שוקי גלילי SR

מטבעי, אני לא נוהג לרוץ כדי לעמוד בסופו של אף תור, ובמקרה הספציפי של חוק הצנזורה על האינטרנט ישנו ממילא תור ארוך של אנשים – ביניהם, באמת, כמה אנשים ממש מצויינים – שפועלים נגד האיוולת הזו. לכן אני מקדיש בימים האלה את מרצי לכמה עניינים אחרים (כמו פרשיית דה-הרטוך והבורות שטופת המוח שהיא חושפת).

ובכל זאת, בסוגיות חשובות נדמה לי שתמיד כדאי להביע עמדה, ואין זמן טוב לעשות את מאשר הבוקר, אחרי שביקרתי באתר החדש בקלינגריה למען עתיד ילדינו. מומלץ.

אולי אפתיע אתכם – בעיני, הבעיה העיקרית בהצעת החוק החדשה להגבלת הגלישה לאתרי פורנו היא לא עובדת היותה חשוכה, אלא שהיא אינפנטילית. עקבתי – כמעט בשעמום – אחרי חצי תריסר דיונים טלוויזיוניים בהצעה הזו, וראיתי כיצד אנשים מלומדים-כביכול עוסקים בנושא ברדידות ומתלהמים עליו – ואני מדבר על אנשים משני הצדדים לצערי – באופן שחושף בורות מוחלטת.

באף אחד מהמקרים לא שמעתי את הטיעון המתבקש: שפשוט אין צורך בצנזורה מצד ספקי האינטרנט, משום שישנם כלים פשוטים בהם כל הורה יכול להשתמש אם רק ירצה בכך. אדרבא – ספקי האינטרנט, ממילא, עסוקים בפמפום אינטנסיבי של התוכנות והשירותים לחסימה וסינון אתרים. אם אנשים רוצים בהם או לא זה כבר עניין אחר. מה לעשות שבשביל לגדל ילד בישראל לא צריך רישיון.

ח”כ אטיאס הוא לא חומיניסט כפי שהוא מצטייר אלא סתם פופוליסט. ובדיוק בגלל זה, בעיני הצעת החוק שלו היא בבחינת “חילול השם”, מכיוון שהיא מציגה את היהדות באור מפגר ומיסיונרי – שלא לומר טוטליטארי.

כבר אמר על כך ישעיהו ליבוביץ’ לפני שנים רבות, שכל ענייני הצניעות הנהוגים ביהדות האורתודוכסית הם בעלי אופי פולקלוריסטי, ואין להם קשר להלכה. זוהי הפנמה של ערכים שמרניים של חברות לא-יהודיות, שאופיין הפטריארכלי והכפייני מנוגד מהותית ליהדות, בה אין חשיבות לדעה ולהשקפה אלא למעשה – קיום המצוות. אנחנו יכולים לאהוב או לשנוא פורנוגרפיה ולהזדעזע יותר או פחות מהרעיון שילדים עלולים להיחשף אליה (ואני מתכוון למהדורות החדשות בטלוויזיה, כמובן). בכל אופן, אם לסנן או לא וכיצד – זו לא שאלה הלכתית אלא הזדמנות לח”כים שונים לקבל זמן מסך.