-
עמודים
-
תגובות אחרונות
-
פוסטים אחרונים
כאילו, דאהה!? הצעה לסימן פיסוק חדש
היום, בדרך למקלחת, עלה לי רעיון: צריך להכריז על סימן פיסוק חדש שיתמודד עם הפער ההולך וגדל בין השפה המדוברת לכתובה.
אתם יכולים להגיד – כאילו, דאהה….! ברור שהשפה המדוברת והכתובה לא דומות. אבל לדעתי כותב טוב יכול להעביר בטקסט גם את נימת הקול, ברוב המקרים. המקרים בהם זה קשה יותר, הוא כשהמשפט שנאמר מסתיים בצליל של ספק-שאלה ספק-ציניות. צליל של שאלה רטורית.
מפתה להשתמש לשם כך בסימן הפיסוק הזה: ?!
רק שהוא כבר תפוס, ומשמש למטרות אחרות לגמרי. ?! משמש כדי להביע תמיהה שעל גבול התדהמה, התמרמרות, הפתעה גמורה. ואני מדבר על ההפך בדיוק – על ציניות, דעתנות, נקיטת עמדה.
הסימן המתאים לדעתי, וכזה שלא ידרוש מאתנו ללמוד מקשים חדשים במקלדת: !?
כתוב מעתה: כאילו דאהה!?
כתוב מעתה: אתה לא חושב שאני קונה את מה שאתה מספר לי, נכון!?
כתוב מעתה: זה לא כאילו שמישהו משלם לי בשביל זה!?
[ולמי ששאלו את עצמם: אני מאד מאד עסוק]
למה המדינה הזו כל-כך מחורבנת
במשך חלק לא קטן מהיום ניסיתי, בהצלחה מועטה, לגייס בלוגרים ליוזמה המהפכנית הזו. המטרה, להיעזר באושיות הבלוגספירה, שתמכה באחוזים גדולים במפלגת העבודה בבחירות האחרונות, כדי להעביר מסר חד משמעי:
א. אם ליברמן בפנים העבודה בחוץ!
ב.
בואו נקרא לילד בשמו:
ממשלת ישראל, שמפלגת העבודה היא חלק ממנה, פועלת בניגוד גמור למצע על פיו הצבענו למפלגת העבודה. לא שכולנו האמנו שאת מה שמבטיחים באמת יעשו, אבל אם עושים להפך אנחנו ננצל את זכותנו הדמוקרטית להתפקד, להצביע בפריימריז, ולהעיף הביתה את מי שרק יצליח.
הם מחרבנים לנו את הפרנסה, הורסים את הכלכלה, פוגעים לאנשים בכבוד העצמי, ומשתינים בקשת על המצביעים שלהם. עכשיו גם על המצביעים הערבים, שבשבילם זה שליברמן נכנס לממשלה זה בערך כמו שבילנו שנסראללה היה מתמנה לשר הביטחון.
ולמה הם עושים את זה? כי הם יכולים. כי הם חושבים שאנחנו לא נעשה כלום. בגלל זה הם מחרבנים עלינו ובגלל זה המדינה הזו כל-כך מחורבנת.
אז צריך להעביר להם מסר שיתעשתו – כי אחרת אנחנו הולכים להראות להם מאיפה משתין הדג, לא ברמה המפלגתית אלא ברמה הכי אישית. שירדו למקום 10-15 הלא ריאליים ברשימה אולי הם ילמדו את הלקח. ואולי יוחלפו באנשים ראויים יותר.
אבל לפני זה, צריך לעשות ניסיון להזהיר אותם – לא בשבילם אלא בשביל המדינה. בשביל עצמנו. בשביל הסיכוי שעד הבחירות הבאות יהיה פה קצת פחות רע. כי עם ליברמן יהיה פה עוד פחות סעד. ועוד פחות ביטחון ובוודאי פחות יחסי חוץ ותיירות.
ועוד יותר מכירה של נכסי מדינה (כלומר: נכסים שלכם ושלי) לכל מיני מליונרים, במחירים לא ריאליים. ועוד יותר הכבדה של העול על כולנו, ושל הכעס והייאוש ותחושת חוסר האונים על כך שמחרבנים עלינו. אז קומו ועשו מעשה עכשיו: תדברו, לא – תצעקו. בבית וברחוב, בטלפון ובאימייל, ומול משרדי ממשלה ובמכולת. בתור התחלה: בבלוגים שלכם.
ק י ב י נ י מ א ט! תשתמשו בבלוגים שלכם כדי להוכיח שמשהו אחד במדינת ישראל לא מחורבן. שגם בישראל יכולים להימצא בלוגרים עם אומץ פוליטי, עם אמירה, ועם יכולת לפעול יחד למען מטרה משותפת.
קול קורא: לעצור את ליברמן
צוות עבודה שחורה החליט לפעול: לקרוא למפלגת העבודה לעצור את כניסת ליברמן לממשלה ואם זה לא יצליח – לפעול להדחה של הנהגת המפלגה.
