שוקי גלילי SRהתמונה לא משקרת: מה שאתם רואים פה זה שלושה גברים שמחים. זה לא האלכוהול, למרות שגם הוא וודאי שיחק כאן איזה תפקיד. גם לא שילמו מי יודע מה. אפילו שגיאות הכתיב שרצות על המסך הקטן הן לא הסיבה – תירוץ מספיק לחיוך אולי, אבל לא להבעת עונג. מילא הבלוגרמן, משמאל, אולי שמח כי הוא עוד […]
חרדות. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה כתבו באיזה מדור פסיכולוגיה-בגרוש בעיתון, שהסולידריות סביב החרדה המשותפת עושה טוב למי שסבלו מהפרעות חרדתיות כבר קודם. אני לא חושב שכך הם ניסחו את זה, אבל זה פחות או יותר היה הרעיון – הפרנואידים מרגישים הרבה יותר טוב כשרודפים אחריהם, ואם אפשר אז שירדפו כבר אחרי כולם. לא טוב היות […]
ליפנים האלה יש מין קטע עם סדרות אנימציה מבוססות סיפורים איטלקיים – הלב, פינוקיו. מה זה משנה. לוקחים איזה ילד עם עיניים עגולות, תוקעים לו חיית מחמד נודניקית (בלה/קופיפו, סיים אול שיט) ושולחים אותו לדרכים. זה, אגב, לא מקרה שהן תמיד נראות אותו הדבר. ניפון, החברה היפנית שעשתה את "הלב", היא גם היוצרת של "פינוקיו", "הדבורה […]
אני בדרך-כלל לא מנצל את הבמה הזו כדי לקדם דברים אחרים שאני עושה, אבל תרשו לי בכל זאת – באופן חד-פעמי – להמליץ על זה. "קאזה טוב ליהודים" היא כותרת קצת פרובוקטיבית, וכל הדיון בטקסט הזה מותאם לערוץ המדיה שבו פורסם. האמת היא שמה שמעניין אותי באמת היא לא המוזיקה הפיראטית ולא המלחמה האווילית בסמים הקלים, […]
לכל אחד מאיתנו יש במוח איש קטן ששמו הומונקולוס. אותו הומונקולוס זערורי, מתעד וממפה כל איבר שעל קיומו נודע לו מהמסרים העצביים שמגיעים למוח מהגוף. מספר קטן יחסית של תאים, והקשרים ביניהם, יוצרים בהומונקולוס דגם קטן ומדוייק – גם אם לא פרופורציונלית במיוחד – של גופנו. להומונקולוס יש, לפיכך, צורה של איש קטן. ההומונקולוס לא […]
* שם של ספר מדע בדיוני נהדר שלא ממש קשור לפוסט הזה, אבל ישעיהו נתן לי תירוץ להזכיר אותו. יהונתן (כאן תגובה 16) חושב שלהפוך את ישעיהו ליבוביץ' לדובר של היהדות הוא דבר מקומם, ואומר שספק אם דעתו משקפת זרם של יותר מחמישים או שישים יהודים – למרות שאינטליגנטיים מאד. נראה לי שזה המקום לומר […]
בקייטנת החיים הטובים של משה היינמן, לקחו אותנו בכל שישי לסרט בקולנוע גת בגבעתיים (לפחות אני חושב שקראו לו גת). לימים אדע שהסרטים שראינו הם קלאסיקות. באותם ימים הם היו פשוט הסרטים של יום שישי בקייטנה, עם רון בלב וארטיק מישמיש ביד (אולי היו עוד טעמים אבל אני זוכר את הכתום). ים של ילדים בקולנוע. […]
