ביאליק כותב לשרי העבודה

רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה,
לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד.

…לָמָּה שָׁפֵל קוֹלְכֶם הַיּוֹם וּמַדּוּעַ כֹּה נָבְלָה שְׂפַתְכֶם?
וּתְמוֹל עוֹד צָלְלוּ אָזְנַיִם וְסִפִּים רָעֲשׁוֹ לִתְרוּעַתְכֶם.

…וּמַה-שֶּׁפֶךְ הַתָּמִיד מֵעַל כָּל-בָּמָה עַל קָדְקֳדֵיכֶם,
זִרְמַת מִלִּים נְבוּבוֹת, מִזְרַת מוֹץ וּנְעֹרֶת,
לַהֲפֹךְ יְקַר הֲגִיגְכֶם לְשִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם וּלְתוֹעֵבָה?

…וּמִי הִשְׁלִיחַ בָּכֶם לַהֲקַת חוֹרְצֵי עֵט וְלָשׁוֹן,
עֲדַת נְגוּעֵי אֱלֹהִים, אֲכוּלֵי מַשְׂטֵמָה וּמְזֵי קִנְאָה,
לְסַכְסֵךְ אֶתְכֶם אִישׁ בְּאָחִיו וּלְהַאֲכִילְכֶם אֶת-בְּשַׂרְכֶם
וּלְפַגֵּל עֲלֵיכֶם כָּל-קֹדֶשׁ בְּהֶבֶל פִּיהֶם וּבְמַגַּע אֶצְבָּעָם?

…מִי הִתִּיר אֲגֻדַּתְכֶם וַיֶּחֱצֶנָּה בֵּין נְעָרִים אֱוִילִים?
אָנָה נָפוֹצוּ נִקְבְּצֵיכֶם וּמַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ מְאַסִּפְכֶם?
אֵיפֹה נֶחְבָּא קוֹל הַמְצַוֶּה, מַדּוּעַ לֹא יַשִּׂיג אֹזֶן?

…אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה! –
רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.

מתוך ראיתיכם שוב בקצר ידכם, חיים נחמן ביאליק.
מוקדש לשרי העבודה, שעם אישור תקציב המדינה לשנת 2007 העניקו משמעות חדשה למילות השיר האלמותי הזה, בן שבעים וחמש השנים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 0:28

    ביאליק תמיד אקטואלי ורלוונטי.

  • טשרניחובסקי   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 9:42

    נו שוקי, מתי אתה מזמין את כולם לטקס אכילת הכובע?
    כמה חרטה שפכת פה עליו ועל המפלגה שלו
    ובסוף מה שנשאר זה כישלון מהדהד
    בלון משופם ונפוח שהתפוצץ
    ומפלגה אימפוטנטית שמורכבת מפחדנים או מצדיקים כמו יורם מרציאנו
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=762299&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

  • שוקי   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 12:55

    הייתי עונה לך, אבל למרות דברי התוכחה הנועזים שלך אין לך ביצים לחתום בשם אמיתי אז אני לא אטרח.

  • איתי   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 10:46

    הוא שבמקום להתמקח על גרושים עם האוצר הם צריכים להציג מקורות מימון חלופיים למלחמה.
    שירי "אכזבתם" זה יפה, חיים נחמן, אבל צריך להציג חלופות.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3300316,00.html

    אז שיחליטו אם הם נאמנים למאיון העליון ולעסקנים שקיבלו מהם ג'ובים, או שהם נאמנים לציבור הבוחרים שלהם, שדווקא הפעם לא הגיע בעיקר מהמעמד הבינוני-הגבוה.

    אם הם לא רוצים לייצג אותנו, בבקשה שיגידו
    זאת בגלוי, ואנחנו נצטרך להקים לעצמנו מפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית.

    "עבודה שחורה" מחכה למכתביכם.

  • הצועד בנעליו   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 16:41

    הכל הוא מעתיק מאילן שיינפלד.

    שילך וילמד אצל אורי פז מה צריך לעשות לכפרים וערים בלבנון.

כתיבת תגובה