גם אם מתאמצים לשכנע אתכם אחרת, אין לכם שום סיבה טובה לקנות טחינה מוכנה. זה אולי לא נראה לכם עניין ששווה להקדיש לו הרבה מילים, או זמן קריאה, אבל תנו לשכנע אתכם.
***
הטחינה המוכנה, המכונה לעיתים "סלט טחינה", הופיעה על המדפים מתישהו בתחילת שנות השמונים (נדמה לי שהמוצרים הראשונים היו של "פיקנטי" ו"פיקניק"). היא נראתה כמו המשך טבעי לסלטי החומוס המוכנים שנמכרו במשקל כבר כמה שנים קודם. בשנים האחרונות, על רקע הפופולריות הגוברת של הטחינה, השוק לטחינה המוכנה גדל והופיעו הרבה מוצרי טחינה חדשים.
בדומה לסלטי החומוס, סלט טחינה מוכן הוא מוצר תעשייתי שאמור לדמות מאכל מסורתי. אתם יכולים לנחש לבד שהוא פחות טעים, ובוודאי הרבה יותר יקר מהדבר האמיתי. יותר מזה: סלטים מוכנים בכלל, וטחינה מוכנה בפרט, הם מוצרים מאד לא בריאים.
"חומצות מאכל", "חומר משמר" ועוד מרכיבים שמופיעים באותיות הקטנות, הם כימיקלים. מחיי המדף התיאורטיים של המוצר הזה, שהם בלתי הגיוניים בעליל, אתם יכולים להסיק שכל דמיון למקור, בהרכב הכימי ובערך התזונתי, הוא מקרי לגמרי.
מקובל מאד להוסיף לטחינה התעשייתית גם עמילן מעובד, שמעבה את המרקם שלה אבל תורם לגוף שלכם סוכרים מיותרים. זה הופך את הטחינה הרבה יותר משמינה והרבה פחות בריאה למי שמשק הסוכר שלו ממילא נמצא בסיכון (למשל, משום שיש לו מקרי סוכרת במשפחה).
אגב, את הטחינה המוכנה מייצרים מחומרי גלם זולים ופחות איכותיים, בראשם טחינה גולמית מאיכות נמוכה יותר.
בשונה מחומוס, הכנה ביתית של טחינה היא משימה פשוטה שלא דורשת מאמץ ומיומנות מיוחדים. טחינה אמיתית שתכינו לבד בבית, בעצמכם, תהיה לא רק טעימה בהרבה, אלא גם בריאה מאד. בטחינה יש הרבה סידן, אבץ, חלבון, נוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות, מגנזיום וברזל. היא טובה למערכת העיכול, מקטינה את הסיכון לחלות במחלות לב, ותורמת לגוף ויטמינים ומינרלים.
טחינה מוכנה תורמת לגוף בעיקר כימיקלים וצרבת. היא לא תחסוך לכם הרבה זמן ובטח לא תחסוך לכם כסף. ומעל לכל – הרבה יותר כיף וטעים להכין את הטחינה שלכם בעצמכם.
הרשימה הזו היא חלק מפרוייקט הטחינה הגדול.
