שוקי גלילי SR[בהמשך לפוסט הקודם. אפשר גם לבד]אני לא מסכים לטענה שהיהודי היה מאז ומתמיד "יצור עצוב ומלנכולי". נכון שהיו לו סיבות, והוא פיתח תרבות ענפה של דכדוך וקיטור, אבל הוא ידע גם להתגבר על זה פה ושם. ההישגים הכי מעניינים שלו בתחום שגבריאל רעם מכנה בטעות (לדעתי) "הדחקה", שייכים לתנועת החסידות. זה נושא מורכב מכדי לסכם […]
זה לא הפתיע אותי בכלל שאריסון החליטה לעזוב את הארץ. זה היה צפוי, ולא בגלל אף אחת מהסיבות שאתם חושבים. לדעתי מה שהביא אותה להחלטה הן הפרסומות החדשות של שטראוס. שלטי הענק שאומרים "הכל מתחיל בפנים", אתם יודעים – עם הדובדבנים והאפרסקים, והאנשים השמחים שפעם היו מוכרים שלום, אחרי זה הייטק והיום יוגורט. במשך כמה […]
מפרומתיאוס ועד ימינו, שום דבר לא השתנה. כמובן – חוץ מזה שמתישהו כנראה נצליח להשמיד את הציוויליזציה.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2755638,00.html
מה דעתכם על השילוב הבא: תעסוקה לכל, זכויות סוציאליות מלאות בחוק לכל העובדים – כולל פנסיה ממלכתית – גם כאשר הם מועסקים על-ידי חברות כוח-אדם, ושבע שעות עבודה ליום לכל היותר? אלו לא יוזמות חדשות של עמיר פרץ – הרעיונות הללו הועלו על הכתב ב-1895, כשישים שנה לפני שמזכ"ל ההסתדרות בא לעולם, בספר "מדינת היהודים" […]
כן, מה לעשות, גם אני הייתי שם. רציתי לכתוב ביקורת ל"צעד קטן" סרטו של גיא מאירסון, אבל החברה גלבפיש הקדימה אותי, וגם חסכה ממני את רוב העבודה. עוד דברים מלומדים ומתובלים אמר כאן החבר שמשון. אבל יש בכל זאת כמה מילים שרציתי להוסיף, ככה מנקודת מבט שאינה שמשונית או גלבפישית, ברשותכם.נתחיל בזה: כבר הרבה זמן לא […]
קשה לחוש אמפתיה כלפי אלי פימשטיין. לקרוא שאמר על עצמו "איבדתי את בתי, עברתי טרגדיה", קצת מוציא לרגע משיווי משקל. באופן רציונלי לגמרי – או כך זה נדמה – הדברים שלו נשמעים כמו שיא הציניות. כמו בבדיחה על רוצח אביו שביקש את רחמי בית-המשפט בטענה שהוא יתום. כמובן, בכמה הבדלים קטנים – הוא לא רצח […]
התמונה לא משקרת: מה שאתם רואים פה זה שלושה גברים שמחים. זה לא האלכוהול, למרות שגם הוא וודאי שיחק כאן איזה תפקיד. גם לא שילמו מי יודע מה. אפילו שגיאות הכתיב שרצות על המסך הקטן הן לא הסיבה – תירוץ מספיק לחיוך אולי, אבל לא להבעת עונג. מילא הבלוגרמן, משמאל, אולי שמח כי הוא עוד […]
