איך מכינים טחינה

טחינה זה עניין רציני. ואם הטענה הזו מצחיקה אתכם – אז כבר התחלנו ברגל ימין. כי הטחינה הולכת טוב עם חיוך, בעיקר אם תוך כדי שאתם מחייכים אתם גם מחזיקים פיתה ביד.

הטחינה היא, קודם כל, מאכל כמובן. וגם מאכל טעים ובריא מאד. אבל בשבילי הטחינה היא הרבה יותר מזה.

לטעמי, היא לא רק מאכל אלא מוסד קולינרי. כזה שמגשר על-פני תרבויות ותקופות היסטוריות.

אצלי הטחינה היא מבית אבא – תרתי משמע. גדלתי עם הטחינה בבית, בדיוק כמו אבא שלי, יליד צפת, שעוד זוכר את פחי הטחינה הגדולים שאמא שלו הייתה קונה מהערבים לפני 60 שנה.

בדפים אחרים של פרוייקט הטחינה הגדול, שהטקסט הזה הוא חלק ממנו, תוכלו לקרוא עוד על הטחינה, מקורותיה, יעדיה, גידולה אילופה וטיפוחה. את העמוד הזה, ברשותכם, אני מקדיש למתכון הפשוט והבסיסי.

אם חיפשתם בגוגל “איך להכין טחינה” והגעתם לכאן – אז הגעתם למקום הנכון. בעמודים האחרים של הפרוייקט תוכלו למצוא תשובות לעוד שאלות קיומיות: באיזו טחינה להשתמש, איפה אפשר למצוא אותה, איך הכי נכון להכין טחינה כדי שתהיה הכי טעימה שאפשר, ועוד.

בינתיים, בהנחה שהצטיידתם במיכל של טחינה גולמית טובה, בואו נפשיל שרוולים וניגש למלאכה.

טחינה
[ל-2 סועדים ו-3 פיתות]

המצרכים
(כ)רבע מיכל טחינה גולמית
(כ)שליש כוס מים
מיץ מחצי לימון (בערך)
שן שום אחת לפחות
פטרוזיליה
(הכמויות לא מדוייקות ולא יכולות להיות. כל טחינה מגיבה אחרת למים, וממילא אין לי מושג מה הכמויות – אני טועם, לא מודד).

אופן ההכנה:
שופכים את הטחינה הגולמית לקערית קטנה או לצלוחית ומוסיפים מעט מים. בוחשים

בעדינות במזלג. אחרי זמן מה של בחישה הטחינה מתעבה והבחישה נעשית קשה. מוסיפים עוד קצת מים ובוחשים בעדינות, שלא לשבור את הטחינה. חוזרים על הפעולה מספר פעמים עד שהטחינה עדיין סמיכה מאד, אבל משתפת פעולה.

סוחטים את הלימון (משתדלים שהגרעינים יישארו מחוץ לטחינה), ומערבבים. הטעם של הטחינה אחרי הוספת הלימון צריך להיות נעים ועדין (אם הוא לא, סימן שהטחינה לא טובה או שהלימון לא טוב או שחסר מיץ לימון. בפעמים הבאות תהיו חכמים יותר). ממליחים בעדינות. כותשים את השום, קוצצים את הפטרוזיליה ומוסיפים. לפני סיום, מדללים בעוד קצת מים אם צריך (כדאי להביא בחשבון שהטחינה ממשיכה “לספוג” את המים ונעשית סמיכה יותר אחרי ההכנה. דרך נוספת לפתור את הבעיה: לאכול אותה מייד).

עוד על הכנת טחינה. ואם אתם רוצים לדעת איך מכינים חומוס, אז יש מתכון גם לזה. וגם לפלאפל.

רשימה זו היא חלק מפרוייקט הטחינה הגדול.

60 שניות על טחינה
רובנו מכירים את הטחינה באחד משלושת גילוייה הטיפוסיים: חומוס, חלבה והנוזל המריר שליד דוכני הפלאפל. מכיוון שרוב הדברים שמכונים בטעות או בזדון “חומוס” או “חלבה” הם כמעט בבחינת פשעים כנגד האנושות, בוודאי שהם גם עושים עוול לטחינה. גם ה”טחינה” שאתם מכירים מדוכני הפלאפל, או ה”סלט טחינה” שאתם מכירים מהסופר, הם צחוק מהעבודה.