אם נמאס לכם לשבת בשקט ולראות את החרפה שמתרחשת בכנסת, אתם מוזמנים לעזור. במיוחד בעלי הבלוגים שביניכם: העתיקו ופרסמנו את הטקסט שלהלן בבלוג שלכם, עם קישור לעמוד המקורי באתר עבודה שחורה. או לחלופין: פרסמו פוסט קצר, עם הצהרת תמיכה והפניה לקול הקורא.
****
קול קורא
לעצור את כניסת ישראל ביתנו לממשלה
"אם ישראל ביתנו בפנים – מפלגת העבודה בחוץ"
חברי המרכז: הצביעו נגד
אנו קוראים לחברי מרכז מפלגת העבודה להצביע בעד עזיבת הקואליציה עם כניסתה של "ישראל ביתנו".
עליכם להניח בצד את האינטרסים הפרטיים שלכם ולחשוב על טובת המשטר הדמוקרטי בישראל. כמו גם על הפגיעה האנושה שגורמת כניסת "ישראל ביתנו" לקואליציה לאמינותה של המפלגה וליכולתה לקיים את הבטחותיה לבוחר, הן בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי-חברתי.
מפלגת העבודה כנספחת סמרטוטית בממשלת ימין תמשיך בדעיכתה, ללא תלות בזהות היו"ר. כך היה עם היו"ר פרס, כך היה עם היו"ר בן אליעזר, כך עכשיו עם היו"ר פרץ, וכך יהיה בעתיד. אם המפלגה אינה יכולה להשפיע על התנהלות הממשלה, עליה לעזוב אותה. להוביל אופוזיציה לוחמת שתאפשר לה לשקם את אמינותה, להציג אלטרנטיבה רצינית לממשלת קדימה-ימין ומשם לחזור לשלטון.
חברי-הכנסת: סרבו
אנו קוראים לחברי-הכנסת ולשרים של מפלגת העבודה להתחייב אישית: אם ישראל ביתנו בקואליציה – אנחנו באופוזיציה.
אם גם לכם נדמה כי החלטות מרכז המפלגה אינן מייצגות את רצון הציבור ואת רצון מצביעי המפלגה. אם גם אתם חושבים שה"ממלכתיות" מזויפת, ומייצגת שיקולים צרים של מקבלי ג'ובים ואינטרסנטים, אל תתנו למרכז להמשיך לדרדר את מעמדכם בעיני הציבור.
התחבאות מאחורי "דין התנועה" או מאחורי "מצב החירום הלאומי" לא תעזור לכם אישית ולא למפלגתכם ביום הבחירות. לא משנה כמה יועצים אסטרטגיים תעסיקו וכמה תשלמו להם, לא תוכלו למכור לנו את ישיבתכם בממשלת ימין מדיני וכלכלי כדרך אפקטיבית לקיום החוזה עליו חתמתם עם הבוחר ערב הבחירות.
המצביעים: התפקדו והדיחו את ההנהגה
אנו קוראים למצביעי מפלגת העבודה, המאוכזבים וזועמים על התנהלות ראשיה מאז הבחירות, להתפקד בהמוניהם למפלגה עוד היום.
עליכם להשתמש בזעמכם בכדי להדיח את כל מי שתרמו באופן פעיל או סביל לזניחת ההבטחות לבוחרים ולסירוסה של מפלגת העבודה, בפרט בנושא תקציב 2007 ובעידוד או אי התנגדות לכניסתה של ישראל ביתנו לממשלה. עליכם להתפקד גם אם נשבעתם שלעולם לא תצביעו עוד למפלגת העבודה, כי זו הדרך היחידה שלכם להעניש אישית את האחראים.
צוות עבודה שחורה
ליברמן: הגיע הזמן לפעול
כניסת ישראל ביתנו לממשלה, אם תתרחש, תהיה כתם על הדמוקרטיה הישראלית. זה יהיה, שוב, מעשה שמנוגד מהותית למצע של המפלגות העיקריות החברות בממשלה ולהבטחותיהן לבוחר. ישראל ביתנו מייצגת השקפה ימנית, מדינית וכלכלית. זוהי מפלגה לאומנית שדוגלת במדיניות כלכלית אנטי-חברתית.
מפלגת העבודה היא הגוף שצריך לעצור את המהלך המביש הזה. ערב הבחירות היא חתמה על חוזה עם בוחריה, בו הגדירה את מטרותיה והבטחותיה לבוחר. צירוף ישראל ביתנו לממשלה מנוגד מהותית לכל אחד מעקרונות החוזה הזה. אם יש אמת בפרסומים מהימים האחרונים, הנהגת המפלגה הולכת להפר את התחייבויותיה ולתת יד לשיתוף ישראל ביתנו בקואליציה.
צוות עבודה שחורה החליט ליזום פעולה של הבלוגספירה נגד המהלך: קול קורא להנהגת העבודה, למרכז המפלגה ולבוחרי המפלגה. למנהיגי המפלגה אנחנו קוראים לחזור בהם מכוונתם. לחברי המרכז – להצביע נגד ההחלטה. ואם זה לא יקרה, אנחנו קוראים לבוחרי העבודה להתפקד ולהדיח בפריימריז הקרובים את ההנהגה הקיימת, על בגידתה בהם.
