טחינה זה עניין רציני. ואם הטענה הזו מצחיקה אתכם – אז כבר התחלנו ברגל ימין. כי הטחינה הולכת טוב עם חיוך, בעיקר אם תוך כדי שאתם מחייכים אתם גם מחזיקים פיתה ביד.
הטחינה היא, קודם כל, מאכל כמובן. וגם מאכל טעים ובריא מאד. אבל בשבילי הטחינה היא הרבה יותר מזה.
לטעמי, היא לא רק מאכל אלא מוסד קולינרי. כזה שמגשר על-פני תרבויות ותקופות היסטוריות.
אצלי הטחינה היא מבית אבא – תרתי משמע. גדלתי עם הטחינה בבית, בדיוק כמו אבא שלי, יליד צפת, שעוד זוכר את פחי הטחינה הגדולים שאמא שלו הייתה קונה מהערבים לפני 60 שנה.
בדפים אחרים של פרוייקט הטחינה הגדול, שהטקסט הזה הוא חלק ממנו, תוכלו לקרוא עוד על הטחינה, מקורותיה, יעדיה, גידולה אילופה וטיפוחה. את העמוד הזה, ברשותכם, אני מקדיש למתכון הפשוט והבסיסי.
אם חיפשתם בגוגל “איך להכין טחינה” והגעתם לכאן – אז הגעתם למקום הנכון. בעמודים האחרים של הפרוייקט תוכלו למצוא תשובות לעוד שאלות קיומיות: באיזו טחינה להשתמש, איפה אפשר למצוא אותה, איך הכי נכון להכין טחינה כדי שתהיה הכי טעימה שאפשר, ועוד.
בינתיים, בהנחה שהצטיידתם במיכל של טחינה גולמית טובה, בואו נפשיל שרוולים וניגש למלאכה.
טחינה [ל-2 סועדים ו-3 פיתות]
המצרכים
(כ)רבע מיכל טחינה גולמית
(כ)שליש כוס מים
מיץ מחצי לימון (בערך)
שן שום אחת לפחות
פטרוזיליה
(הכמויות לא מדוייקות ולא יכולות להיות. כל טחינה מגיבה אחרת למים, וממילא אין לי מושג מה הכמויות – אני טועם, לא מודד).
אופן ההכנה:
שופכים את הטחינה הגולמית לקערית קטנה או לצלוחית ומוסיפים מעט מים. בוחשים
בעדינות במזלג. אחרי זמן מה של בחישה הטחינה מתעבה והבחישה נעשית קשה. מוסיפים עוד קצת מים ובוחשים בעדינות, שלא לשבור את הטחינה. חוזרים על הפעולה מספר פעמים עד שהטחינה עדיין סמיכה מאד, אבל משתפת פעולה.
סוחטים את הלימון (משתדלים שהגרעינים יישארו מחוץ לטחינה), ומערבבים. הטעם של הטחינה אחרי הוספת הלימון צריך להיות נעים ועדין (אם הוא לא, סימן שהטחינה לא טובה או שהלימון לא טוב או שחסר מיץ לימון. בפעמים הבאות תהיו חכמים יותר). ממליחים בעדינות. כותשים את השום, קוצצים את הפטרוזיליה ומוסיפים. לפני סיום, מדללים בעוד קצת מים אם צריך (כדאי להביא בחשבון שהטחינה ממשיכה “לספוג” את המים ונעשית סמיכה יותר אחרי ההכנה. דרך נוספת לפתור את הבעיה: לאכול אותה מייד).
עוד על הכנת טחינה. ואם אתם רוצים לדעת איך מכינים חומוס, אז יש מתכון גם לזה. וגם לפלאפל.
רשימה זו היא חלק מפרוייקט הטחינה הגדול.
60 שניות על טחינה
רובנו מכירים את הטחינה באחד משלושת גילוייה הטיפוסיים: חומוס, חלבה והנוזל המריר שליד דוכני הפלאפל. מכיוון שרוב הדברים שמכונים בטעות או בזדון “חומוס” או “חלבה” הם כמעט בבחינת פשעים כנגד האנושות, בוודאי שהם גם עושים עוול לטחינה. גם ה”טחינה” שאתם מכירים מדוכני הפלאפל, או ה”סלט טחינה” שאתם מכירים מהסופר, הם צחוק מהעבודה.לטובת מי שחי עד עתה בחשכה: טחינה היא מעדן שדורות של אנשים חיו למענו והרגו בשבילו. אם זה לא ממש טעים לכם – זה לא טחינה. חלבה, כשהיא עשוייה מטחינה טובה עם דבש אמיתי (ולא פסולת סוכר), היא מעדן שאתם עצמם הייתם רוצחים בשבילו בלי לחשוב פעמיים. וחומוס… אם יש חומוס שטעמו ערב בפיכם, זה קודם כל משום שזה שמכין אותו בקיא ברזי הטחינה, שהיא מרכיב חשוב לא פחות – ואפילו יותר – מגרגרי החומוס.