לטובת מי שחי עד עתה בחשכה: טחינה היא מעדן שדורות של אנשים חיו למענו והרגו בשבילו. אם זה לא ממש טעים לכם – זה לא טחינה. חלבה, כשהיא עשוייה מטחינה טובה עם דבש אמיתי (ולא פסולת סוכר), היא מעדן שאתם עצמם הייתם רוצחים בשבילו בלי לחשוב פעמיים. וחומוס… אם יש חומוס שטעמו ערב בפיכם, זה קודם כל משום שזה שמכין אותו בקיא ברזי הטחינה, שהיא מרכיב חשוב לא פחות – ואפילו יותר – מגרגרי החומוס.

הטחינה לצורותיה היא לא רק פנינה תזונתית, אלא גם אפרודיזיאק נדיר בעוצמתו. וכמובן – הכתר לראשו של החציל. חציל קלוי ביד מיומנת, משכשך בטחינה עשויה בקפידה, יכול להביא אתכם בעיתוי נכון לשיאים מדיטטיביים

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 7:47

    בּזיק כּמוּן. תמיד מצויין.

  • המכור   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 10:01

    אני מגדיר את עצמי כפריק של טחינה אשר אוכל הכל עם טחינה. טחינה משדרגת כל תבשיל, אני אוהב במיוחד מה שטחינה יכולה לעשות לכל תבשיל המכיל בשר טחון (קציצות,קבב,פלפל ממולא וכדומה)
    יש עוד כמה טחינות גולמיות טובות למשל “אל ג’אמל”.
    אסור להשתמש בהכנת הטחינה במיץ לימון משומר או בשום לא טרי זה פשוט יהרוס את החוויה.
    לפי מה שאני יודע הטחינות הטובות מגיעות מהשטחים, המפעלים שם טוחנים את השומשום בעזרת אבנים ולא במכונות ממתכת, מה שיוצר מעט מאוד חום יחסית למתכת, חום משנה את הטעם של הטחינה ויוצר מרירות קלה.
    הייתי מפרט גם על הערך התזונתי של הטחינה אבל אין לי כוח.
    תאכלו הרבה טחינה

  • stm   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 10:19

    קיצור תולדות הטחינה- לגזור ולשמור.

  • פרה קדושה   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 10:26

    אצלנו בבלקן אוהבים לדלל עם יוגורט. מהחמוצים-חמוצים.
    הלו, לא להשתנק שם.

  • שוקי   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 10:31

    ליאור – קודם כל, זה כן “נחשלות”. להכין טחינה גולמית באמצעים ביתיים זה כמעט בלתי אפשרי. מה שאפשר לעשות הוא לנסוע לשוק לוינסקי (גם ב”סתם” שוק אפשר, אבל המבחר קטן יותר ולא תמיד תמצא טחינה טובה).

    חנן – נכון.

    המכור – בגדול אתה צודק, אבל אני באופן אישי מעדיף את הטחינה של קראוון, טחינה זהב או טחינה אל ארז על אל ג’מל, שהיא ג”כ קצת מרירה.

  • עינת   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 10:45

    ואף מילה על התומכת, הדוחפת והטועמת שמשדלת לקבל עוד ועוד מתכונים ושמות לשפצור הטחינה הביתית?
    תתבייש!!!

    ואגב, אם רוציפ כוסברה במקום פטרוזיליה?
    ואיפה השום? שכחת אותו?
    ומה עם ההנחיה שלך להשתמש במלח לימון? אמרת את זה כדי שרק לי תצא טחינה לא משהו?

  • חנן   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 11:04

    סוד ראשון – להפוך את סדר הערבוב. קודם שמים בקערה את המים ואז טורפים לתוכם את הטחינה. ככה עוקפים בקלות את שלב הגושים. כשאני כותב “טורפים” אני מתכוון בדיוק לזה, במטרפה, או איך שלא קוראים לכלי הזה עם החוטים.

    סוד שני – לימון הוא גם נוזל. צריך לקחת בחשבון שהלימון מדלל את הטחינה. לקחת את זה בחשבון בערבוב הראשוני ולהביא את הטחינה לרמת סמיכות גבוהה יותר מאשר התוצאה הסופית הרצויה.

    סוד שלישי – קודם המלח. המלח מבליט את הטעמים של הטחינה. קודם שמים לימון ומלח. טועמים. מוסיפים מלח עד שמספיק מלוח ורק אז (אני מדגיש – רק אז) מתחילים לאזן את הלימון ואת השום. אם לא עושים בסדר הזה, מוסיפים יותר מדי לימון ושום ואז כשמוסיפים “עוד קצת מלח” הטחינה פתאום חמוצה ושומית מדי.

