הלשכה לטרטור בעלי מקצוע

בידיעה שמתפרסת היום ב-ynet, מספר דוד רגב על קיצוץ בלשכות התעסוקה וקובע ש"מהיום לעובדים יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה". "אפילו שירות התעסוקה, שעוזר למובטלים לצאת מהמצב הכלכלי הקשה, חווה את הקיצוצים על בשרו" אומר רגב, "מהיום עובדי שירות התעסוקה – זוטרים ובכירים כאחד – לא יקבלו מימון לטלפונים סלולאריים, החזרי הוצאות על דלק או תשלום על שעות נוספות".

עיני לא צרה בעובדי שירות התעסוקה, ויכול להיות שמדובר על בעלי מקצוע מסורים שעושים את עבודתם ככל יכולתם באמצעים מוגבלים. אבל בינינו – האם שירות התעסוקה באמת "עוזר למובטלים לצאת מהמצב הכלכלי הקשה"? לכמה מובטלים כאלה הוא עוזר? כמה מחוסרי עבודה הכרתם בשנה האחרונה? כמה מהם מצאו עבודה? מבין אלו שמצאו עבודה – כמה מצאו אותה בשירות התעסוקה?

מדי פעם מתפרסמות בתקשורת ידיעות על כך שעל כל משרה בשירות התעסוקה יש עשרות מבקשי עבודה. מכיוון שאני יודע, ממקור ראשון, שקשה מאד לגייס עובדים דרך השירות אני נוטה להניח אחד משניים: או ש"הישראלים לא רוצים לעבוד" (את זה אני פוסל על הסף, כי אני מכיר מציאות אחרת), או ששירות התעסוקה פשוט לא מתפקד.

אפשר להתווכח מדוע זה קורה, אבל נדמה לי שאפשר גם להסכים ששירות התעסוקה לא מספק את הסחורה, ולכן אני נוטה לחשוב שבמקרה הזה הפתרון הוא לא התייעלות אלא הפרטה של שירות התעסוקה. בימים כתיקונם אני זהיר מאד עם המילה הזו, "הפרטה". רוב ההפרטות הן הרי רק דרך מחוכמת לרושש את כולנו כדי לסדר עיסקה טובה למישהו. רק שבמקרה של שירות התעסוקה קשה לי לראות איך מישהו יכול להפסיד מזה.

עדכון אפריל 2004: חשוב גם לדעת להודות בטעות. חבר שבקיא במספרים הוכיח לי באותות ובמופתים שהסיבה לחוסר התפקוד של שירות התעסוקה היא היעדר משאבים – היחס בין מספר המובטלים למספר העובדים בשירות הוא פשוט בלתי אפשרי.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.