חכמי חלם ופתיחת העסקים בשבת

1
המלחמה על ונגד פתיחת המכולות התל-אביביות בשבת מזכירה לי אחד מהסיפורים הכי חביבים ב"חכמי חלם". בהיעדר מקור אצטט מהזיכרון, ברשותכם –

יום אחד גילו חכמי חלם כי ראש העיר האהוב והמכובד שלהם הולך בנעליים קרועות, ולא סתם – נעליים קרועות ומלוכלכות בבוץ, ובהן חורים שסתומים בתבן. אוי לה לאותה בושה. הם החליטו שמוכרחים לשנות את המצב והיה להם רעיון נהדר: הם יקנו לראש העיר נעלי זהב! כשילך בהן ברחובות העיר, ידעו כולם שזהו ראש העיר האהוב והמכובד שלהם.

מאבק המכולות, בימים יפים יותר

מאבק המכולות, בימים יפים יות.

"אבל כשילך בנעלי הזהב בעיר מלאת השלוליות שלנו, הן יתלכלו בבוץ!" אמר פתאום אחד החכמים. "אם יתלכלו בבוץ, לא יראו שהן נעלי זהב!". ישבו החכמים וחשבו עד שעלה הרעיון: הם יקנו לראש העיר ערדליים שיגנו על נעלי הזהב מהבוץ. "אבל אז אי אפשר יהיה לראות את נעלי הזהב כי הערדליים יכסו עליהן…" נזעק אחד החכמים. וכך עלה הרעיון לעשות חורים בערדליים, דרכם אפשר יהיה לראות את נעלי הזהב. אבל אז חשב אחד החכמים שדרך החורים בערדליים עלול להכנס בוץ שילכלך את נעלי הזהב. לכן בסופו של דבר, הם קנו לראש העיר נעלי זהב וערדליים שבהם עשו חורים ואותם סתמו בתבן…

2
בתחילת "מאבק המכולות", מצאו את עצמם בעלי עסקים קטנים בתל-אביב (כולל פיצוציות, למשל) בתחרות לא הוגנת מול הרשתות והחנויות במתחמי הבילוי – אלו וגם אלו קיבלו דוחות על פתיחה בשבת, אבל לשחקנים הקטנים הדוחות כאבו יותר (אגב, המצב הזה דומה מאד למצבם של עצמאים מול חברות מבחינת מדיניות הקנסות של רשויות המס על איחורים בהגשת דוחות).

חלק מפעילי המאבק דחפו לסגירה מוחלטת של העסקים בשבת וחלקם עדיין טוענים שזה המהלך הנכון מבחינה חברתית (צר לי, לא השתכנעתי). אחרים ראו בבג"ץ שהוגש בנושא לא יותר מאמצעי לכפות על עיריית תל-אביב לחוקק חוק עזר שיתיר פתיחת מכולות בשבת, כפי שאכן עשתה. אבל בסופו של דבר, החלטת השר גדעון סער לפסול את חוק העזר תוך "החרגה" של מתחמים (כמו נמל תל-אביב, מתחם התחנה וכו'), תביא לתוצאה אבסורדית – העסקים הקטנים ימשיכו לשלם קנסות ולעומת זאת הרשתות והעסקים הגדולים הפועלים במתחמים, חביביו של חולדאי, ייהנו מחסות החוק ולא ייקנסו כלל. כלומר, המצב גרוע יותר מאשר בנקודת המוצא.

3
הרבה כבר נכתב על הציניות של גדעון סער ש"התחזקותו" הפתאומית נראית כמהלך מחושב שמטרתו להתחבב על החרדים שעשויים להיות שותפיו בקואליציות עתידיות. אישית, אני חושב שסער דווקא בונה על הפופולריות שהמהלך יעניק לו בקרב תושבי הפריפריה – כי הרי אין שמחה כמו שמחה לאיד, ובמדינת ישראל הדרך העיקרית "לא לצאת פראיירים" שמוכרת לאנשים, היא לדאוג שידפקו את זולתם לפחות כמו שדופקים אותם (ע"ע "השוויון בנטל").

חולדאי, מצדו, הפך לגיבור היום של אותם אנשים בדיוק שבגללם הפריפריה שונאת את "הבועה התל-אביבית" – אלו שמגיבים אוטומטית באמירות אנטי-דתיות, למרות שברור שמי שאחראי לספין השקוף הזה ומי שמפיק ממנו תועלת, הם שני חילונים, סער וחולדאי (וכנראה גם כמה רשתות ומשווקי מותגים).

4
בתור מי שנוהג לעשות את הקניות שלו בשישי ולא ממש זקוק למרכולים ופיצוציות גם בשבת, אני יכול לכאורה להיות אדיש לכל הפרשה המטופשת והעלובה הזו. מצד שני, בתור תושב תל-אביב ותושב ישראל אני יודע שמה שטוב לחולדאי ולסער, רע לאנשים כמוני. חוץ מזה, שעלות הדוחות של העירייה לעסקים קטנים מתגלגלת למחירים שכולנו משלמים ומגולמת לתוכם.

מעבר לזה, הצלחת הספין של חולדאי וסער מצערת כי היא מדגימה שוב את היעילות המוכחת של שיטות הפרד-ומשול בידיהם של פוליטיקאים חלקלקים. בעיקר כשחלק ממתנגדיהם מצוידים בתבונה של חכמי חלם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוריק קרמר   ביום 5 ביולי 2014 בשעה 22:51

    גדעון סער מקיים את החלטת בג"ץ. במדינה שכל חוק הוא בגדר המלצה – זאת החלטה מעולה!
    גדעון סער רוצה מדינה יהודית. גם אני רוצה מדינה יהודית. לא כל דבר יהודי צריך לפסול. זאת דיעה עכורה של ישראלים שגדלו על מורשת ה"שחורים" הם נוראים ומבוזים. צר לי על הגישה העויינת לכל דבר יהודי. שר הפנים חושב שמדינה יהודית זאת לא רק סיסמה של ראש הממשלה. זה עניין ראוי וחשוב. אני מסכים איתו.
    נ. ב. אם הוא רוצה להתחזק או לחזור בתשובה – זה לא ענייני. אדם דתי או שומר מצוות אינו פסול מלהיות שר בישראל.

  • דוד כפרי   ביום 6 ביולי 2014 בשעה 2:40

    יוריק, אילו היה זה עניין של יהדות, לא היו מחריגים את המתחמים

כתיבת תגובה