שירות לאומי לערבים

אני ממליץ מאד לקרוא את הטור של אסמא אגברייה תרמית לאומית, לא שירות לאומי.
בכלל, אני ממליץ לעקוב אחרי האשה המרתקת הזו.

יכול להיות שאתם זוכרים אותה מתשדירי הבחירות של מפלגת דע"ם, שכבר רצה פעמיים ולא עברה את אחוז החסימה. אגברייה ממשיכה לרוץ, מבמה לבמה – אמיתית או מטאפורית – כדי להשמיע את הדברים שלה. אשה יפה, חכמה, אמיצה ונחרצת, שאומרת דברים לא קלים שעם רובם אני נאלץ להסכים. 

למרבה הצער, גם בדברים שהיא אומרת על יוזמת השירות הלאומי למגזר הערבי יש הרבה אמת. כלומר, אין ספק שזה לא תחליף להשקעה בחינוך, בתעסוקה ובתשתיות של המגזר הערבי הישראלי, שהקיפוח הנמשך שלו הוא אחת מפצצות הזמן הכי מסוכנות שיש לנו פה.

קל לדרוש מערביי ישראל הזדהות מוחלטת עם המדינה, אבל המציאות היא שגם ליהודים בישראל קשה להזדהות עם המדינה ולנו יש סיבות הרבה פחות טובות (אם כי די דומות). אגבריה רואה בשירות הלאומי לערבים עוד מסגרת מנצלת ומסך עשן שיסתיר את הבעיות האמיתיות; ובכן – אין ספק שמהבחינה הזו מדובר בתחליף נהדר לשירות בצה"ל. אולי זו בדיוק המשמעות העגומה של כור ההיתוך במדינה הזו: להיות מסוגל לקלל פה הכל מתוך תחושת הזדהות.

הבעיה היא לא עם הרעיון של שירות לאומי לערבים (וגם לחרדים, אגב, אם זה היה תלוי בי). מוסד כזה, בעיקר אם ינוהל בחוכמה, הוא לדעתי דרך טובה לעזור לאנשים להשתלב בחברה הישראלית, ולהרגיש אזרחים שווי זכויות בכל המובנים. הבעיה היא שהניצול נמצא אצלנו בכל מקום, והוא היום מחפיר מתמיד. עם תחושה בסיסית כזו של חוסר אמון לא בונים מדינה.

תחושת השייכות של רובנו למדינה הזו, התדרדרה למחוזות של מה שחוקרי מדעי המדינה קוראים "הזדהות עם הקולקטיב". כלומר, אנחנו כבר לא מאמינים באנשים ולא בשיטה ובוודאי לא מרגישים שהפוליטיקאים שלנו חולקים איתנו אותם ערכים. מצד שני, זוהי מדינת היהודים, והתושבים היהודים שלה מבינים עמוק בפנים שהם כולם באותה סירה (שלא לומר ספינה טובעת) ולכן אין להם ברירה אלא לנסות, לפחות קצת.

מערביי ישראל נשללת גם האפשרות הזו. כלומר, הם לא מסוגלים להזדהות לאומית, דתית או אתנית, כי הם בעלי לאום, דת ומוצא אתני אחרים. אם מדינת ישראל רוצה שהם ירגישו חלק ממנה, היא צריכה להפלות אותם לטובה – לא לרעה – או לפחות להתחיל מזה שתעשה אותם אזרחים שווים מכל בחינה. לכן, שירות לאומי לערבים הוא דבר נכון בעיני, אבל אסמא אגברייה צודקת – הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דרומי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 11:58

    בגדול אני מסכים איתך.
    אבל ההערה 'אשה יפה, חכמה, אמיצה ונחרצת,' נראית לי קצת מיותרת. מה עניין החיצוניות שלה לכאן? מתי לאחרונה ציינת על גבר שהוא יפה כשהתייחסת לדברים שאמר?

  • אדם   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 12:53

    שהמדינה דורשת מאזרחיה להוכיח את נאמנותם.
    לא ע"י צבא ולא ע"י שירות לאומי, לא ליהודים ולא לערבים.

    אם יש משהו שגורם לי להרגיש לא ישראלי הוא הקמפיין שאומר "ישראלי אמיתי לא משתמט" (ואני לא השתמטתי). אני לא רוצה לדעת איך כל הסיפור הזה גורם לנער ערבי בן 17 להרגיש.

