חרפת הנעליים

בפרפרזה על סיסמת הבטיחות-בדרכים הידועה, המשפט הכי מתאים בעיני לתאר מדיניות סוציאלית הוא "בסעד אל תהיה חכם, תהיה צודק".
כן, שמעתי על זה שיש אנשים שהתרגלו לפשיטת יד כתחליף למשלח יד. כן, שמעתי שיש אנשים שלא עוסקים בתכנון משפחה ומביאים ילדים לעולם בלי לחשוב מאין תבוא הפרנסה וכיצד יאכילו אותם. אבל לא, אני לא חושב שאפשר לפתור את הבעיות הללו בזה שנצמצם את הסעד ונשלח את מקרי הסעד לעבוד.
אני לא אומר את זה כתגובה לתוכנית הכלכלית ולקיצוצים בקצבאות. מה שמטריד אותי לא פחות, אולי יותר באיזה מקום, הם הטיעונים שכל מיני אנשים משמיעים בנושא.
כן, זה פשע להוליד ילד בלי יכולת לדאוג לו (אני לא בטוח בזה, אגב, אבל נלך עם הטענה הזו לצורך הדיון). אבל זה גם פשע להעניש ילד על המשגים של הוריו. כן, יש במדינת ישראל גם כל מיני בטלנים אוכלי חינם, שמקבלים קצבה לא כי הם צריכים אלא כי זה נוח יותר מלעבוד. אבל אותי לימדו בבית – סליחה מראש אם אני נשמע שמרן ונאיבי – ש"עדיף לתת למי שלא צריך מלא לתת למי שכן". קל מדי לשפוך את התינוק עם המים.
להעניש אנשים על טפשותם זה אולי מאד פדגוגי, אבל גם די מרושע. קשישים למשל – רבים מהם לא היו חכמים מספיק כדי לחסוך כסף כשהיו צעירים. האם בגלל זה יהיה מוצדק יותר לזרוק אותם לכלבים? מובטלים רבים אינם זכאים לדמי אבטלה כי לא חיכו שיפטרו אותם אלא עזבו מייד כשהראו להם את הדלת. האם בעיות הפרנסה שלהם שונות ממי שקיבלת מכתב פיטורין?
העניין עם רעיון הסעד, הוא בדיוק זה – שהוא לא צריך להבחין בין מי שנקלע למצוקה באשמתו או שלא באשמתו. הוא צריך רק להבחין בין מי שנמצא במצוקה לבין מי שלא – ואצלנו במדינה זה בדיוק להפך.
עם התוכנית הכלכלית החדשה, מוצדקת או לא בפני עצמה, נכון היה להכריז גם על תוכנית סעד חדשה. לא בגלל הרעב – בגלל הבושה. בגלל שגם להשפיל אנשים עד עפר, במה שהם מקבלים ובמה שאינם מקבלים, זה פשע. בגלל שישנם בישראל רבים שמאיימת עליהם החרפה – אם לא חרפת רעב אז חרפת ההוצאה לפועל, חרפת הילד שנשלח הביתה מבית-הספר כי אין לו ספרים או כסף לטיול, חרפת הנעליים הבלויות.
בפעם הבאה שאתם בפאתי העיר, על סף הפריפריה, תעיפו מבט בנעליהם של אנשים. נעליים יודעות לומר דברים שאנשים לא מעיזים לומר בעצמם.
נכון, מדינת ישראל לא יכולה להאכיל לעד מיליונים שאינם עובדים. אבל עד שתמצא להם עבודה, המעשה הצודק הוא להמשיך להאכיל אותם. להקפיא את צעדי ההוצאה לפועל כנגד בעלי החובות הקטנים, לעירייה ולחברת החשמל ואפילו לבנק. להגביל את יכולתם של בנקים לפנות מביתם בעלי משכנתאות שלא עומדים בתשלומים שלהם. להקים קרנות לתלמידים נצרכים, לחולים שאין להם כסף לביקור אצל רופא מומחה, לקשישים ונכים שאין להם כסף לשירותי סיעוד.
זה אולי לא הכי חכם, אבל זה לפחות צודק.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.