  • באמת?   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 12:10

    מה אתה אומר? אתה כותב על טחינה? ואם זה היה מישהו אחר? אבל למה לא, נכתוב על טחינה
    ועוד ממש בלי התחכמות, נלך על זה אתה אומר
    משהו אתה.ממש

  • המכור   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 13:04

    כוסברה במקום פטרוזיליה???
    חילול הטחינה!!!
    כוסברה זהו עשב התיבול של השטן.

  • Siete   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 14:10

    למתכון שרשום על צנצנת הטחינה הגולמית שלי.
    🙂

  • שוקי   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 14:38

    אם יש מתכון על קופסת הטחינה שלך, אז אני מקווה שזו “טחינה זהב” ולא הטחינה של תלמה, למשל. בכל אופן, לו היית קונה טחינה משכם היית מגלה שאין עליה מתכון. אם תעקבי אחרי התפתחות הפרוייקט אני בטוח שיהיו מתכונים שיאתגרו אותך יותר.

  • Siete   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 15:19

    אוי לבושה…
    אני דווקא מעדיפה מתכונים לא מאתגרים. לא התלוננתי בכלל.
    בהצלחה עם הפרוייקט!

  • עומרון   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 16:38

    היונה ואל ג’מאל שתיהן משכם.
    חומוס איננו תוצר של טחינה, אלא טחינה היא תוסף לחומוס (חשוב, אך תוסף).
    חלווה מעולה היא חלווה מצרית שעד לפני חודשיים ניתן היה להשיג בעיר העתיקה וכעת איננה מיובאת. היא לא דומה לאף טחינה שטעמת עד כה – רכה ונימוחה, עדינה ומתוקה, פשוט נפלאה.
    פלפל אנגלי – קמצוץ נותן טעם מיוחד ושונה לטחינה.

  • פרסטר   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 17:43

    שוקי
    אני שם יוגרט משובח בתוך הטחינה
    נסו זאת
    זה נפלא

  • זוביתו של הטוחן   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 20:14

    מה ענין טחינה להר סיני?

  • המכור   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 20:21

    יש!!! מצאתי!!!
    מי שרוצה לקנות טחינה “קראוון” אוריגינלית יכול למצוא אספקה קבועה בכניסה לכפר קאסם קצת לפני תחנת הדלק ישנה חנות מכולת שבה ניתן לרכוש כמה טחינה שתרצו.
    יש אפילו חלווה מתוצרת “קראוון” (כדאי לנסות).
    ואם אתם כבר באזור, תמשיכו 100 מטר ותכנסו לתחנת דלק,
    ממול תראו את הבוטקה של אבו-עיאד שיש לו פלאפל מעולה עם חומוס מטריף תוצרת עצמית (אבל רק עד הצהריים( אני ממליץ על מנה לארוחת בוקר.
    אבו-עיאד אמר לי שהוא משתמש רק בטחינה של קראוון, גם לחומוס וגם לטחינה שליד הפלאפל.

  • שוקי   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 21:26

    רוני – כן.
    עינת – כוסברה במקום פטרוזיליה זה כמו תפוז במקום לימון. מלח לימון שייך לאסכולה אחרת שבה נדון בפוסט אחר.
    חנן ופילפילון – שינוי בסדר ההכנה של הטחינה, או ערבוב באמצעי מכאני ו/או חשמלי כלשהו מלבד מזלג, משנה את המרקם הסופי ולדעתי זו שגיאה.
    גילעד – ראיתי ציפור רב”ט יופי.
    עומרון – חומוס, כמו חלבה, הוא משהו שאפשר לעשות עם טחינה. המרכיב שהכי משפיע על איכות החומוס היא איכות הטחינה.
    פרסטר – ניסיתי, לא נפלתי אבל זה טעים.
    זוביתו – למיטב ידיעתי לא אכלו טחינה בהר סיני.
    המכור – חן חן על המידע. ראה את עצמך חופשי לתרום עוד ותקבל קרדיט.

  • יונית   ביום 30 בדצמבר 2003 בשעה 22:14

    שוקי לא סמולני. למרות מאמצים רבים. ולמרות שאבא שלו דווקא חושב שהוא קומוניסט.

  • שוקי   ביום 31 בדצמבר 2003 בשעה 0:57

    אני נוהג לאכול טחינה, בין השאר, כשהיא גולמית ולא מהולה או מתובלת בשום דבר. מה לעשות שלא כולם נהנים מזה באותה מידה.