  • שרון.מה   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 13:41

    שוקי, אני שמחה שדרומי אמר את הדברים בנוגע לחיצוניות של אגברייה, מבלי שהייתי חייבת להכנס [שוב] לנעלי הפמיניסטית הנודניקית התורנית. יופיה החיצוני כאן אינו קשור ולו בקצת לדעותיה ולעשייתה הציבורית עליה אתה דן.

    אדם, לאור השיעור ההולך וקטן של הפלסטינים תושבי ישראל בבחירות בישראל, אני מניחה כי הקמפיין [המטופש והמתלהם] הזה לכל היותר מחזק עבורם את תחושת 'מחוץ לגדר' שהם קיבלו ומקבלים כאזרחים סוג ג' בישראל.. אבל בשונה ממנהג המקום, אולי לא כדאי שאדבר בשמם…

  • סנדי ש   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 13:57

    זה בסדר גמור להגיד על אישה שהיא יפה..

    אני מאוד בעד שירות לאומי לערבים (ובכלל גם לבנים חילונים ולכולם). שירות לאומי תורם לגדילה ולהעצמה אישית וזו הזדמנות נהדרת לרכוש עצמאות,להתרחק קצת מהבית, למצוא מקום לביטויי עצמי, ולהכנס לעולם העבודה לאט לאט על כל הכללים שלו .
    שרות לאומי הרבה פעמים הרבה יותר משמעותי משרות צבאי.
    הם לא חייבים לעשות את השרות במסגרות "יהודיות", אפשר וחשוב לעשות במסגרות קהילתיות ערביות ולתרום לחיזוקם מבפנים. פעילות בגני ילדים, בהקמת מועדוניות לילדים, בעבודה עם נוער ערבי, בבתי חולים – כל זה יתתרום להם עצמם, זה לא למען המדינה זה למענם עצמם.
    העזרה הכי משמעותית היא העזרה שמגיעה מבפנים.
    נראה לי שאם היו למשל בבית חולים מאיר בכפר סבא, ח'ברה ערבים שעושים שם שירות לאומי, היחס לערבים שם היה משתפר מאוד, אם היה להם מישהו לדבר איתו בערבית, מישהו שלא מתנהג בחוסר סבלנות ובגסות כמו בדר"כ.
    אז ברור שזה לא צריך לעמוד בפני עצמו, אבל חבל שזה יפוספס.

  • סנדי ש   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 14:14

    ואפשר לשנות את השם ל"שרות חברתי", זה יהיה יותר מדוייק

  • שוקי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 14:51

    ממתי זה נעשה מגונה לומר על אשה שהיא יפה?
    ולהתייחס לשכל שבו חנן אותה אלוהים – זה יותר טוב? ומה, בגלל שהיא אמיצה ונחרצת אז היא לא מסתרקת בבוקר?

    אסמא אגברייה, היא אשה בעלת אישיות מרשימה אבל כן – היא גם יפה.
    והתקינות הפוליטית מעניינת, ברשותך, את האומביליקוס שלי (ותודה למשפחת מוזס).

  • שוקי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 15:02

    מצטער, אבל את אכן פמיניסטית נודניקית.

    גם לו הייתי כותב כאן על יוליה טימושנקו הייתי מקפיד להזכיר שהיא אשה יפה, ואם אכתוב על ראניה מלכת ירדן אז וודאי שלא אוכל שלא לומר שהיא מדהימה – לא רק בעלת אישיות מדהימה אלא גם בעלת יופי מדהים.

    לא צריך להיות שוביניסט בשביל זה – מספיק לא להיות עיוור.

    אדרבא – יש חשיבות גדולה בעיני לכך שישנן נשים שלא חושבות שאם הן פעילות פוליטיות הן צריכות להיראות כמו גולדה ולדבר בקול באס כמו לימור לבנת. טשטוש הנשיות אצל נשים בעמדות כוח הוא בעיני הדבר הכי אנטי-פמיניסטי בעולם.

  • שרון.מה   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 15:31

    אני תוהה מדוע אתה מתעקש להזכיר את מידת יופיין של נשים אלו ואחרות, כאשר אין לכך שום קשר רלוונטי ליתר הטיעונים שלך.
    האופן בו הן מתייחסות לגופן הוא עניינן ולכן, אני תומכת בחברתך שתחייה בעניין הליפסטיק פמיניזם, כל עוד האישה מרגישה שהיא חפצה בכך.
    ואם כבר שוויון, אז מתי נשמע אותך מחמיא לגברים על מראם בלי שום קשר לשום דבר שהם עשו או אמרו? דומני כי אנו מסכימים שיש נקודות חשובות יותר לדבר עליהם, אבל ההתעקשות הזו שלך, איך לומר, היא קצת דווקאית. וכן, פוליטקלי קורקטנס מדגדגת גם לי את קצה האומביליקוס, זה יותר בעניין של השפה שמבנה את התודעה וכל הג'אז הזה.

