שוקי גלילי SRאני עדיין משתעשע בכל פעם שאנשים מכנים אותי בכינויים כמו "שמאלן קיצוני", או כשאני מקבל תגובות כמו אלה שקיבלתי על הפוסט הקודם (אני נגד מלחמה בעזה). אני מדמיין לעצמי, למשל, כמה מופתעים יהיו כל אלו שמדברים אליי ועליי כאל תומך מרצ, חד"ש, בל"ד וחמאס, כשידעו שהמפלגה הכי "שמאלנית" שהצבעתי עבורה עד היום היא מפלגת העבודה. ולא עברו שנים […]
בפוסט הקודם הפניתי לידיעה בהארץ לפיה מרצ קוראת להכות בחמאס. אייל גרוס הוסיף בתגובות, אחרי שפנה בעניין ליו"ר מרצ חיים אורון, שהנ"ל ככל הנראה צוטט לא נכון, ומפנה לטור הזה שמייצג לדבריו את דעתו באופן נאמן יותר. אני, אגב, מסכים עם ג'ומס שיש הצדקה ל"פעולות נקודתיות נגד מבצעי הטרור עצמם, שיש בהן הישג ממשי וקשר […]
גם אם אתם לא מאמינים שזה ישפיע, חובתכם להיות שם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק, הפיצו הלאה, ובואו (אגב – שימו לב למספרים בקבוצה. הם עולים במהירות די מסחררת). חשוב יותר: התקשרו והזמינו חברים להצטרף אליכם. טלפון עדיין עובד הרבה יותר טוב מאינטרנט.
1סיימתי לא מזמן לקרוא את "מלחמת 90 הדקות", ספרו האפוקליפטי של איתי מאירסון (הוצ' ידיעות אחרונות). עוד אקדיש לו כאן פוסט נפרד, אבל בינתיים אני רוצה להתעכב על תובנה שהייתה לי בזמן הקריאה שלו: לעיתים קרובות דווקא אנשים שרוממות השלום בפיהם, הם אנשים שקל לדמיין איך יצעקו "מוות לערבים" אם רק תהיה להם ההזדמנות המתאימה. […]
ייתכן ששמתם לב לזה, אבל אני גם מחבב מאד את דב חנין וגם מעריך אותו. אחד מהסיבות הרבות לחלק שקשור להערכה, היא העובדה שהוא היה בין חברי-הכנסת היחידים שהזהירו מפני היציאה למלחמת לבנון השנייה. כמו אז, גם היום – הוא אומר – אין ספק שיש בעיה ושחייבים לנסות לפתור אותה; פשוט, הניסיון מלמד שפעולה צבאית […]
טוב, זהו. מניעים. אהוד ברק הוא לא טרנדי, לא סימפטי, לא נחמד ולא מנהיג. אבל הוא לא הסיבה – כפי שכבר הסברתי בפוסט "לרסק את מפלגת העבודה". הסיבה היא המפלגה הרקובה שסביבו, ואני חושב שזה יעשה רק טוב לפוליטיקה ולחברה בישראלית אם בבחירות 2009 היא תקבל, נגיד, 5 מנדטים. הנחתי שהפוסט ההוא ("לרסק" וגו') יקבל מטר […]
במהלך השבועיים האחרונים יצא לדבר עם כמה אנשים שנבהלו קצת מהדברים החריפים שאני אומר על מפלגת העבודה. רובם הודו, אמנם, שאין להם שום כוונה להצביע עבורה ושהם חשים סלידה מאהוד ברק ומרוב חבריו (יחימוביץ', הרצוג, פרץ, שמחון ופואד בראש רשימת הסלודים). "מצד שני", אמר לי מישהו, "לא הייתי רוצה לראות את מפלגת העבודה מתרסקת לגמרי. לא בטוח […]
