מדוע השופט רוזן צודק ושחיתות היא בגידה

רגע לפני שניגשתי לכתיבת הפוסט הזה, אחרי שהוא נכתב בראשי באיטיות לאורך יומיים, גיליתי שחברתי אורלי כבר הקדימה אותי (לא בפעם הראשונה), לא רק בכתיבת הפוסט אלא בשימוש במילים ששקלתי ככותרת "כן, בוגד". אז כן, גם לדעתי השופט רוזן בחר את מילותיו היטב. שחיתות היא בגידה.

על אחד מקירות המפקדה ביחידת המילואים בה שרתתי, התנוסס שלט ובו ציטוט של דוד בן-גוריון: "מפקד שעושה שימוש בזבזני במשאבים העומדים לרשותו הוא בבחינת בוגד, כי במו ידיו הוא מסייע לנצחון האויב.".

זה מסוג המשפטים שנחרתים בראש. לא יודע אם בן-גוריון באמת אמר את זה, ואפילו לא לגמרי בטוח שאני מסכים עם האמירה. בכל אופן, היא טובה כדי להדגים שהשופט רוזן הוא לא הראשון שהגיע למסקנה שהמילה "בגידה" מתאימה כדי לתאר עוד דברים מלבד העברת מידע צבאי לאויב או סקס מחוץ לנישואים.

שיעור בדמעות תנין

אם יש משהו שהצליח איכשהו להתחרות בטינופת השמחה לאיד של ישראל היום בימים האחרונים, המשהו הזה הוא ללא ספק גלגול העיניים של אנשי אולמרט בכלי התקשורת שאינם שייכים לשלדון אדלסון, על כך ששופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קרא לאולמרט "בוגד".

מילא רוני בר-און החלקלק, אבל אפילו נחום ברנע יישר קו עם אסטרטגיית הקוזאק הנגזל הזו, שאפשר להניח שהגיעה היישר מדף מסרים של אמיר דן (יועצו הנאמן של אולמרט והאיש שהצליח לשכנע את כולם שאולמרט יוצא מהעסק בלי שריטה).

יכול להיות שיש רגליים לטענה אחרת של מקורבי אולמרט – שהראיות נגדו היו קצת חלשות בשביל הרשעה ועונש מאסר ארוך. נקווה שהשופטים בערעור לא יחשבו כך. אישית, אני חושב שנכון לראות את גזר-הדין הזה כסוג של פרס על מפעל חיים – מפעל שלעין הבלתי מזוינת, לפחות, נראה מכוער כמו "הולילנד". אני גם נוטה להאמין שזו לא תהיה ההרשעה האחרונה של אולמרט, כי הסכר שפרצה שולה זקן לא ייסגר במהרה. הוא ישב בכלא, וטוב שכך, והלוואי שיצטרפו אליו שאר המושחתים. אבל בעניין הבגידה דווקא השופט הוא זה שצודק.

הצורות השונות של הבגידה

יש צורות שונות של בגידה. איך תכנו את מי שמעל באמון חבריו או בן/בת זוגו אם לא "בוגד"? ואיך תכנו את מי שמכריזים על עצמם כאוהבי העם והארץ ובאותה נשימה הורסים אותה – גוזלים את אוצרות הטבע המעטים שלה, שודדים את אזרחיה, מסיתים אותם איש נגד רעהו ומתעללים בחלשים ביותר בחברה? האם לא תגידו שהם בוגדים בכל מה שאנו מאמינים בו?

אם כסף שנועד לדיור ציבורי, לאפודי מגן לחיילים, או למשאיות כיבוי, מתגלגל למקומות אחרים בגלל שחיתות או מתוך אינטרסים אישיים או שיקולים פוליטיים, האם משרתי הציבור שמעורבים בכך לא בוגדים במוסדות בהם הם מכהנים ובשבועת האמונים שנשבעו להם? וכאשר רופאים משתמשים בציוד רפואי ציבורי שמומן מכספנו, כדי לתת שירותי שר"פ שמעשירים אותם ולא מאפשרים לנו לקבל טיפולים בזמן סביר – האם הם לא בוגדים בשבועת הרופא שלהם, לכל הפחות?

אבל למה דווקא "בוגד"?

"בוגד" זו מילה די קשה, אבל היא טובה כדי להעביר מסר פשוט, לא רק לאולמרט אלא לכל מי שמועל באמון הציבור ופועל מתוך מניעים זרים: אתם אויבי המדינה.

אישי ציבור מושחתים הם אולי לא בוגדים במובן הפלילי, אבל מבחינה מוסרית וציבורית הם ללא ספק "בוגדים" במדינתם ובעמם ובאמון שהוענק להם. במיוחד כשהם מרוששים את האזרח, דורסים את זכויותיו ומכרסמים ביכולתם של אנשים שחיים כאן לחיות בכבוד ולהאמין שיש טעם להיות בני-אדם הגונים, או שיש טעם בכלל לנסות לחיות בישראל כשכל-כך הרבה יותר קל לעשות את זה במקומות אחרים.

אסור לתפוס את השחיתות כאיזו פריביליגיה שמדינה חזקה יכולה להרשות לעצמה – אדרבא, מעשי השחיתות ותרבות השחיתות, והשחתת המידות של נבחרי הציבור, גובים מחיר עצום. לא רק מחיר מוסרי – הם תרמו לנפילתן של אימפריות לא פחות מבוגדים ומרגלים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

כתיבת תגובה