אגב פוליטיקאים טיפשים – לפיד ציטט בטעות הוגה אנטישמי

"יש פוליטיקאים טיפשים אבל ככה עובדת דמוקרטיה", אמר אתמול שר האוצר לפיד באירוע הפתיחה של מכון אהרון למדיניות כלכלית – וכל הפייסבוק געה בצחוק. אבל החלק המצחיק יותר (או היותר עצוב, תלוי בנקודת ההסתכלות) הוא הציטוט שהביא לפיד בהמשך דבריו, אותו הוא מייחס להוגה אדמונד ברק. כמובן, לפיד לא קרא את כתביו של ברק ולכן לא ידע שהוא אנטישמי.

"כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק – אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו".

למען ההגינות, צריך לומר שלא כל הדברים שאמר לפיד בכנס היו טפשיים. למעשה, אם ישים את הכסף במקום שבו נמצא אתמול פיו, אז עלול אפילו לקרות הבלתי-יאומן: ש"יהיה פה טוב יותר".

למרבה הצער, גם כשלפיד אומר את הדברים הנכונים (בחלקם לפחות), יש לו נטייה לפשל בצורה מביכה כשהוא מצטט ומייחס דברים, במקרה הספציפי הזה – הציטוט שהוא מייחס בין השאר לאדמונד ברק.

בכל פעם מחדש אני קורא בהשתאות ישראלים, לרוב בעלי דעות ימניות, שמצטטים את "אבי תורת השמרנות" ברק. ברור שאיש מהם לא טרח לקרוא את ספרו "מחשבות על המהפכה בצרפת", שכולל כמה אמירות מטרידות מאד אודות היהודים כפי שהנ"ל תופס אותם.

אדמונד ברק אמנם היה ליברל במושגים של סוף המאה ה-18, אך כמו רוב האיליטה האינטלקטואלית הבריטית של תקופתו הוא היה אנטישמי שראה ב"יהודים" שם נרדף לרמאים וגנבים (כפי שניתן ללמוד, למשל, מהציטוט בסריקה שלהלן מתוך ספרו).

לפיד, הסוגד לקונצנזוס, בוודאי היה בוחר לייחס את הציטוט שלו להוגה שלא תעב יהודים, אבל כנראה שגם הוא לא טרח לקרוא את הספר לפני שציטט ממנו.

Admond1

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חרטא ברטא   ביום 17 במרץ 2014 בשעה 20:03

    ואללה.
    לפי ההגיון הזה גם את שייקספיר אסור לצטט (במיוחד אם מישהו נואם על תיאטרון), ואם תשתמש ב "תער של אוקהם" הרי זה ברור שאין לך בעיה עם האנטישמיות של הנזיר הפרנסיסקני באנגליה בזמן גירוש היהודים משם…..

    את אדמונד בורק לא זוכרים כאנטישמי כמו שאת גבלס לא זוכרים כעיתונאי….

  • שוקי גלילי   ביום 17 במרץ 2014 בשעה 20:29

    מסכים איתך לגמרי – אבל אני לא "מר קונצנזוס".

  • דודי   ביום 17 במרץ 2014 בשעה 20:33

    אני לא רואה מניעה לצטט מהגותו של אדם שהחזיק בדעות אנטישמיות. אנטישמיות, כמו גם גזענות או אמונה בעליונות המולדת של גברים על נשים, היו נחלת הכלל עד הדורות האחרונים.

  • חרטא ברטא   ביום 17 במרץ 2014 בשעה 23:11

    אז לא הבנתי, מה הבעיה בלצטט את בורק שיש עליו קונצנזוס כאחד מגדולי הפילוסופים הפוליטיים בעולם המערבי? אולי הוא כן קרא את בורק והחליט (כמו רבים וטובים לפניו) שהנטייות האנטישמיות של בורק לא מאיינות את תרומתו לרעיונות תקופת ההשכלה?

    מחר הוא יצטט את ג'פרסון (עוד קונצנזוס מערבי) ואתה תתקוף אותו על כך שג'פרסון היה מבעלי העבדים הגדולים בווירג'יניה…..

