המנון לליבוביץ' *

* שם של ספר מדע בדיוני נהדר שלא ממש קשור לפוסט הזה, אבל ישעיהו נתן לי תירוץ להזכיר אותו.

יהונתן (כאן תגובה 16) חושב שלהפוך את ישעיהו ליבוביץ' לדובר של היהדות הוא דבר מקומם, ואומר שספק אם דעתו משקפת זרם של יותר מחמישים או שישים יהודים – למרות שאינטליגנטיים מאד.
נראה לי שזה המקום לומר על הנושא כמה דברים, במיוחד מפני שהזכרתי את ליבוביץ' ז"ל וציטטתי ממנו בכמה הזדמנויות.
נכון, ישעיהו ליבוביץ' לא היה מייצג של זרם מרכזי ביהדות. הדברים שאמר בנושאים שונים הקשורים ליהדות, רלוונטיים לדעתי משום שהיה לא רק אדם דתי אלא גם איש מדע ופילוסופיה, שהפגיש בין מחשבת הדורות האחרונים לבין המחשבה הדתית. מקובל לומר על ליבוביץ' שהיה קנטיאני. אני מתקשה להתחמק מההשוואה לרמב"ם – שגם הוא הוזכר כאן – שהיה אריסטוטלי. יהיה יומרני מדי לומר שיש דמיון במשקל ההיסטורי של שני האנשים, אבל הדמיון המהותי קיים.
אני לא חושב שהמפגש בין המחשבה הדתית לכלים של פילוסופיה "חילונית" מחולל שינוי בדת. הוא בסך-הכל מאפשר ניסוח מחדש של רעיונות קיימים בשפה שמאפשרת דיון שמתאים לתקופה.
הניסוח של האמונה הדתית בכלים של אריסטו, שעשו הרמב"ם ואבן רושד, היווה השראה לתומאס אקווינוס (שבין השאר כינה את הרמב"ם "מורי ורבי"). היום שוררת הסכמה בין ההיסטוריונים, אנשי מדע המדינה, וחוקרי ההיסטוריה והפילוסופיה של הרעיונות: תומאס פתח דלת אחורית לחשיבה האריסטוטלית, שנכנסה לנצרות ושינתה את תולדותיו של העולם הנוצרי. מחשבת אריסטו היא זו שאיפשרה את התפתחות המדינה המודרנית, את המתודה המדעית, את ההומניזם.
הרמב"ם, בפסיקותיו ההלכתיות, היה אולי חלק מ"מיינסטרים", אבל במשנתו הפילוסופית היה אוונגרד. ליבוביץ' לא היה פוסק – ואילו היה, קרוב לוודאי שהיה שמרן מאד בפסיקות שלו. ההתנגדות שעורר, הייתה קשורה להשקפותיו ולאמירות הפרובוקטיביות שלו.
ניוטון, קופרניקוס וגלילאו, לא היו דוברים מייצגים של המדע בתקופתם. גם דבריהם של ניטשה, מארכס ופרויד, לא נתקבלו בחיבה יתרה על-ידי בני זמנם. והשאלה החשובה היא בכלל לא האם הם "צדקו", אלא מה תרמו לדיון הפילוסופי והמדעי.

המקרא והידע המדעי
לשיטת ליבוביץ', ההתייחסות למקרא – במיוחד לתורה – כמקור לידע מדעי היא עקרה ומיותרת. התורה היא ספר מצוות ולא ספר לימוד להיסטוריה ופיזיקה, ולכן מי שמנסה לגזור ממנה מסקנות מדעיות מבזבז את זמנו.
רבים לא אוהבים את הגישה הזו, אבל לא נכון לומר שהיא אינה מעוגנת במיינסטרים של המחשב היהודית ההיסטורית. רש"י, בהקדמה לפירושו לתורה, שואל מדוע פתחה התורה במילים "בראשית ברא" ולא "החודש הזה לכם". כלומר: בהנחה שהתורה היא ספר מצוות, יכולה הייתה לפתוח בסיפור מעמד הר סיני, כי כל מה שקדם למתן תורה אינו קשור למצוות.
מהמדרש של רש"י אפשר להסיק שני דברים: שגם בתקופתו ברור היה שהתורה היא בראש ובראשונה ספר מצוות, ולא "מדריך הפעלה לעולם" כפי שכל מיני אנשים מנסים להציג אותה. ומצד שני, שהמקרא כולל אינפורמציה מועילה שחורגת מהמסגרת הצרה של הציווי ההלכתי. במקרה הספציפי הזה, רש"י לא מחפש ידע מדעי אלא טוען שסיפור הבריאה, האבות ויציאת מצריים מכוננים את האתוס ה"לאומי" של עם ישראל (זה דיון מורכב בפני עצמו ולכן לא אכנס אליו).

הפלורליזם של הדיון התלמודי
הרמב"ם, כמו חכמי המשנה והתלמוד, עסק גם ברעיונות "חילוניים" ולעיתים קרובות שילב בדיון ההלכתי שלו "עובדות" מדעיות. לא ידוע לי על מסקנה מדעית אחת שהסיק מהמקרא או מהתלמוד. אדרבא – הרמב"ם עסק בעצמו במדעים שונים, כשהוא נסמך על המתודה המדעית שהייתה קיימת בתקופתו ולא ניסה לטעון שכל הידע הדרוש נמצא בכתבי הקודש.
שונאי-יהדות קופצים לא פעם כמוצאי שלל רב על עובדות מדעיות שגויות שהופיעו בתלמוד, וזה עניין קצת טיפשי בעיני. התלמוד הוא קודם כל פרוטוקול של דיונים בנושאים הלכתיים ובנושאים משפטיים שנגזרים מהם. תוך כדי הדיון התלמודי, עלו שאלות שונות שנותחו בהתאם לידע ה"מדעי" של התקופה (דוגמא מהתלמוד הבבלי: האם קטניות הן דגן, ואם לא אז מדוע חכמי ארץ-ישראל אסרו לאכול אותן בפסח?). אבל מעולם לא היה לתשובות שניתנו תוקף רב יותר מאשר למסקנות שנתקבלו כתוצאה משימוש בכלי הניתוח הלוגיים של הדיון ההלכתי (בדוגמא שלנו: חכמי בבל היו תמימי דעים שקטניות בפני עצמן אינן חמץ, אבל זה לא גרם להם לשנות את הפסיקה הארץ-ישראלית – הם פשוט ניסו להבין אותה).
חכמי התלמוד השתמשו בכל הכלים שעמדו לרשותם – כולל, למשל, חוכמת יוון שאותה הכירו היטב. בדיון התלמודי רווחה גישה פלורליסטית מאד, שבה הוצג ידע רלוונטי מגוון, שיכול היה לקדם את הדיון. אבל הדיון ה"מדעי" לא היה המטרה ועל המסקנות ה"מדעיות" של האמוראים הרשו לעצמם לחלוק כל מי שבאו אחריהם.
זה לא שונה מהמדע היווני, שבפרספקטיבה היסטורית אנחנו יכולים לומר שהיה פרימיטיבי. הכלים המדעיים של חכמי יוון היו מוגבלים, אבל הפילוסופיה שלהם נותרה רלוונטית ו"נכונה" 2500 שנה אחרי שהידע המדעי שלהם התיישן.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.