  • אבי   ביום 31 בדצמבר 2003 בשעה 6:10

    ליאור, אל יאוש, יש טחינה מעולה בצפון אמריקה. אצלנו בוושינגטון יש בכל הסופרמרקטים טחינה לבנונית משובחת, (נמכרת תחת המותג “Cedar”). אני בטוח שעם קצת מאמץ תמצא גם באזורך (נסה בסופרמרקטים היותר קטנים, או ביותר יקרים, והכי טוב – ברר איפה יש אוכלוסיה ערבית). במקרי חירום אני מטריח את עצמי לחנות הכשרה (והמבחילה), לפעמים יש להם רק תלמה, אבל לפעמים יש זהב…

    גם מפיתות לא צריך להגמל. פתרון פשוט וקל (אך גבולי) הוא לקנות בסופרמרקט את פיתות Sahara של Thomas’es. לא משהו, אבל לוקחות בהליכה את כל השאר. פיתות משובחות באמת תיאלץ להכין בעצמך: הצטייד בשתיים-שלוש אבנים לאפיית פיצה (בכל חנויות כלי הבית) השג לך מתכון לבצק, ואפה בעצמך פיתות משובחות “על לבנים” בתנור הפרטי. אני משתמש בתערובת של קמח ללחם וקמח רב-תכליתי, אם יש למישהו נוסחה טובה יותר אשמח לשמוע.

    גם חומוס משובח קל להכין בבית, אלא שלשם כך עליך לפתור קודם כל את בעיית הטחינה.

    הנקודה הכאובה באמת היא שמן זית. רק להביא מהארץ, אין מה לעשות. עבדך הנאמן, למשל, נוסע לארץ מחרתיים לביקור השנתי ויחזור כשבאמתחתו שלושה ליטרים של שמן זית משובח לפחות (וגם הספר של דנה). לחץ פיזי מתון (או השבעות וחרמות) על קרובים וחברים שבאים לבקר יעזרו לחדש את המלאי.

    ד”ש ותודה לשוקי, לא רק על המתכון. תענוג לקרוא אותך.

  • פול   ביום 15 בינואר 2004 בשעה 14:52

    מיץ מחצי לימון ? כותשים את השום ?!
    עוד רבה הדרך לפניך עד הנגיעה האמיתית באושר.

  • תומסי   ביום 4 בפברואר 2004 בשעה 13:48

    אם אתם רוצים לאכול טחינה אלוהית סעו לפלאפל הזקנים בחיפה( ואדי ניסנאס(
    אני תל אביבי ונוסע לפעמים לחיפה רק בגלל הטחינה
    הם מוכרים גם במשקל
    אני קונה טחינה, פיתות מהמאפיה הסמוכה
    וזה בערך מה שאני אוכל שבוע

    חוץ מזה הפלאפל מאוד טעים, והאנשים נחמדים מאוד

    תהנו

  • יאיר   ביום 17 באפריל 2004 בשעה 21:23

    שלום חברים
    אני מצטרף לבקשתו של ליאור. האם ידוע למישהו איך מכינים טחינה גולמית ? אני כרגע באוזבקיסטאן. אין כאן טחינה בכלל, אבל יש גרגרי שומשום. כך שמי ששכח ולא הביא מהארץ צריך להכין בעצמו. דרך אגב, גם חומוס (הכוונה לממרח חומוס, כי גרגרי חומוס יש כאן) אין כאן.
    מקווה שמישהו יודע, אחרת אצטרך לחכות עד לחזרתי לארץ.

  • משה   ביום 29 במאי 2004 בשעה 14:43

    שלום
    אני מבקש אם אתם יודעים איך עושים חלווה
    אני מודה לכם משה

  • משה   ביום 23 ביוני 2004 בשעה 8:07

    האם למישהו ידוע על טחינה גולמית בשם ‘העמק’ או ‘העמקים’?
    תודה רבה

  • שומשומאסטר   ביום 5 באוגוסט 2004 בשעה 17:46

    בתקופה האחרונה עלו בי ספקות לגבי עליונותה האמיתית של היונה על שאר הטחינות.
    בייחוד אחרי שגיליתי שיש עוד סוג של טחינה היונה, שיש לה אריזה שונה מהאריזה הכחולה שמופיעה כאן…
    כתוב על האריזה “סמל היונה”… וזו אריזה לבנה.

    השמועות מספרות על 2 אחים משכם שרבו, פיצלו את העסק אבל עדיין שמרו על ה”יונה”…
    אחד מכין את הטחינה באריזה הכחולה, והשני מכין את זאת שבלבנה.

