זהו: אולמרט גמור

ראש-הממשלה אהוד אולמרט מתקרב לסוף דרכו הפוליטית. זו דעתי.
 
ד"ר יעקב חסדאי, בטור שהתפרסם היום ב-ynet, ביטא לדעתי היטב את תחושת הגועל שחשים היום הישראלים כלפי הנהגת המדינה שלהם. התחושה, שבסבירות גבוהה ביותר, תעלה לאולמרט בקריירה הפוליטית שלו.

ישראל רוצה דם 
ישראל "רוצה דם". היא רוצה לראות אשמים. היא רוצה להעניש את הפוליטיקאים המושחתים, את שודדי העמותות, את שרי אריסון ובעלה ואת שאר האנשים החולשים על חייה (כוונתי ל-18 המשפחות השולטות ב-32 אחוזים מההון של ישראל. ראו כאן [הארץ]).
 
בתוך כמה חודשים הבינו רוב תושבי המדינה: לטעון שישראל היא מדינה שיש בה "הזדמנות שווה" זהו שקר ציני. "השיטה" – זו שבשמה קיצצו ביבי ואולמרט בתוחלת החיים ובכבוד האדם של חולים סופניים, נכים, קשישים, ניצולי שואה, מובטלים ומקבלי קצבת הכנסה – היא אותה שיטה בה שהביאה את האנשים עם מזוודות מלאות כל טוב לנתב"ג. מעשני הסיגרים ועונדי הרולקס, צריכים ללכת הביתה.  
 
אני חושב שרוב תושבי ישראל מזהים היום את אולמרט כמייצג מובהק של התרבות הפוליטית-כלכלית הזו. הם מאמינים שהוא אינו ראוי לתפקידו – אישית ומקצועית. הכישלון במלחמה, החקירות, המריבות עם מבקר המדינה בתקשורת – תושבי ישראל מאסו בכל זה. הם רוצים לראות בראש מישהו אחר, ומהר.
 
כמה דברים שאולי לא שמעתם, או שעברו לכם ליד:
 
א. ביום שני הקרוב  יפורסם דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד. מבעד לכל הספינים סביבו, מתעורר הרושם שהוא יציג את תפקודו של אולמרט במהלך מלחמת לבנון השנייה באור שלילי למדי. אחרת לא היו כל-כך הרבה ספינים (ויכול להיות שהם גם פשוט לא יודעים).
 
ב. אין לאולמרט מוצא מוועדת וינוגרד. זו הייתה טעות פטאלית מבחינתו למנות וועדה כזו. יותר מדי אנשים רוצים לשמוע שהוא אשם. אם וועדת וינוגרד תציג את תפקודו באור חיובי, כל המדינה תקלל אותה. בערוץ 10 כבר דיווחו על חבר אחד לפחות בוועדה שמינויו מצחין מקומבינה (לכאורה). כל ערוצי התקשורת יחפשו סקופים דומים. הם יצלבו את חברי הוועדה שיתחילו להתפטר בזה אחר זה ויהפכו את הוועדה הזו לבדיחה.
 
ג. במקביל, שיגר המבקר לינדנשטראוס אתמול והיום שתי התקפות מכוונות היטב לעבר אולמרט. ישנה פרשת מרכז ההשקעות, וישנה פרשת הדירה ברחוב כרמייה. בעיתונות פורסמה ביקורת בעניינים אלה גם נגד המבקר, אבל רוב הציבור הרי מזמן רואה את אולמרט כדמות שציירה לו "ארץ נהדרת": מתווך דירות חלקלק ואופורטוניסט. אז לינדנשטראוס מגזים? שיגזים.
 
ד. על-פי גיליון ידיעות אחרונות של סוף השבוע (עמוד 3), היחידה הארצית לחקירות הונאה תשלח ביום רביעי הקרוב חוקרים לאוסטרליה, "במסגרת החקירת בפרשת בל"ל שבה מעורב גם ראש הממשלה אהוד אולמרט".
 
ה. שר-המשפטים פרידמן עושה לאולמרט שירות דוב. אמנם הוא פרופ' למשפטים, איש ידען ואף מוכשר. מצד שני, הוא חסר כריזמה והוא מסנגר על אדם שהוא עצמו מעיד על עצמו שהוא "לא פופולרי". תקראו בעצמכם את זה [ynet], ראיון עם פרידמן שבו חוץ מלהציע להעניק לראש-ממשלתו את פרס ישראל, הוא אומר כל דבר בלתי מתקבל על הדעת אחר שאפשר.

