שוקי גלילי SR

בחודשיים האחרונים ראש-הממשלה נתניהו איבד חצי מהתמיכה הציבורית שהייתה לו ואילו הפופולריות של שלי יחימוביץ’ בשיאה. הוא נתפס כנציג של אידיאולוגיה כלכלית ימנית-קיצונית והיא כנציגה אותנטית של הסוציאל דמוקרטיה. אבל סוג הפוליטיקה ששני אלה עושים נראה בסופו של דבר די דומה, וזה לא סוג הפוליטיקה שרוצה הציבור.

בקיץ 2011 הציבור הישראלי איבד סופית אמון במנהיגיו. 84-92 אחוז מהציבור, תלוי איזה סקר שואלים, הביעו תמיכה במחאה ואי אמון בשלטון ובשיטה.

צפוי, בסך הכל, שבתהליך מקביל לאובדן האמון יהיה חיפוש אחר מנהיגים חדשים, ולא לכולם יש סבלנות. זה כנראה פשר הפופולריות האחרונה של אנשים כמו ירון זליכה, משה כחלון או שלי יחימוביץ’. היה איזה רגע קצר שבו אפילו מצנע כמעט קיבל הזדמנות שנייה, וגם עיני היה עשוי לקבל לולא יצא נגד המחאה. אבל כשפתיל האמון קצר הפופולריות מתגלה כמאד שברירית.

זליכה, שהיטיב לתאר את הזוהמה השלטונית בהרצאתו הידועה (“האם ישראל מושחתת?”) היה כבר בחצי הדרך לכסא שר האוצר, כשתומכיו נזכרו שהשקפותיו לא רחוקות הרבה מאלו של ידידו ופטרונו נתניהו.

כחלון, שחסך להרבה ישראלים כמה מאות שקלים לחודש בתפקידו כשר התקשורת, מיהר להפוך את עורו כשהדיון הגיע לביטול מכסים אותו הוא מגדיר “התאבדות כלכלית” (הפתרון לטענות שלו פשוט: פיקוח על מחירי מוצרי יסוד. שר אוצר ליברל מהליכוד פיקח על הרבה יותר מזה ב-1985. מה שמזכיר שהליכוד של היום – כולל זה שמייצג כחלון – הוא קיצוני לא רק מדינית אלא גם כלכלית).

גם מי שתולה תקוות בשלי יחימוביץ’ צפוי כנראה להתאכזב. יחימוביץ’ היא אשה רהוטה ואינטליגנטית שיודעת מה לומר ולמי להתחבר, אבל תחלופת הדעות והנאמנויות שלה אינטנסיבית מדי (ראו למשל הבלוג שלי יחימוביץ’ והליכוד או הפוסט “יחימוביץ’ לא שלי, יעקב לא נאמן“). האם בת-בריתם של רון חולדאי, גדעון סער, עופר עיני ואהוד ברק, תהיה נאמנה להם או לנו או למישהו אחר ברגע האמת? לא נראה לי.

חלק מתומכיה של יחימוביץ’, טוענים להגנתה שהיא פשוט פרגמטית ושהיא נוהגת כפי שיש לנהוג בג’ונגל הפוליטי כדי להגיע לעמדת כוח ולהשפיע. רק שבמסגרת ה”פרגמטיזם” הזה היא תמכה במחדל ולעיתים גם במעשה, בממשלות ובתקציבים אנטי-חברתיים ובסופו של דבר הייתה לא יותר מעלה תאנה למפלגת העבודה כשישבה במושבי הלצים של ממשלות אולמרט ונתניהו.

המילים אחרות אבל אני חושב שהפוליטיקה של יחימוביץ’ לא באמת שונה מזו של נתניהו וזו לא הפוליטיקה שהישראלים רוצים היום. בדיוק כשהם שרובם לא מעדיפים את ציפי לבני או שאול מופז על נתניהו או ברק. ולמקרה שהובן אחרת – אני לא הייתי מצביע גם לפרץ.