  • שוקי גלילי   ביום 18 במרץ 2014 בשעה 0:42

    אין שום קונצנזוס כזה לגבי ברק. ואני די בטוח שלפיד, לו היה יודע, היה מוצא מישהו אחר לייחס לו את הציטוט. אין ספק שאנטישמיות הייתה תופעה רווחת בעולם הנוצרי, ואני לא מצפה חלילה מלפיד שיצטט מוסלמים, אבל כשממש רוצים אפשר למצוא כמה הוגים ואנשי רוח לאורך ההיסטוריה שלא היו שונאי אדם בכלל או אנטישמים בפרט.

  • מיקי   ביום 18 במרץ 2014 בשעה 13:48

    אפשר להבין מדברי המגיבים שאין להם שום בעיה אם למשל הוא גם היה אנס או משהו כזה. או אולי הם היו נחרדים – אבל אנטישמי, קטן עלינו, האשמה קטנה ביותר.

    נו, אז נהרגו כמה יהודונים במרוצת השנים בגלל אנשים כאלו – אז מה…

  • חרטא ברטא   ביום 19 במרץ 2014 בשעה 20:11

    אתה רציני? אין קונצנזוס לגבי חשיבותו של בורק לפילוסופיה הפוליטית? צריך להפריד בין הסכמה או אי-הסכמה לדעותיו ומשנתו הפוליטית לבין חשיבותו בתחום הפילוסופיה הפוליטית.
    בהחלט יש קונצנזוס לגבי השפעתו על החשיבה הפוליטית המערבית.

    אני למשל לא סובל את המוזיקה של וואגנר (ולא בגלל שהוא היה אנטישמי) אבל אני בהחלט מקבל את הדעה שהוא אחד מחשובי המלחינים בדורו.

    ולמיקי – ג'פרסון היה אנס (סאלי המינגס למשל) ופרנקלין היה הולל ידוע. כמעט כל "אבות האומה" האמריקאית היו בעלי עבדים. יש לך בעיה עם ציטוטים שלהם? שייקספיר היה אנטישמי – תאסור לימוד מחזותיו בבתי הספר?

    האשמה באנטישמיות היא לא קטנה, אבל אנשים חושבים יכולים להפריד בין הרעיון לאדם ובין הרלוונטיות של האנטישמיות לדעות המוצגות.

  • שוקי גלילי   ביום 19 במרץ 2014 בשעה 20:50

    טענת ש"יש עליו קונצנזוס כאחד מגדולי הפילוסופים הפוליטיים בעולם המערבי". ובכן, אין קונצנזוס כזה. ברק מכונה לפעמים "אבי תורת השמרנות" משום שניסח בסדרת מכתבים את התנגדותו למהפכה הצרפתית לעומת תמיכתו במהפכה האמריקנית. במסגרת הדיון הזה הוא העניק ניסוח פילוסופי לרעיון שבפוליטיקה לאומית אבולוציה עדיפה על רבולוציה, ולכן מקדישים לו שיעור באחד מקורסי החובה של מדעי המדינה (לפחות כך היה כשאני למדתי). מכאן ועד לטעון שהוא פילוסוף חשוב או אפילו אחד החשובים שבין הפילוסופים הפוליטיים, יש דרך ארוכה.

    אין קשר בין ההסכמה או אי ההסכמה שלי לדעותיו לבין השאלה האם צריך או כדאי ללמד את ברק או לקרוא את ספריו. אבל השאלה את מי ומתי לצטט היא שאלה אחרת. לדוגמא, אפשר לצטט מג'ון לוק שפעל כ-30 שנה לפני ברק ואיש לא יחלוק על חשיבותו. הוא נחשב לאבי המשטר הדמוקרטי המודרני. מעבר לכך, לוק תמך במתן שוויון מלא לבני כל הדתות והזכיר במפורש את היהודים בהקשר הזה. אז הנה, מישהו שאמר הרבה דברים על דמוקרטיה ולא היה אנטישמי. מה חבל שצריך גם לקרוא כדי לדעת לצטט.

כתיבת תגובה