לקראת בחירות 2009 חשבתי להרים כאן קמפיין קטן, תחת הכותרת “העבודה לחד סיפרתי”. בפוסטים עתידיים עוד אסביר מדוע תוצאה מבישה למפלגת העבודה בבחירות הקרבות תהיה טובה לדמוקרטיה (כלומר, מעבר לזה שתגרום סיפוק רב ל-8 המנדטים החדשים שקיבלה ב-2006). בכל אופן, בעניין הקמפיין – נראה שהמפלגה המביכה הזו עושה עבודה טובה יותר מכל קמפיין בכוחות עצמה.
משהו אחד, בכל זאת, נשאר לי לא פתור מהיום הזה. האם יש לכם רעיון מדוע מפלגת העבודה המרוששת והמתכווצת החליטה להחליף את מנגנון הבחירה ולהצטייד במערכת סופר מתוחכמת דווקא עכשיו? מלבד האיוולת של הדבר והחרפה של כשלון המערכת הזו, כל העסק מריח רע מאד.
תגובות
הבאה עליה לרעה.
כמה מילים על האבודה,כאן:
http://www.aplaton.co.il/story?id=495&base=
תגובה מס’ 6 ,אזרח.
עוד כמה מילים על האבודה,כאן:
http://www.notes.co.il/hani/47400.asp
תגובה מס’ 10 ,אזרח.
לאחר ניסיון לפגיעה בדמוקרטיה המפלגתית באמצעות כרסום מתוחכם בחוקה.
התחושה שלי היא שבעבודה מבינים שהציבור תופס אותם כלא רלוונטיים, ולכן הניסיון להצטייר כ”Hi-tech” – מודרניים, מובילים…
לא הלך, אבל הניסיון עצמו לא מופרך מיסודו.
רק ביבי יכול להוביל אותנו למקום בטוח יותר:
אירופה
חדש או מרצ
. היא מפלגה נקיה ועקבית שבבסיסה, בין היתר, גישור, כבוד לשונה וקירוב בין מגזרים. שוחרי אחווה למיניהם יכולים לתמוך בה וגם להצטרף בקבוצות.
בהצבעה, כידוע, יש גם מרכיב הצהרתי שקשור לתחושת זהות.
ןבכל מקרה, נטילת סיכונים היא לחם חוקנו כאן.
יש רק בעיה אחת קטנה עם מימד והיא העומד בראשה, עמי אילון, שבמהלך השנתיים האחרונות נתגלה כפוליטיקאי זגזגן, חסר חוט שדרה, שיום אחד יכול להגיד שמפלגת העבודה היא ביתו, למחרת לנהל מו”מ עם מרצ ובשבוע שאחרי כבר להנהיג את מימד. את באמת מצפה שאצביע לאדם כזה?
האסוציאציה שלי היא מלכיאור. אילון כנראה קצת מפריע. בכל מקרה, הטיעון השגור של חוסר נאמנות למפלגת “בית” נשמע לי דמגוגי משהו. אני מעדיפה נאמנות לעקרונות.
אני מסכימה שמבחינה שיווקית, זיגזוג בין מפלגות אכן יכול לבלבל, כמתואר לעיל.
אפילו להוציא את יגאל שפירא מהקרביים של המנגנון, וזה עולם תחתון ראסמי, אז אפשר כבר להבין לאן זה הולך.
מצד שני, על השאריות יחגגו יפה מושחתים נוספים, יש למפלגה נכסים, וכספים, והפואדים לא יפסיקו לינוק ולמצוץ עד שיחנקו
זה זמן טוב להצטרף כדי להוציא חלק ממכירות סוף העונה. לי ניראה שההסכם עם טלדור, לגבי הבחירות הממוחשבות הוא חלק מהוצאת נכסים, כלומר נותנים “חוזים” שמנים למקורבים וחברים ומרוקנים את הקופה.
הקמפיין הנכון: אהוד ברק – האיש הבודד לכנסת
האתגר הגדול הוא לבנות עבור מאוכזבי העבודה חלופה נאותה, או לכל הפחות לקיים דיון ציבורי רציני בחלופות.
לעבור מהעבודה לחד”ש כפי שאתה אולי תעשה (ואולי גם אני) – מתאים רק למיעוט קטן (אולי בולט בבלוגים). התהום של “לא ציונים” או “מפלגה ערבית” (כך נקראת בטעות בכתבות על סקרים) עדיין עמוקה מדי לרוב הבוחרים.
לעבור מהעבודה למרצ – בעיני אין סיבה, בטח לא אם מנסים להציג אותה כס”ד ומגייסים מנכל חברת מנפאוור לשעבר ככוכב.
לעבור מהעבודה למימ”ד – שוקל ברצינות. כרגע לא עוברים אחוז החסימה.
לעבור מהעבודה לישראל חזקה – ימני מדי מדינית בשבילי
לצערי רוב מאוכזבי העבודה מאותם המנדטים החדשים שאתה מדבר עליהם יעשו אחת משתי טעויות מטומטמות – להצביע לביבי או להישאר בבית (שזה כמו להצביע ביבי)