ה-1 במאי 2010 ומורשת הרצל

לו בנימין זאב הרצל היה חי, אין ספק שהיה צועד בצעדת ה-1 במאי. לא משום שהתנגד לרעיונות השוק החופשי אלא משום שהאמין שהם משניים בחשיבותם לזכויות הסוציאליות של העובדים.

השקפותיו הכלכליות של חוזה המדינה הן מרכיב מרכזי ב”מדינת היהודים”. למרות שהרצל האמין בקיום שוק חופשי ותחרות, הוא חשב שהללו בשום אופן לא יכולים לבוא על חשבון זכויות העובד. הוא לא השאיר מקום לספק בעניין הזה: על כל העובדים להיות בעלי זכויות סוציאליות מלאות, לרבות פנסיה ממלכתית; ועל המדינה (“החברה היהודית”) להילחם בניסיונות של יזמים תאבי בצע לייבא עובדים נטולי זכויות כדי להתחמק מחובותיהם.

בצעדות ה-1 במאי בתקופתו התמה המרכזית הייתה הרעיון המוזר של יום עבודה בן 8 שעות. הרצל הלך צעד נוסף קדימה וקבע כי יום העבודה במדינת היהודים יהיה בן 7 שעות בלבד. הרעיון הזה כה מרכזי בשיטתו שהוא הציע כסמל המדינה דגל ועליו 7 כוכבי זהב.

לכן, בעיניי ההשתתפות בצעדת ה-1 במאי היא חובתו של כל מי שרואה עצמו כציוני ומבין שתנועות ימין קיצוניות כמו “אם תרצו” מבזות ומעוותות את מורשת הרצל ואת הערכים המקוריים של הציונות.

אתמול התקיימה צעדת ה-1 במאי השנתית, שהייתה לשמחתי גדולה פי כמה מאלו של השנים הקודמות. כמה תמונות למי שהפסיד את האנשים היפים והרוח הטובה שנשבה אתמול בתל-אביב:

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

השאר תגובה