  • איתי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 16:38

    גם התמיכה וגם ההסתייגות מנושא היופי.

    למה הנוהג של ציון למידת האסתטיות של גופו, פניו ולבושו של פוליטיקאי נפוץ פי מיליון כאשר הפוליטיקאי הוא אישה?

    וזה רלוונטי לא רק ליחסנו לפוליטיקאים אלא ליחסנו לאחרים בכלל, למשל עמיתים לעבודה.

    אני שונא תקינות פוליטית ובכל זאת זה צרם לי עוד לפני שראיתי את התגובה שלו.

  • שוקי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 16:59

    או גברים.

  • דרומי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 17:24

    א. אין לזה שום קשר לתקינות פוליטית.

    ב. הסאבטקסט של מה שאתה אומר זה: 'תראו איזה תותחית אגבריה, לא רק שהיא חכמה, אמיצה ונחרצת, בניגוד לרוב הנשים שיש להן את שלוש התכונות האלו – אפילו אין לה שפם!'

    ודרך אגב, יש לך תחת מדליק.

  • סנדי ש   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 18:47

    חבל, הלך פה דיון מעניין..

    אם היית כותב שהיא גם יפה וגם אופה אחלה חומוס, היה עוד יותר שמח

  • אור ברקת   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 21:34

    ביום שתכתוב על ביבי כמה הוא גבר נאה (סליחה על הדוגמא הבינונית) אז טיעוניך יהיו צודקים.

  • שוקי   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 23:46

    ואם אני ממש לא חושב שהוא נאה?

  • שרון.מה   ביום 14 בינואר 2008 בשעה 23:49

    אני רואה שכבר יש גל של פוסטים נוספים בנושא, אך למען הסדר הטוב, אשיב באותו הדיון ברשותך. לחוכמתה, נחרוצתה ולאומץ שלה אמור להיות קשר לעשייתה הציבורית והפוליטית. ליופיה לא. שום דמגוגיה לא תשנה זאת, גם לא זו מהסוג שמשדלת אותי להתחיל לחפש אצלי את הבעיות.

  • דרומי   ביום 15 בינואר 2008 בשעה 0:54

    הסיבה היחידה שהגבתי כאן הייתה כדי לא לדבר על שירות לאומי לערבים.
    פשוט חששתי שאם יתקיים כאן דיון על השירות הלאומי, עלולים להיזרע כאן זרעי המהפכה, ואז מעמדי כגבר-יהודי-(כמעט)אשכנזי עלול להיפגע, אז זרקתי הערה לא עניינית על אגברייה. במקביל הודעתי לשרון ולאיתי במערכת המסרים המיידים של תנועת הפוליטיקלי קורקט, כדי שיבואו ללבות את האש.
    שיט, איך עלית עלינו?

    על החתום
    נדב
    פמיניסטית עם שערות בבית שחי ובלי חזיה

  • יונית בבונקר   ביום 15 בינואר 2008 בשעה 0:01

    עם מצפון רע מקשקשים שטויות בגרוש וחצי, והכל כדי לא לדבר על הנושא הבאמת לא מעניין ולא חשוב של שירות לאומי לערבים. או למען הדיוק, מזמן לא ראיתי כזו הוכחה יפה למה זה פוליטיקל קורקטנס ומה הוא בא לכסות. פאתטי.

  • אור ברקת   ביום 15 בינואר 2008 בשעה 4:27

    יונית שימי לב מי העביר את הדיון מהתגובות שכן התייחסו לתוכן העיקרי של הפוסט ובחר להתייחס לתגובה האחת וחצי שעסקו ב,"יפה". וזה עוד לפני שני הפוסטים הבאים.

  • חנין מג'אדלה   ביום 19 בדצמבר 2008 בשעה 22:11

    שלום מר שווקי ברצוני לומר שהטור שלך מאוד מרשים

    אני באמצע עבדוה על השירות הלאומי אשמח אם תצור איתי קשר

השאר תגובה