הידד לגזענות

1
אני לא יודע איזה סוג של טמטום אחז באורן הוברמן כשהחליט לתת במה לבלוג של זרובבלה במעריב אונליין. אני גם לא מבין את עידו קינן, עורך ערוץ הרשת של NRGשהעלה את האייטם הזה (כאן).

רק כדי לסבר את האוזן: אורן הוא בחור שאני מעריך וגם מאד אוהב. העורך הכי צעיר והכי מוכשר שהיה לי, ואחד האנשים האחרונים שאני חושד בהם בגזענות.

עידוק, הוא בעיני עוד דוגמא לבחור סופר מוכשר, שמתבזבז על עיתונות בכלל ועל מעריב בפרט, וגם בו אני לא מאמין שיש שמץ של רוע. ובכל זאת, שניהם נכשלו בעניין הזה. כי לבלוג של זרובבלה אפשר להתייחס באחת משתי דרכים בעקבות הפוסט האלמותי שלה, בו הסבירה מדוע היא שונאת ערבים: לגנות או להתעלם.

2
אני שואל את עצמי, אם ייתכן שדווקא בקרב אותם בודדים בתקשורת שיש להם גם אינטליגנציה וגם את כל מכלול הרגשות האנושיים (די נדיר, אגב), ישנו חשש גדול יותר מפגיעה בחופש הדיבור מאשר ממתן גושפנקא עקיפה לגזענות. אולי כי הדבר היחיד שמפחיד אותם יותר מלהיות משעממים, הוא להיחשב צדקנים, או חלילה – תקינים פוליטית. כולם בתקשורת יודעים שצנזורה היא מילה גסה. לא בטוח שכולם יודעים את הסיבות.

3
חופש הדיבור הוא בדיוק מה שמקנה לאנשים, בין השאר, גם את הזכות להיות חשוכים, מרושעים, או סתם בעלי דעה שונה משלנו. לפעמים, החוק מגדיר את המעשה שלהם כבלתי חוקי, אם לא במישור הפלילי אז במסגרת המשפט האזרחי.

בעקיפיין, חופש הדיבור מאפשר לאנשים גם להוציא דיבה. על זה, אפשר לתבוע אותם (למרות שרוב האנשים לא תובעים לעולם. הם מוליכים את חרפתם אל חדרי חדרים, מתבוססים בכאבם), כי החוק מכיר בכך שאת חופש הדיבור ניתן לנצל לרעה.

4
איפה קובעים את הגבול? בישראל החליטו שראש-ממשלה במדי נאצי זה פלילי ("הסתה"). בבריטניה כתב מוריסי על מרגרט תאצ'ר:
"לאנשים הטובים היה חלום /
מרגרט על הגיליוטינה /
ואתם, אנשים טובים, אל תחלמו /
הפכו את החלום למציאות".
אף אחד לא ניסה בגלל זה לרצוח את מרגרט תאצ'ר. מצד שני, אנחנו לא חיים באנגליה.

5
גם בגיאורגיה (גרוזיה לשעבר), הפיצו תמונות של ראש-הממשלה (שווארנדזה) במדי נאצי. אותו לא הצליחו לרצוח, אבל ניסו – פעמיים. אז כנראה שאנחנו יותר גרוזינים מאנגלוסכסים. אולי אצלנו חוק נגד הסתה הוא כן חשוב.

6
בכלל – כנראה שלחברות שונות מתאים חוק שונה. בכל אופן, כשחוק שמבטא ערכים ליברליים נפגש עם חברה אנטי-הומניסטית, מה שמתקבל היא תרבות אלימה כמו זו שאנחנו מכירים בישראל. יש חופש דיבור, אז מדוע שלא אומר שאני שונא – דוסים, הומואים, ערבים, אוהדי בית"ר. אני, אגב, שונא את אהוד אולמרט ואת כל מי שיושב סביב שולחן הממשלה שלו. אבל זה לא בגלל שהם משתייכים לגזע מסויים – זה בגלל המעשים והמחדלים שלהם.

7
גזענות היא אחד הסוגים היותר ירודים לסובלימציה של רגש השנאה. וכמו כל סובלימציה, היא יכולה להיות מאד מאד מאד מעודנת. לשנוא אדם מגזע מסויים או בעל לאום מסויים, ולנמק את זה בשפה רהוטה (לא התכוונתי לזרובבלה. דווקא חשבתי על טומי לפיד) ו/או בטיעונים רציונליים (ע"ע ליברמן), זה הבון טון של חבורה דפוקה בשכל.

כן, זה הרבה יותר אסתטי מאשר להרוג אנשים בתאי גזים, אין ספק. אפשר לתהות מדוע זה כך במדינה כמו ישראל, שקמה מתוך האפר של אושוויץ, אבל זה נושא לדיון אחר.

8
השאלה היא לא האם נותנים לגזענים לדבר או לא, אלא איך להתייחס אליהם לאחר מכן. אני חושב שיש שתי דרכים: לגנות או להתעלם.

אביעד מ-Grapes בחר לגנות ויש מי שבחר להתעלם. שכל אחד יעשה מה שהוא מאמין. אבל מי שנותן במה לדברים גזעניים הוא לא יותר טוב מגזען. באיזה אופן הוא אפילו גרוע ממנו, כי הוא מסייע להפצת הגזענות – תפיסת עולם מוגבלת, מזיקה, שהוא אפילו לא מאמין בה – מתוך ציניות או אדישות. חבל.

9
כדי שתהיה זכות קיום לערכים ליברליים – או אנרכיסטיים, להבדיל – החברה צריכה להיות בוגרת מספיק כדי לנהל את עצמה בצורה אנושית. במצב אידיאלי, לא היה צריך שכר מינימום ולא מזונות, לא קצבת זקנה ולא מיסים, כי כולם היו ערבים זה לזה. באמת.

אנחנו לא חיים בעולם כזה, לפחות בינתיים, ולכן החוק חייב להתערב בחיים שלנו. לצערנו, זה בדרך-כלל קורה בצורה שאינה מידתית ואינה חכמה, אבל זה לא בגלל שעצם ההתערבות מיותרת – אם המדינה לא הייתה מתערבת אנשים פה היו רוצחים זה את זה. אתם יודעים מה – כנראה שזה כבר המצב.

10
מדינת ישראל לעיתים קרובות מתערבת בחיים שלנו יותר מדי, אבל מדי פעם גם פחות מדי. מי שצריך לפצות על כך הם אנחנו – בזה שנפעיל שיקול דעת וננסה לנהוג בצורה מוסרית.

בדרך-כלל אני נגד צנזורה מסוג כלשהו, כשהצנזורה הזו היא בידיה של המדינה. אבל כולנו יכולים "לצנזר", ואנשים שכותבים בעיתונות ובבלוגים צריכים במיוחד לדעת לצנזר. כשיש תופעה פסולה צריך להתעלם ממנה או לגנות אותה. לא לתת לה במה. לא לאהוד אותה אבל גם לא להיות ניטרלי לגביה. גם שוויץ הייתה ניטרלית, כזכור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.