צוללים קדימה: שיעור בתקשורת מגוייסת

שאלה כבדת משקל. יד על הלב: אם הייתם צריכים לנחש כמה שוקל אריק שרון, על איזה מספר הייתם הולכים? 110 ק"ג? 118 ק"ג? או אולי 115 ק"ג "אחרי שהוריד שלושה ק"ג בעקבות הניתוח"?

אני מאחל לשרון אריכות ימים, אבל אני מודאג לקראת הצנתור שיעבור אי"ה בשלום בהמשך השבוע. נדמה לי שהוא זקוק לכל האיחולים והפרגון, בהתחשב באיכות הירודה של השירותים הרפואיים שהוא כנראה מקבל – הרי אפילו לשקול אותו כמו שצריך הם לא הצליחו.

תאמינו לי, בתור מישהו שבא ממשפחה של אנשים שמנים – הוא לא שוקל 110, לא 118 וגם לא 120 ק"ג. הייתי הולך על 130 או אפילו 135, או אולי רק 125 אם הוא פחות שרירי ממה שהוא נראה (כידוע, אנשים שריריים שוקלים יותר, כי המשקל הסגולי של רקמות השריר שלהם גבוה יותר).

תרי"ג בדותות. אני לא מתלהב מהעיסוק של התקשורת במצבם הבריאותי של נבחרי ציבור. אני מכיר ומבין את כל הטיעונים בעד, אבל עדיין יש בזה משהו מאד צורם ומטריד, האופן שבו מפשיטים אדם לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, בתוספת תרי"ג פרשנויות.

מה הלאה? סיור במעיו של אולמרט בחיפוש אחר פוליפים? ביקור אנדוסקופי בישבנו של ביבי בחיפוש אחר טחורים? טיפול שורש לטומי לפיד בשידור חי? (האמת… זה דווקא נשמע לי לא רע).

אבל אם כבר מדווחים – אז שידווחו אמת. אמר על זה עמנואל רוזן וצדק: אין כאן נושא בריאותי. יש כאן עניין של אמינות.

תשקורת האתרוגים. התקשורת שלנו היא לא שמאלנית כפי שחשבנו פעם, ובוודאי שלא ימנית. סתם תקשורת מטעם. אבל מטעם הלכלוך – לא מטעם של אדיאולוגיה כזו או אחרת.

ערב בחירות 99' אמרתי לחבר, עיתונאי בכיר, שזה מביך מאד איך שהם תומכים באהוד ברק. הוא ענה לי "נכון, אבל זה רק הוגן אחרי שהעלינו את ביבי ב-96'". היבריס כבר אמרתי?

אבל אלו העיתונאים של לפני שבע שנים. העיתונאים של היום – חלקם אותם אנשים וחלקם פנים חדשות – עושים מה שהבוס אומר. אני מכליל כמובן, אבל בטח תסלחו לי בהתחשב בזה שאני בעצמי עיתונאי.

התקשורת לא שמאלנית ולא ימנית, אבל היא תקשורת מגוייסת. כל-כך מגוייסת למען קדימה והאתרוג שבראשה, עד שממש עושה חשק להתגייס לטובת פרץ.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.