מה עושים עם בשארה

הקשבתי לראיון המוקלט שבו עזמי בשארה מגן על עצמו מפני הטענות על היותו בוגד ומושחת. האיש נשמע מאד משכנע. אז נכון, מדובר באיש מתוחכם מאד – יש שיגידו ערמומי. אבל הוא אמר דברים של טעם וטען טענות הגיוניות.

האם הוא נרדף פוליטית? אם כן, הוא בוודאי לא הראשון. גם הסמיכות המופלאה בין חקירתו ופרסום דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד היא עניין שקשה להתעלם ממנו – אם עקבתם אחרי הפרשה וקראתם מה שכבר נכתב, בוודאי כבר התעמתתם עם התובנות המטרידות הללו.

אני לא משתגע על עזמי בשארה. על צדקת טענותיו (חלקן לפחות) והמטען האינטלקטואלי שלו, מעיבים כמה צדדים בעייתיים באישיותו ובהתנהלותו. אני לא משתגע עליו, ועוד פחות מזה על כמה מהחברים שלו, ואני חושב שהאיש הוא מניפולטור ופרובוקטור וגרם למגזר הערבי לא פחות נזק מתועלת.

אבל יחי ההבדל בין כל זה לבין האשמה בבגידה.

השאלה היא מה יקרה הלאה. האם מדינת ישראל תהפוך את בשארה למנהיג גולה, ותחזיר אותו עוד כמה שנים כמו את ערפאת? האם היא תנסה לחטוף ולאסור אותו כמו את ברגותי? או אולי יגיעו כאן למסקנה – הלא מופרכת – ש"בחוץ" הוא בעצם גורם הרבה יותר נזק מאשר "בפנים", ושהדרך להפוך את האידיאולוגיה שלו ללא-רלוונטית, היא להפסיק את הקיפוח עליו היא נבנתה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.