שנה טובה+מתוקה+דרושים

מנהג כזה עשו להם היהודים
לפתוח כל שנה בהתנצלות
שזה ברור, מובן, והגיוני
ויש על מה –
את רוב שאר הימים הם מקדישים למעשי נוכלות
 
הרי ידוע שבכל אחד מהחגים
ישנה שמחה, אבל יש גם שמחה לאיד
בפסח זה פרעה, המן זה בפורים
ויש גם עוד
אך הפרנציפ הובן, אפשר לחסוך את הפירוט
 
גם בימים של חול, שאין בהם מועד ולא שבת
היהודי רגיל, כל השנה כמעט
לרוץ רכיל (או לפחות ללכת)
לעלוב ולהשמיץ, להיות חצוף
ולפעמים להיות גם מניאק בפרצוף
 
לדחוף בתור, לשלוח יד, לתת בראש
לתקוע כף, לתקוע ברז ולברוח
לדפוק כנף, למעוך פגוש
לתחמן וגם למרוח
להיות קטן קטן
להתענג על המתיקות המרושעת של החירות
 
לכן, עד דמדומי הערב הקדוש
עשה מאז ומעולם כל יהודי חשבון פשוט
האם הייתי דרעק ממש
– או נאחס בלבד
או אם חלילה הבאתי אותה בצדיקות
 
והאמת, יצאנו פארש בדרך-כלל
אבל
ידענו להגיד סליחה
להצטער מכל הלב
למחות דמעת שמחה; להתאהב, לרגע, בכנות
שעה שהתנצלנו וביקשנו מחילה
 
והאמת, גם להתקשר לומר שנה טובה זה טוב
וקל, ולא עולה ביוקר
אם לא הספקתם לעשות את זה בבוקר –
עשו את זה עכשיו
ואם אפשר, בקשו סליחה 
אם לא על אשתקד, בשביל הפעם הבאה
 
ותסלחו גם לי
על כל מה שהבטחתי ושכחתי
על כל מה שרציתי
אבל לא הצלחתי
ועל הבלאגן הזה בראש, שבגללו
גם כשבאתי לנקות יצא שלפעמים לכלכתי
שנה טובה.
 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • וורדפרס ‹שגיאה

    באתר זה אירעה שגיאה קריטית.

    מידע נוסף על ניפוי תקלות בוורדפרס.