומה הזו הוא עשה מחקר קטן, שהניב נתונים הפוכים מאלו בהם מנופפים כמה מתומכי עידוד ההצבעה.

עידוד הצבעה, קמפיין ה-80 אחוז

בקמפיין ה-80% מציגים נתונים שמשתמע מהם לכאורה ששיעור ההצבעה בקרב השמאל והחילונים נמוך מאשר אצל הימין והדתיים. למשל: 92 אחוזי הצבעה בהתנחלות חרדית מול 58 אחוזי הצבעה בתל-אביב.

פלד בדק ומצא שדווקא בישובים בהם שיעור ההצבעה ב-2009 היה גבוה,  היה רוב שמאלני בין המצביעים. מכך הוא הסיק מסקנה שלעניות דעתי היא קצת נמהרת, ש"בסה"כ מסתבר שאנשי השמאל דווקא מצביעים מעל הממוצע.", ומכאן ששיעור ההצבעה של השמלאנים הוא לא הבעיה ועידוד הצבעה לא יועיל.

ברור שהמסקנה של רועי לא נכונה. או אם לדייק: היא לא מסקנה שניתן להגיע אליה מהנתונים שהוא מציג, כי לא ניתן להסיק משיעור מצביעי השמאל בין אלו שהצביעו, לשיעורו בין אלו שלא הצביעו.

הסבר למי שמתעקש

[השאר יכולים לדלג]

רועי כותב:

"ב-3,712 קלפיות בהן העבודה + קדימה + מרצ זכו לשיעורי תמיכה של 40% ויותר (לעומת תמיכה כללית של 35%), שיעור ההצבעה בקלפיות אלה, היה 70%, שזה מעל לממוצע הכללי של 65%."

מכך הוא מסיק, כאמור, שאחוזי ההצבעה בשמאל היו גבוהים יותר. בואו נציג דוגמא סותרת:

  • נשבר לי, סרטון עידוד הצבעהנניח שבישוב כלשהו גרים 100 בעלי זכות בחירה, מהם 56 שמאלנים ו-44 ימנים (נקרא להם כך לצורך הדיון בלבד). 
  • אם בישוב הזה הצביעו 65% ומהם 35% הלכו לשמאל, זה אומר 65 מצביעים, מהם  23 לשמאל ו-42 לימין.
  • אם כתוצאה מקמפיין עידוד הצבעה 70% היו מצביעים ומהם 40% היו הולכים לשמאל, אז החלוקה הייתה 28 לשמאל ו-42 לימין.
  • שימו לב שגם עם 70% הצבעה בישוב המדובר, שיעור ההצבעה של השמאלנים היה 50% ושל הימנים 95%.
  • אם שיעורי ההצבעה בתוך המחנות היו משתווים השמאל היה כמובן מנצח. 

 בדוגמא הזו אפשר גם לחשב ולראות ש-80% הצבעה בשמאל (45 קולות) יספיקו כדי לנצח 100% של מצביעי הימין (44 קולות), ושיעור ההצבעה הכולל יהיה 89% (89 מצביעים).

כמובן, לו היינו בוחרים מספרים אחרים היו מתקבלות תוצאות אחרות. מהם המספרים הנכונים? אנחנו לא יודעים, כי חסרים לנו הנתונים על 35% מבעלי זכות הבחירה שלא הצביעו (או סביר יותר: כ-30% בניכוי המתים והמהגרים).

מה היה קורה ב-2009 לו כל האנשים שלא הצביעו היו מצביעים? ייתכן שכל הקולות היו הולכים לעבודה-קדימה-מרצ והן היו מקבלות יחד 58% מקולות הבוחרים (69 מנדטים); ייתכן שהיו הולכים לכל המפלגות האחרות ולא לשלוש הנ"ל, שהיו מקבלות אז רק 23% מקולות הבוחרים (27 מנדטים). וכל  האפשרויות שבאמצע.

כן אחוזי ההצבעה

אצל רועי פלד, ולמעשה גם בחלק מהקמפיינים לעידוד ההצבעה, לא ברור ההבדל שבין הגדלת שיעור ההצבעה בכלל להגדלת שיעור ההצבעה בקרב התומכים הפוטנציאליים של מפלגות המרכז והשמאל.