    אני טעמתי בהתחלה את הכחולה ודי התלהבתי, ואחרי זה טעמתי את הלבנה ואולי היא אפילו היתה יותר טובה.

    ואז תהיתי, האם יש מישהו שידע לזהות מי טחינה היונה המקורית ?
    אני מזמין אתכם למבחן טעימות שיפסוק בסוגיה הזאת.

  • ZHB   ביום 30 בנובמבר 2004 בשעה 19:26

    החברה חזרה היום ממחסוםוואטש עם מיכל של היונה.
    מזל שנזכרתי שיש לך כאן את המדריך, ומה בדיוק לעשות.

    כמה טוב להיות שמאלני שבע מטחינה היונה

  • אייל   ביום 5 באפריל 2005 בשעה 0:25

    לא מבין מה הרעש מהיונה. קניתי את סמל היונה והתאכזבתי.

  • עלמה   ביום 2 במאי 2005 בשעה 19:14

    איזו טחינה גולמית הכי טובה?
    כלומר של איזו חברה?

  • גילי   ביום 24 ביולי 2005 בשעה 12:58

    לטעמי כמובן היונה הלבנה באריזה הלבנה היא הטובה מיכולן .
    אגב ניתן לקבלה כיום גם בארהב הנ”י בשתי חומסיות ניפלאות (זאת השמועה) הממוקמות במנהטן .
    בתאבון

  • דוגי   ביום 10 בספטמבר 2005 בשעה 7:13

    הטחיונות הטובות באות מלבנון, נקודה. הטחינה הכי טובה בעולם- בנצרת ולכן גם החומוס הכי טוב. מי שחושב שהחומוס הכי טוב בעכו…שילך לעשות חמוצים…גם בטח חושב ש9% של תנובה היא הגבינה הטובה בעולם. כואב הלב! טחינה אפשר להכין בבית-הקליה של השומשום ענין רגיש. צריך מטחנה דומה למטחנת בשר champion juicer היא מכונה טובה. לא יוצא כמו באגדות (נצרת) אבל עובד אם אתה תקוע ב4000 מטר גובה בהימליה עם 2 ק”ג חשיש ויורד שלג בחוץ. דרישת שלום לאימכם

  • שלמה   ביום 1 באוקטובר 2005 בשעה 18:25

    היכן ניתן לקנות טחינה היונה ששמעתי עליה רבות

    אני גר באיזור חיפה

    אודה לעזרתכם

  • אריק   ביום 24 באוקטובר 2005 בשעה 12:19

    האם מישהו יודע איך מכינים טחינה חלקה כן כמו הטחינה ששמים בפלאפל כזו שנוזלת ?

  • שוקי   ביום 25 באוקטובר 2005 בשעה 17:52

    מוסיפים יותר מים.

  • ענת   ביום 2 בנובמבר 2005 בשעה 14:14

    האם מישהו יודע איפה אפשר להשיג טחינה היונה באזור המרכז ולא בכפר קאסם או מנהטן
    תודה על עזרתכם

  • שוקי   ביום 3 בנובמבר 2005 בשעה 3:22

    הכי פשוט זה בשווקים. בשוק הכרמל ובעיקר בשוק לוינסקי למשל. גם בשווקים אחרים, ופה ושם בסופרים הפרטיים – למרות ששם יש יותר “היונה הלבנה”, שזה לא אותו מוצר (שימי לב למדריך מוצרי הטחינה הגולמית)
    השיטה היא להיכנס לכל מכולת, סופר, מעדניה וכו’ באזור שבו את גרה ו/או עובדת. כמעט תמיד מוצאים משהו קרוב, ואז כדאי לקנות קילו לפחות כל פעם.

  • מורן   ביום 5 בנובמבר 2005 בשעה 10:40

    מישהו אולי יודע איך מכינים טחינה גולמית?
    לחברים בגלות זמנית, שלא מצליחים למצוא טחינה בשום מקום אפשרי ומוכנים להתאמץ?

    האם מדובר רק בטחינה של גרגרי שומשום ומים? או יותר מזה?

  • מרים   ביום 20 בינואר 2006 בשעה 3:45

    מורן

    לקח הרבה זמן אבל בסוף
    מצאתי באתר “מתכונים” באדיבות חמדה, מתכון להכנת טחינה גולמית.

    טחינה:

    הכמות המתקבלת = 1/2 ספל.

    2 כפות זרעי שומשום.

