הסיפור המלא: בבלוג סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה. ההסבר הקצר, לחסרי סבלנות: האוניברסיטה הפתוחה מעסיקה מנחים ומרכזי קורסים בתנאים מקפחים, הכוללים בין השאר את השיטה הבזויה של פיטורים כל סמסטר והעסקה מחדש בסמסטר הבא – כמו עובדי קבלן. במהלך השנה האחרונה התארגנו עובדי סגל ההוראה במטרה לפתוח במשא-ומתן לשיפור תנאיהם. כישלון המו"מ הוביל לשביתה הנוכחית. […]
1. זה עובדלפני שנה ושבועיים כתבתי כאן את הדברים הבאים: "מדי פעם אני נקלע לעוד אחד מהדיונים ההם, בהם בלוגרים שואלים זה את זה בעצב 'מדוע הבלוגים בישראל לא משפיעים'? ובכן, לבלוגים הישראליים יש השפעה קטנה מאד על סדר היום, משום שהבלוגרים לא משתפים פעולה. זה לא שאין להם כוח אלא שהם לא מנצלים את […]
ישנו הויכוח הפוליטי שקשור לבילעין, שכבודו במקומו מונח. יש לי דעה גם בקשר אליו אבל היא לא הנושא של הפוסט הזה. קשה להתווכח על כך שמצב שבו אדם לא חמוש נהרג מירי של חייל צה"ל, חייב להיחקר. מוקדם יותר היום התקיימה בתל-אביב הפגנה במחאה על הריגת בסאם איברהים אבו רחמה, צעיר בן 30, במהלך הפגנה […]
בהמשך לפוסט הקודם, שבו הסברתי מדוע חגיגות המאה לתל-אביב הן יומולדת די עצוב מבחינתי, אני רוצה לומר כמה דברים על העניינים הכספיים שקשורים בחגיגות. אולי אפתיע אתכם: לא מעניינת אותי ההוצאה של 4 מיליון שקלים על טקס הפתיחה ולא עם ההוצאה של 70 מיליון שקלים על אירועי ה-100 בכלל. כמובן שאם תכנון האירועים היה רשלני, […]
1 "אם תל-אביב היתה אי פעם בועה, אזי שהיא היתה בועה של שפיות. בועה שבה ניתן היה עדיין להניח כמובן מאליו שבן אדם יכול לקיים חיים עם משמעות פנימית, מתוך עצמם – לעבוד, ללמוד, להתקדם בחיים בקריטריונים המקובלים, לגדול, לצמוח, להיחשף לתרבות מסוגים כאלו ואחרים, להקים משפחה אולי, לתת לילדיו יותר ממה שהיה לו…""העיר הפכה […]
מלחמת 90 הדקותאיתי מאירסון, הוצאת ידיעות אחרונות בחישוב זריז, "מלחמת 90 הדקות" נח על שולחני כשלושה חודשים. כלומר, שלושה חודשים מאז סיימתי לקרוא אותו. ארבעה, אני חושב, מאז שאיתי (מאירסון, עיר לכולנו) הגיש לי אותו, והודה בגילוי לב שזה בסדר אם לא אוהב אותו. "חלק מהאנשים חושבים שהוא מרגיז, אפילו מעליב", אמר במבוכה. ובאמת, קשה […]