מדי פעם היא פורשת כנפיים ועפה. המילים רק מסמנות את צל מעופה על הנייר. ובערפילי שוליה האפורים היא נדמית גדלה וקטנה, מטשטשת או מתגברת. שקר שני הממדים של המילה הכתובה.
המביט מהצד, עלול לשאול איזה מין עוף מוזר הוא זה שמציג את יפי נוצותיו לשמיים. ואני אומר – לו רק ידעתי להגביה עוף מספיק כדי לראות אותן בוהקות באור השמש.
תגובות
יפה יפה יפה
ממש יפה, ממש ממש ממש יפה.
ושוב פעם.
קיבלת תעודת משורר מהשב”כ שאתה מעיז לפרוז פרוזה שירית מעל דפי האינטרנט