    חצי כפית שמן שומשום.

    רבע כפית מלח.

    רבע ספל מים פושרים.

    טחנו את זרעי השומשום בממחה (בלנדר) עד דק.

    הוסיפו את שמן השומשום, המלח.

    לבסוף הוסיפו באיטיות את המים, תוך המשך

    תהליך הטחינה.

    המשיכו עד לקבלת עיסה אחידה.

  • רן מלאך   ביום 22 בינואר 2006 בשעה 21:26

    שלום לכולם,שוקי

    אשמח להזמינך שוקי, לסיור במפעל אחוה – אחדות.
    במהלך סיור זה תוכל לראות איך שבמפעלינו היחיד מסוגו בארץ, מובטחת פגיעה מינימלית בגרעין השומשום ובערכו התזונתי.
    ללא הוספה חלילה של חומרים מלבינים,ללא הוספה של מלח .

    אשמח אם תיצור איתי ,
    הפיתות עלי!

    רן מלאך, מנהל ייצור
    אחוה- אחדות.

  • ספי   ביום 12 במרץ 2006 בשעה 15:35

    :שתי עייצ’ס
    לא להוסיף מלח בכלל
    להשתמש במים קפואים

    היי שוקי
    מה עם מתכוני טחינה ?
    תגיד מתי ואיפה ואני מתחיל עם מתכון לסנייה

  • שוקיג   ביום 13 במרץ 2006 בשעה 1:40

    לך על זה

  • 314   ביום 14 באפריל 2006 בשעה 23:46

    כמה טיפות של שמן זית טוב – מחליק את הטחינה ומוסיף לארומה.

    לימון – עדיף מהסוגים הפחות-עדינים, עם קליפה עבה וצבע צהוב ברור. את הליים תשמרו למשקאות.

    לא לשכוח שהלימון מדלל. המלח – מעבה את התערובת, אבל מקנה לה מרקם פחות חלק. שמן זית מאזן בין השניים – במרקם ובטעם.

  • פאזי   ביום 4 במאי 2006 בשעה 14:30

    אני שייך למחנה הגמל – טחינה שמיוצרת בשכם, ואפשר להשיג בי-ם, בשוק

    ולטעמי, טחינה משובחת עושים בלי מים – רק מיץ לימון והרבה

  • רון   ביום 30 ביולי 2006 בשעה 7:35

    ליורדים שביננו, כמה זה רבע מיכל טחינה גולמית? אני קונה טחינה גולמית במיכל גדול מהחנות הערבית, 4 כפות? 6 כפות?

  • שוקי   ביום 31 ביולי 2006 בשעה 1:57

    הכוונה למיכלים של חצי ליטר. אבל אל תתפוס אותי בכמויות, מה שחשוב זה הטאץ’ וזה בא עם הניסיון. תכין ותכין ותכין ויהיה בסדר.

  • פרננדז   ביום 2 בספטמבר 2006 בשעה 2:50

    פרוייקט הטחינה משתבח, בלי שום ספק.

    @שוקי, מה המתכון המנצח לטחינה מעולה? השבוע הוספתי נענע ובזיליקום לפטרוזיליה, יצא מעולה!
    מעבר לכך, ניתן להוסיף בעדינות את “רוטב הפלפלים החמצמץ חרפרף” (ממש כמו זה שמגיע עם החומוס ביפו) – נותן טוויסט טוב.

  • טחינאי   ביום 9 באוקטובר 2006 בשעה 22:36

    בתפריט התזונתי של טחינת היונה מופיע המרכיב
    tio2
    במינון של 100 חלקים במיליון

    חיפוש קצר מעלה כי מדובר בחומר מלבין
    Titanium Dioxide

    שומר נפשו ירחק

  • אור   ביום 2 בנובמבר 2006 בשעה 20:56

    משהוא יודע איך מכינים חלבה?

  • אבי בתאילנד   ביום 5 במרץ 2007 בשעה 22:02

    בקופסת טחינה גולמית יש תמיד את השמן שצף מעל.
    השאלה שלי היא האם להוסיף את השמן הזה לטחינה בזמן השימוש, או לא?
    ואם לא האם עדיף לזרוק את השמן כשפותחים את הקופסה?

  • שוקי   ביום 5 במרץ 2007 בשעה 23:47

    לא צריך להיות שמן למעלה, וליתר ביטחון מנערים את הקופסא טוב טוב לפני שפותחים. ל א זורקים את השמן. הוא חלק מהטחינה.

השאר תגובה