תחום הטחינה והחומוס עלול להיראות לכם אפור, שלא לומר בז', אבל האמת הפשוטה היא שמדובר באחד התחומים המרתקים וההפכפכים בעולם.
דוגמא מהזמן האחרון היא שערוריית החומוס של בריטניה, שהעלתה למודעות האנגלוסכסית את עומק החדירה של החומוס לשווקי המערב.
דוגמא פיקנטית מהשבוע שעבר, קשורה דווקא לטחינה. בסעודיה התחוללה עד לפני שבועיים בהלתה לא קטנה סביב הפרסומים לפיהם רוב מוצרי הטחינה הגולמית המשווקים במדינה מכילים חומר הלבנה מסרטן. ה-SFDA, רשות המזון והתרופות הסעודית, חטפה על הראש ממועצת השורה הסעודית – איך אישרתם שיווק של מוצרים שמכילים חומר מסרטן, הם שאלו אותם.
בסופו של דבר, אחרי בדיקה קדחתנית של כל המקורות הקיימים בנושא, פרסמה ה-SFDA הודעת הרגעה רשמית. מסתבר שטיטניום דיוקסייד, החומר ה"מסרטן", מאושר לשימוש בכל רחבי העולם ונמצא בתרופות, מוצרי מזון, קוסמטיקה ומה לא. זהו חומר בטוח לחלוטין. חבל שהם לא טרחו לעיין בפוסט הרלוונטי בפרוייקט הטחינה, שהיה חוסך להם את הבהלה.
בישראל, הדיבורים על הסכנה הגלומה כביכול בטיטניום דיוקסיד היא תעמולה מובהקת של סוחרי טחינה שמנסים לחסל מתחרים. בסעודיה, מדובר כנראה באותו עניין בדיוק, רק בקנה מידה גדול פי כמה. יש הרבה סעודים והם אוכלים הרבה טחינה – אז מה הסיבות לצבע שלה זו שאלה חשובה מאין כמותה. שום דבר אפור, כבר אמרתי?
