יחימוביץ' לא שלי, יעקב לא נאמן

שכר הבכירים: נאמן ויחימוביץ' עובדים בסופו של דבר בשביל אותו צד.

1
הסופר האנגלי איאם פורסטר אמר "אם יהיה עליי לבחור בין בגידה במדינה לבגידה בחבר, אני מקווה שיהיה לי האומץ לבגוד במדינה" (הציטוט במקור, באדיבות יונית). זה משפט כלל לא טריוויאלי, ואני נוהג לחשוב עליו שוב ושוב שנים אחרי ששמעתי אותו לראשונה. המסקנה הכי אינטליגנטית אליה הצלחתי להגיע אליה, דומני, היא שכדאי לכל אדם לשאול את עצמו טוב טוב מהו "חבר" ומה זה אומר בעצם "לבגוד".

החיים מלמדים אותך שלא כל מי שאומר שהוא חבר, או אפילו חושב שהוא חבר, הוא באמת חבר. החיים מלמדים אותך שבגידות, מסוגים שונים, הן דבר שהחיים מלאים בו ושבני אדם שבוגדים זה בזה הם איום הרבה יותר קיומי, יומיומי ומוחשי מאנשים שבוגדים במדינתם. החיים גם מלמדים אותך שמה שנחשב "בגידה" אצל אחד איננו כזה אצל אחר.

החיים, בישראל במיוחד, מלמדים אותך שפטריוטיזם הוא לעיתים קרובות מפלטם של הנבלים, ואילו אלו שמכונים "בוגדים" הם כמעט תמיד הצד ההגון, הרציונלי והלא אלים (אני עוד זוכר את כתובות ה"בגין בוגד" שראיתי כילד בן שש, על קירות רחוב הרב-קוק בבני ברק שבו גדלתי). שמי שדורש "נאמנות" נוטה להיות הפחות נאמן לכם ולי והיותר נאמן לחבריו.

2
לשלי יחימוביץ' הפסקתי להאמין במערכת הבחירות המוניציפלית של 2008, כשהתקרנפה ותקפה חזיתית את דב חנין שהתמודד מול רון חולדאי. יחימוביץ', בעבר מצביעת חד"ש גאה, האשימה את דב חנין שאיננו ציוני מספיק בשביל לעמוד בראש העיר העברית הראשונה.

מעבר לבגידה במי שהיה חברה לדרך, ותמך בכל יוזמות החקיקה החברתיות שלה, הבחירה של יחימוביץ' הייתה תמוהה במישור האידיאולוגי והפרקטי. התבקש ומתבקש לשאול, מה פשר ומה מחיר תמיכתה ברון חולדאי – ראש העיר של המגדלים והמתחמים, של דו"חות החניה, של פינוי כפר שלם ושל הדירות שני חדרים ב-4500 ש"ח לחודש. כי אם ישנו צד של בעלי הון וישנו צד שני, כפי שיחימוביץ' עצמה מקפידה להזכיר בכל שני וחמישי, אז לאיזה צד לדעתכם משתייכים רון חולדאי ובני בריתו?

3
יש בזה משהו אירוני, שיריבה הגדול של יחימוביץ' במאבק על שכר הבכירים הוא יעקב נאמן, ואילו יריבה בקרב על ראשות מפלגת העבודה הוא בוז'י הרצוג. זה, כמובן, בגלל משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות' (משרד עו"ד הגדול בישראל, שנאמן והרצוג האב היו שותפים בו). אירוני, כי אתה כמעט מתפתה לחשוב שהלב של יחימוביץ' במקום הנכון.

הבעיה היא שנאמן צודק לפחות בדבר אחד: הגבלת שכר הבכירים לא תפתור את הבעיה. כלומר, סביר להניח שבכירי החברות הציבוריות ימשיכו לשמן זה את זה בכספנו בכל מקרה, אבל הפתרון החקיקתי שיחימוביץ' דוחפת הוא ממש לא מה שיפריע להם לעשות את זה. אז אולי יחימוביץ' לא ממש נשואה למאפיה כמו כמה אנשים אחרים שנמצאים היום בכנסת, אבל יותר ויותר היא מצטיירת כפוליטיקאית צינית ופופוליסטית, מהסוג שראינו יותר מדי במפלגת העבודה, לאסוננו. זה שהיא מדברת בשם ערכים שונים מאלו של יוליה שמאלוב ברקוביץ', עוד לא שם אותה במחנה של הטובים.

4
ואגב בגידות ונאמנות – דוד בן-גוריון אמר שמפקד שעושה שימוש בזבזני במשאבים העומדים לרשותו הוא בבחינת בוגד, כי במו ידיו הוא מסייע לנצחון האויב. זו אמירה קצת חריפה, אז תרשו לי להציע ניסוח עדין יותר: מי שמעדיף את האינטרסים של אנשים מעטים על אלו של הכלל, או נוהג בזלזול וחוסר אחריות במשאב ציבורי, אינו צריך להחזיק במשרה ציבורית.

זה נכון להנהלות של חברות ציבוריות ובוודאי נכון לממשלה ולכנסת. מגילת העצמאות קובעת בפירוש כי "… [המדינה] תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". אם גדלים והולכים הפערים בין חלק מהתושבים לבין שאר התושבים, ברור שמתווי המדיניות הכלכלית פועלים בניגוד להצהרה של מגילת העצמאות.

הסכום האריתמטי של מעשיהם ומחדליהם – ולא משנה באיזו תיאוריה כלכלית ניסו לגבות אותם – הוא 129 המשכורות הדרושות כדי לקנות כאן דירה. או, להבדיל – שהשכירות על דירת שלושה חדרים בתל-אביב גבוהה מהשכר החציוני (כ-4500 ש"ח), מה שאומר שבעיר העברית הראשונה של שלי יחימוביץ' ורון חולדאי חצי מתושבי מדינת ישראל לא יכולים לחלום על גידול ילדים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.