שוקי גלילי SRבפוסט הקודם (שערוריית הקנביס הרפואי) סיפרתי על המצב המגוחך שבו, מצד אחד, מדינת ישראל כבר החלה ליצור תשתית לטיפול בחולים שזקוקים לכך באמצעות מריחואנה רפואית, ומצד שני הולכת ומקשה על החולים לקבל מרשמים. המצב הזה מתרחש בתקופה שבה השגת מריחואנה בערוצים הלא חוקיים – בהם השתמשו עד היום רבבות חולים – הפכה כמעט בלתי אפשרית. […]
אחת לאיזה זמן, כמו בבדיחת ה"שפן למה אין לך כובע" נגמרים השעירים לעזאזל ונשלף מהשרוול הקלף האולטימטיבי: לגנות את החרדים. בשבוע שעבר אלו היו השמאלנים המשתמטים ובשבוע הבא אלו יהיו המובטלים הנצלנים. אבל הבון טון הם החרדים – שמוצגים גם ככאלה וגם ככאלה. החרדים" הם טרף קל, אויב משותף שקל לאחד ולהסית נגדו רבבות ממורמרים […]
פוסט אורח של איתי אשר בלוגרים בישראל מדברים לא מעט על הרצון להשפיע ולשנות את המציאות ואת השיח הציבורי. לכן זה די מפתיע שביום מוצלח שבו מישהו מצליח להשפיע, כמעט ולא רואים פרגון. המקרה של איתמר כהן כדוגמא. איתמר (אופנן) כהן הוא פעיל סביבתי וחברתי מוכר ובלוגר וותיק ב"קפה דה מרקר", ממובילי המאבק הציבורי באחים […]
פעם נהגו לומר שהימין בישראל נראה כמו שמאל כשמסתכלים על ימין אירופאי, כמו לה-פן או שטראכה. אז החדשות – וויק אפ אנד סמל דה חומוס – הן שכבר אין הבדל. יש אנשים שזה עושה להם חושך בנשמה ויש אנשים שעושים מזה כסף. היה לי היום ויכוח קצר עם מישהי. אני אמרתי שיש בישראל ממשלת ימין […]
אבל הוא בעיני דבר מאד אישי, ולמרות זאת – בכל ערב יום זיכרון תוקפת אותי מלנכוליה, שקשורה קצת גם להיסטוריה האישית והמשפחתית וקצת, אני חושב, גם לתחושת האובדן הכללית שמלווה כמעט את כל מי שחי במדינה הזו – איש איש מטעמיו. רק שהשנה נוסף לכאב הזה משהו נוסף, מסוג אחר לגמרי. משהו מנקר, שעלה כשקראתי […]
לא יודע מה אתכם – לי נמאס לגמרי מהצביעות של יום השואה. בכל שנה העסק הזה חוזר על עצמו ונעשה מעליב יותר. עשרות אירועים מתקיימים ברחבי הארץ לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה. פוליטיקאים מנגבים דמעה ומשחררים איומים נגד אחמדינג'ד. הרמטכ"ל מבקר ניצולי שואה מול המצלמות, במסגרת פרויקט יחצ"ני בשם פרח לניצול. צה"ל מקיים אירועי הצדעה […]