הטחינה לצורותיה היא לא רק פנינה תזונתית, אלא גם אפרודיזיאק נדיר בעוצמתו. וכמובן – הכתר לראשו של החציל. חציל קלוי ביד מיומנת, משכשך בטחינה עשויה בקפידה, יכול להביא אתכם בעיתוי נכון לשיאים מדיטטיביים
תגובות
את כל הטחינות המשובחות משכם (היונה, סמל היונה, קראוון) אפשר להשיג בחנות ברמת גן, ברחוב הרצל פינת ז’בוטינסקי, ליד הסופרמרקט. ואפילו במחירים מאוד זולים יחסית (15-16 ש”ח לקילו).
אולי שוקי אפשר לעשות קצת סדר במוצרי החלבה ולארגן איזה מבחן השווא בין מה שהשוק מציע?
גם השוק האורגני לדעתי זקוק לסדר ובחינה.
האתר שלך מ ד ה י ם – תמשיך בו
טחינה יצאה טעימה מפעם ראשונה, בטח אפשר לשפר אך בשלב הזה אני מוכן להגיד – תודה רבה
בכבוד רב, בוריס
הכי חשוב שהמים יהיו כמה שיותר קרים. בהצלחה
יש טחינה קראוון ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל. כרגע ראיתי וקניתי מחנות “עדן” למוצרי טבע שנמצאת באור יהודה, יש גם בנתניה.הטעם קצת יותר טעים מהטחינה המקורית שמגיעה עם הצבע מאכל
שטחינה “עדן” היא מספר אחת כיום בשוק
טעמתי את כולם…וטחינה “עדן” ללא ספק הכי טעימה….תנסו אותי
שבת שלוםםם
אנחנו שים אכלנו את הטחינה של עלי קרוואן המעולה, עד שיום אחד מצאתי את טחינת “הנסיך” שהיתה טעימה אף יותר. ויש לי חבר בעל חומסיה שאצלו תמצאו רק טחינה מיוחדת משכם שנקראת “החברה לעשיית טחינה”. טחינה לטעמי גסה, אבל הוא לא יכול בלעדיה וכך גם הלקוחות שאוכלים בחומוסיה.
כמה זמן תשאר הטחינה המוכנה טרייה?
יצא 10 תודה
אחי לבשר קצוץ עם שומן כבש, שהולכים לשים על האש, כקבאב אוריינטלי מומלץ להוסיף טחינה גולמית ואז ליצור קציצות עם פטרוזיליה, שום,בצל,ולשים על האש. אחרי שהקציצת קבאב מוכנה נא לבזוק לימון טרי לפי הטעם.
אני עושה לפעמים טחינה גם עם פלפל קלוי חריף ומתוק – מגניב , או עם סלק מבושל- מדהים כבר בכדי לקבל טחינה וורודה ואופטימית , אפשר לשחק עם התוספות לטחינה באין סוף וורסיות ,אל תהיו מרובעים תנסו ותראו כמה שזה נחמד.
פעמים רבות עולה אצל צרכני הטחינה המושבעים השאלה באיזה טחינה גולמית לבחור, שאלה אכן קשה, אבל התשובה הינה חד משמעית
אין טחינה אולטימטיבית כל טחינה שונה בצבע במרקם וודאי בטעם, אנחנו הגענו למסקנה שהפתרון הוא לגוון
א\קילו נשר, אחר כך קילו גמל אחר כך היונה לסוגיה
המשפט הנדוש על טעם ועל ריח…עובד גם פה
אגב לא תאמינו אבל טחינות משובחות כמו הנשר ואל ארז ניתן למצוא בטבע קסטל אמנם 22 ש”ח לקילו אבל בשביל איכות שווה
המשיכו לערבב
הטחינאי
וואללה שוקי, כשקראתי את השורות הראשונות חשבתי שהגיע משיח לשכונה, אבל עכשיו אני מבין למה מתכוונים כשאומרים שהמערב לא סופר את העולם השלישי. בשבילך להכין טחינה זה לערבב את הלימון עם השום, אבל מה איתי? מאיפה אתה חושב שאני יכול להשיג טחינה גולמית? בשוק השחור?