תקראו ותשאלו את עצמכם: האם אתם מאמינים לו? האם הוא לא גורם לכם להשתכנע רק יותר, שאולמרט צריך ללכת ומהר?
 
ו. במערכת המשפטית מתייצבים מאחורי לינדנשטראוס. גם פרקליט המדינה ערן שנדר שדיבר אתמול בערוץ 10. גם מזוז שאמר אתמול שאולמרט לא יכול להמשיך לשמש כשר אוצר, וכך הטיל דופי בתקינות המנהל שלו. כולם, כך עושה רושם, מעדיפים מהלכים מעודנים יותר ממכות הגרזן של לינדנשטראוס. מצד שני – נראה שהוא בחר באסטרטגיה היחידה שלדעתו יכולה לעבוד. יכול להיות שהוא צודק. 
 
ולבסוף: הבריחה מהספינה הטובעת התחילה כבר מזמן, ובמפלגתו שלו ממתינים לאולמרט כמה מאוייביו הגרועים ביותר. חלק מהם אולי יזחלו לליכוד, ואלו שיישארו בקדימה יראו לאולמרט את הדלת. 

מה דעתכם על התסריט הזה: בעוד שלושה שבועות וחצי, ציפי לבני ופרס מודיעים לאולמרט שהם רוצים שילך הביתה. אם לא ילך בעצמו, הם ידיחו אותו בצורה משפילה. יש להם הסכם עם פרץ, שזקוק להישג מטאורי ערב הפריימריז בעבודה – תמורת תיק האוצר (לעצמו) ותיק הביטחון (לעמי איילון) המפלגה תעניק את תמיכתה ללבני (ראש-הממשלה) ופרס (שר החוץ החדש). 
 
לא אגדה רעיי, לא אגדה
החברה שלי, טוענת שאני מדבר מהרהורי לבי. היא אומרת שאני פשוט כל-כך מתעב את כבוד ראש-הממשלה מר אהוד אולמרט, וכל-כך בז לו, ומייחל ליום שבו יעזוב את מדינת ישראל לנפשה, שאני מפנטז במקום להפעיל שיקול דעת.
 
יכול להיות.
 
יכולתי להפנות אתכם ליצירתו של המשורר מ.וריסי, שאמר בשירו "מרגרט על הגליוטינה":
 

"…because people like you
make me feel so old inside
please die

and kind people
do not shelter this dream

make it real
make the dream real
make the dream real
make it real"

כמו מוריסי, גם אני לא מייחל חס וחלילה לגיליוטינה מהסוג ששימש את רובספייר ודנטון במהפכה הצרפתית. גיליוטינה כזו, מטבעה, סופה שהיא עורפת את ראשי אלו שהחזיקו בה. 
 
(הערה למנהלי רשימות: אני חושב שהגיע הזמן להעביר אוטומטית לינקים לויקיפדיה ל-nofollow).
 
אני לא חושב שצריך להעמיד כאן אף אחד לקיר, או לערוף את ראשו, במשמעות המילולית הצרה של המושג. אני בהחלט חושב, לעומת זאת, שהגיע זמנה של מערכת המשפט בישראל לשמש כ"גיליוטינה" המטאפורית של העם ולסלק מהבמה את כל המושחתים, הניאו-שמרנים, המועלים בכספי עמותות ושאר האנשים המנוולים והמתועבים ששולטים בחיינו.
 
שישלחו אותם לכלא, שישלחו אותם הביתה, שישלחו אותם "לעשות לביתם"; העיקר שילכו ולא יחזרו לחיינו יותר.
 
בכל אופן, כמו בכל "גיליוטינה", גם במקרה הזה: תמיכת העם הכרחית.
והעם זה אנחנו. על כולנו מוטלת חובה, לתמוך בכל דרך חוקית ודמוקרטית בניקוי הפוליטיקה והמוסדות הבירוקרטים של מדינת-ישראל מכל הזוהמה שדבקה בהם.
 
לדבר.
לכתוב.
לשבות.
להחרים.
והכי חשוב: לצאת להפגין!
להתראות בקרוב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.