ברור שהגדלה זהה של שיעור ההצבעה בכל המחנות לא תשנה כלום. אלא שאם נכונה ההנחה לפיה בקרב מצביעי השמאל שיעור ההצבעה נמוך יותר, אזי פוטנציאל הגדילה של השמאל כתוצאה מעידוד הצבעה גדול יותר מהפוטנציאל של הימין.

במקום דוגמא מספרית דמיונית בואו נדבר על דוגמאות אמיתיות: המגזר הערבי יכול היה להכניס לכנסת עוד 10-15 נציגים לו היה ממצה את האלקטורט שלו. יהדות התורה, לעומת זאת, רחוקה מנדט אחד לכל היותר ממיצוי הפוטנציאל האלקטורלי של החרדים האשכנזים. אם שיעור ההצבעה ב-2009 היה מגיע ל-80% היא לא הייתה יכולה לקבל יותר מ-4 מנדטים גם אם הייתה מגיעה ל-100% הצבעה במגזר שלה.

אז לא, לא יכולה להיות וודאות שהגדלת שיעור ההצבעה תשנה את המפה הפוליטית, אבל קשה להתווכח עם כך שהיא עשויה לשנות אותה. והאפשרות הזו יכולה להיות סיבה מספיק טובה לאנשים לצאת ולהצביע. 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אייל   ביום 17 בינואר 2013 בשעה 20:26

    גם לגישתו של רועי וגם לגישתך, תל אביב היא מקום בו מיצוי פוטנציאל ההצבעה של השמאל לא ממומש, שם צריך להשקיע את עיקר העבודה.

  • ורד נבון   ביום 18 בינואר 2013 בשעה 9:14

    האמת הפשוטה והחותכת היא- שלא יהיה שמאל גדול וחזק ללא שיתוף פעולה מלא של הערבים. היישובים הערבים הם גם אלו שבהם אחוז ההצבעה נמוך מאוד. מבחינה זו אסמא אגבריה זחלאקה ופעילי המפלגה שהיא עומדת בראשה- דעם, עושים את הדבר הנכון כשהם פונים ליהודים וגם לערבים, ושמים דגש מיוחד על פניה לאלו שהחרימו את הבחירות הקודמות מתוך יאוש ואכזבה. אני, כיפואית שחיה בין ערבים, רואה תקווה גדולה במסרים הללו, וסיכוי לשינוי של ממש.

  • One Of The Crowd   ביום 19 בינואר 2013 בשעה 21:32

    אורי כץ טרח ועשה את הסימולציה של 100% הצבעה לפי נתוני האמת של 2009 לפי הנחה של התפלגות זהה ברמת הקלפי.
    המספרים האמיתיים כבר חושבו, ועדיין צפייה למנדטים נוספים לשמאל הם לא יותר ממשאלת לב.

    https://orikatz.wordpress.com/2012/10/25/voting1/

  • שוקי גלילי   ביום 19 בינואר 2013 בשעה 23:29

    מדוע שההתפלגות תהיה זהה ברמת הקלפי?

  • One Of The Crowd   ביום 21 בינואר 2013 בשעה 8:59

    לדעתי זו הנחה סבירה, קלפי מייצגת אזור גאוגרפי מוגדר מאוד (תת-שכונה), וסביר מאוד להניח שההתפלגות ההצבעה בקלפי תשאר זהה.
    גם הדוגמה שאתה נתת מניחה שקמפיין עידוד הצבעה יעלה את מספר המצביעם הכולל, ועדיין היחס בן ימין ושמאל ישאר זהה.

    אורי כץ השתמש בשיטה זהה לדוגמא שלך, אבל החיל אותה על כל הקלפיות במדינה, לפי נתוני אמת כולל מעטפות כפולות.

  • שוקי גלילי   ביום 21 בינואר 2013 בשעה 10:52

    אורי כץ יצא מתוך הנחה שההתפלגות באוכלוסייה שלא הצביעה זהה להתפלגות באוכלוסייה שכן. אין להנחה הזו על מה להסתמך.

השאר תגובה