שוקי גלילי SRלמרות שמעולם לא היה לי אמון רב בפרוייקט ממשל זמין, מדי פעם אני נותן לו הזדמנות. אני אומר לעצמי – ממילא כבר שילמתי, אז ננסה ליהנות. כמו סרט ששילמת עליו, ולכן אתה מתעקש להישאר בו למרות שאתה, איך לומר, לא ממש נהנה – שזו כמובן הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות. מילא אכלת אותה ושילמת, אז למה להמשיך לסבול? […]
זה התחיל מהפניה שראיתי באתר פוליטינט. לא כל הפוסטים שהפניות אליהם מתפרסמות באתר, יש לומר, באמת ראויים לקריאה. אדרבא – מה שמפתיע בפוליטינט זה העובדה שדווקא כן יש מה לקרוא. אבל בניגוד לרוב ההפניות בפוליטינט, זו הובילה אותי לא לבלוג אלא לעמוד המאמרים בפורום מפלגת קדימה בתפוז. עמוד שהוא, איך לומר בעדינות – אחת היציאות היותר […]
רק יומיים עברו מאז דיברתי על התשקורת המגוייסת, והסברתי מדוע אמצעי התקשורת בישראל מתגייסים לטובת "קדימה" ומכשילים את עמיר פרץ, והיום קיבלתי הדגמה חיה של הטענה שלי. אמש, נאם עמיר פרץ בכנס הרצליה, והציג את עיקרי המצע וקווי המדיניות שלו ושל מפלגת העבודה לקראת בחירות 2006. אישית, ראיתי את פרץ והקשבתי לנאומו בערוץ 1, לא פחות. לא […]
הנאום של עמיר פרץ הערב, בכנס הרצליה, היה מהטובים שנשמעו בארץ כבר הרבה הרבה שנים. אני לא יודע מי כותב הנאומים שלו, אבל אפילו ביבי ואיתן הבר (כותב הנאומים של רבין) היו מוחאים לו כפיים היום. מעבר לזה – מזמן לא נשמע נאום כזה מפיו של אדם שנראה כאילו הוא גם מאמין במה שהוא אומר. […]
מטבע הלשון "תשקורת" הומצא, אם זכרוני איננו מטעה אותי, ערב בחירות 1996. בחוגי הימין ובין מצביעי הליכוד, הייתה תחושה שלא זו בלבד ש"התקשורת שמאלנית", אלא שהיא מדווחת באופן מעוות, משוחד ולעיתים אף שקרי. מי שמכיר מקרוב את עולם התקשורת – ובעיקר את אנשי התקשורת – יודע שיש בכך יותר משמץ של אמת. כלומר, התקשורת איננה "שמאלנית" […]
לבלוג חדש האמת לפעמים כואבת התוועדתי לאחרונה. בטח יהיה לי יותר להגיד עליו בהמשך. בינתיים אסתפק בלומר שזה בלוג פוליטי מעניין מאד. אני כבר לא זוכר אם קראתי עליו לראשונה אצל חמוטכה גדי שמשון, או אצל רעי ועמיתי יובל דרור (ומוסיף גם) או בבלוג של אשתו של, או באחד הבלוגים החשובים והטובים האחרים שצמחו בארץ […]
