הגז, עופר עיני ומאבק הסטודנטים

שוב הצליחו ביבי וחבריו לגרום לכם להילחם על הפירורים.

בפוסט סטודנטים, דירשו את תמלוגי הגז ולא את קצבאות האברכים שפורסם בעבודה שחורה, מציג טוכולוסקי ניתוח יפה ומדויק של סדר העדיפויות הסטודנטיאלי הפגום. הסטודנטים יצאו למאבק על 120 מיליון שקלים שיעלו המלגות לאברכים, בשעה שברקע מתנהל מאבק על 300 מיליארד דולר של תמלוגי גז.

לאבסורד הזה הצטרף אתמול ההסכם החדש בין עופר עיני וההסתדרות לבין משרד האוצר, שעלותו הצפויה לקופת המדינה 6 מיליארד שקלים. באוצר דווקא הציעו הצעה ראויה לשם שינוי: תוספת שכר דפרנציאלית, שתעניק יותר לעובדי המדינה שמשתכרים מעט ופחות לאלו שמשתכרים יותר. עיני התעקש וקיבל תוספת שכר אחידה של 6.25 אחוז, מה שאומר תוספת של כ-4000 שקלים לחודש לנתב מנמל אשדוד ורק 250 ש”ח תוספת לעובדי מדינה שמשתכרים שכר מינימום.

כך הוכיח עופר עיני, סופית, שרווחת העובדים היא הדבר האחרון שמעניין אותו. הנתב ימשיך להרוויח פי 18 מהמנקה, ושוב יינתן פתחון פה למעסיקים שמנסים למנוע מעובדיהם להתאגד.

ממשלת נתניהו ומשרד האוצר מניחים כנראה, ואולי במידה מסוימת של צדק, שהתדרדרות מערכת החינוך ייצרה פה דור של צעירים שלא יודעים חשבון ומעדיפים להילחם על הפירורים. אני נוטה לחשוב שגם המס בסך 25% על מלגות המחקר, הוא “עז” תקציבית שנועדה להסיט את תשומת הלב ולמשוך את האש משינויים דרמטיים יותר בתקציב, ונכון לעכשיו נראה שזה עובד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

השאר תגובה