בעלי בלוגים יכולים לעזור: פרסמנו את הקול הקורא בבלוג שלכם, עם קישור לעמוד המקורי באתר עבודה שחורה. או לחלופין: פרסמו פוסט קצר, עם הצהרת תמיכה והפניה לקול הקורא.
ליברמן: זה מתחיל להדאיג
אני לא מאלה שחושבים שליברמן כשלעצמו הוא סכנה גדולה. ליברמן, למעשה, הוא רק הסימפטום – אז תחשבו כמה איומה המחלה.
אמנם פי שלושה אנשים מעדיפים את ליברמן כראש ממשלה על אולמרט, אבל זה רק בגלל שאולמרט בשפל הפופולריות שלו. ולא רק שלו – מעולם בישראל או בכל דמוקרטיה אחרת למיטב ידיעתי, לא קרה שראש-ממשלה מכהן זכה לכל-כך מעט תמיכה. מה שאולמרט צריך עכשיו זה לקום וללכת. להתפטר ומייד. להקים ממשלת מעבר, לקיים באמצעות חוק בחירות מקדימות בכל המפלגות.
המערכת הפוליטית קורסת. היא כבר לא סובלת ממחלות כרוניות – עכשיו מדובר במצב אקוטי. אולמרט וממשלתו – גם עמיר פרץ שבו לדאבוני בחרתי – אינם מגישים לה עזרה ראשונה. הם מנחיתים עליה מכת מוות. זו משמעות ההצטרפות של ליברמן לממשלה. וזו הסיבה שאני מבקש מכם, שוב, ללכת ולחתום:
גולדה מאיר נערת השנה
ח"כ יואל חסון ממפלגת קדימה מציע להעניק לאריק שרון את פרס ישראל למפעל חיים. בנימוקיו להצעה הוא אומר: "לצערי הרב יכולה זו להיות ההזדמנות האחרונה בה תוכל מדינת ישראל ועם ישראל להודות לאיש על תרומתו הגדולה" (יוכלו, אגב).
לולא היה חבר-כנסת, הייתי אומר שלדעתי הצנועה מאד (צנועה מכדי להעליב עובד ציבור, ז"א) אלו דברי כסילות. מה זאת אומרת "הזדמנות אחרונה", לפני שיקרה מה – ששרון לא יוכל ליהנות מהכבוד שבקבלת הפרס? "ההזדמנות האחרונה" להעניק לשרון פרס על מפעל חיים הייתה בשנה שעברה. אף בר דעת – ובמיוחד אף רופא בר דעת והגון – לא באמת חושב ששרון יכול היום או יוכל אי פעם, להבין שקיבל את פרס ישראל. וחסון, בכל זאת חבר-כנסת – האם הוא לא מבין? או שהוא מבין וחושב שאין לכך חשיבות?
כל זה בלי להביא בחשבון את העובדה שמדובר באיש שנוי במחלוקת, שאפשר להתווכח אם הוא ראוי לפרס או לא. ואני אומר את זה כמי שהצביע עבורו ב-2001. אז האמנתי, כמו שרבים מאמינים עד היום, שהוא מושחת ככל פוליטיקאי אחר אבל טובת המדינה עומדת לנגד עיניו, לפני כל דבר אחר. היום אני כבר לא בטוח בשני הדברים.
האם אריאל שרון היה גיבור ישראל, איש שהקריב את עצמו – ועוד אדם או שניים – למען המדינה? או אולי שרון של השנים האחרונות, המנהיג האהוב שהחליף את הגנרל הכוחני, המוקצה מחמת מיאוס, הוא יציר כפיו של הפרסומאי ראובן אדלר? אולי זהו בכלל אדלר שמגיע לו פרס ישראל על מפעל חיים?
אני לא יודע אם ההצעה הזו נאיבית מאד או צינית מאד. אני לא בטוח אם ח"כ יואל חסון הציע את ההצעה הפופוליסטית הזו בתום לב, או כשלב ראשון בקמפיין הפריימריז שלו – או שמא זהו עוד רעיון יצירתי לשיקום מפלגת קדימה מבית מדרשו של אדלר, אדריכל המפלגה. העיתוי, בשפל הפופולריות של אולמרט, יותר מדי מזכיר את הימים שלפני הבחירות – כשבקדימה עשו הכל כדי שנשכח מה מצבו האמיתי של שרון ומי באמת יושב בכסא ראש-הממשלה.
בכל אופן, אם זה יעבוד, אני מציע לעמיר פרץ לנקוט במהלך דומה: להציע את מועמדותה של גולדה מאיר לתואר נערת החן. כמו שרון, גם היא לא תוכל לבוא לקבל את הפרס בעצמה – אבל אומרים שפעם, לפני הרבה מאד שנים, היא הייתה אשה מאד מושכת.