בעולם שלך, טחינה זה דבר שיש בכל בית, אבל מי יגן על הציביליזציות הנחשלות שבשורת הטחינה עדיין לא הגיעה אליהן? על פיתות אין מה לדבר.
לא בכל מקום ניתן להשיג טחינה גולמית. השאלה שלי היא איך ניתן להכין אותה.
ודרך אגב, כותבים “נכשלות” ולא “נחשלות”.
לבוא לאכול אצלך חצילים וקציצות בטחינה?
כי אין שום סיכוי שאני אצליח אי פעם לערבב טחינה נסבלת. נוסה ונזנח.
אם יש לכם מקל בלנדר ידני,
הכי טוב לשים הכל בקערה וללחוץ על on,
אולי זה נשמע פגיעה ברוח הקודש אבל זה עושה את העבודה חבל על הזמן.
1. מארגנים שמפיצי “טחינת גידרון” יורידו אותה מהמדפים במסווה של תקלה בריאותית.
2. מפנים את גידרון.
3. עושים טחינה בבית.
בקרוב הפרוייקטים “כך תרכיבו רדיו פיראטי בבית” ו”רמדיה צמחית – אפשר גם מקליפות תפוזים”.
וגם אודטה תהיה שם.
מר גלילי אתה טועה ומטעה!
מי, למען השם, מוסיף לימון לטחינה “היונה”?
זה הורג לה את כל הטעם העדין והנפלא שלה
טוב, זה באמת מקסים, כולם פה מתנפלים על עוד טיפת לימון וגרגיר שום. יפה לכם החזרה לשורשים ולסינר.
ואחרי שימאס לכם לבחוש כמו משוגעים, אני רוצה להציע את המומחיות שלי באיתור חומוסים וטחינות מסחריים, שומו שמיים, אבל טובים מהרגיל.
בעבר המלצתי על חומוס מעולה של נאש-נאש, שנמכר רק בחנויות של יודעי ח”ן. אבל קרנו ירדה מעט בעיני.
עכשיו הוציאה צבר את סדרת “מלך החומוס”. נסו את “חומוס סמיר הגדול – חומוס עם המון טחינה”. לא תאמינו שזה מסחרי, עלי.
אני לא מבינה מדוע יש כל כך הרבה מתכונים על הכנת טחינה מטחינה
גולמית
השאלה: איך מכינים טחינה גולמית בבית לאלא שלא גרים בארץ.
תודה תקוה
ככלל: משיגים אבני ריחיים או משהו שנותן אפקט דומה (נגיד, בלנדר תעשייתי), קולים את השומשום בכ-100 מעלות, טוחנים ומסננים דרך רשת צפופה.
ואם לא מסיגים אבני ריחיים ובלנדר תעשייתי גם לא ,אפשר למצוא טחינה גולמית בכל סופרמרקת באזור של הדיאתה או חומרים טבעיים וגם בחנוייות של טבוענייםץאני נתקלתי בטחינה גולמית במקום שכוח בברזיל אונם השומשום טיפה יותר מדי קלוי אבל בהחלת ניתן להכין טחינה טעימה
הכמויות הן על כל כוס טחינה, אותה כמות של מים (אני באופן אישי מוסיף טיפה יותר מים, כמו שאמר היוצר תלוי בסוג הטחיה).
טחינה גולמית תוצרת בית. בלנדר מקצועי, יש. כמה זמן קולים בתנור???? על 100 מעלות?
אחרי שקליתי ואחרי שטחנתי- אני מעביר אותו במסננת משי? אפשר קצת לפרט?
שלום שלום..אני מתגורר בלב ה אמזונב בברזיל..
לאחר ביקור ב שוק המקומי.
מצאתי גרגירי סומסום לבן ו שחור ..
ו גרגירי חומוס.
אשמח לדעת מה הוא ה תהליך הנכון שה סומסום צריך לעבור על מנת ש אוכל ל הכין טחינה ו חומוס ..ו כמובן ..מסבחה
תודה לכול
אוהד
טחינת אלארז מצוינת ,גאווה ישראלית , קיבלו אותנו יפה במפעל וכיבדו אותנו בטחינה וחלבה מצוינים , מעניין לראות איך מיצרים טחינה , קישור לסרטון שמציג את הייצור https://www.youtube.com/watch?v=a098ywH6DfQ&list=PLYNQuLhudtLL0joO_39UahGSI3jAiGGoj&index=7