גם אתם עם דב? תגלשו לבלוג איך הופכים דב לראש עיר והצטרפו לקמפיין הבלוגרים למען דב חנין. 
-
עמודים
-
תגובות אחרונות
-
פוסטים אחרונים
אני עם דב חנין
דב חנין הוא מועמד ראוי לראשות תל-אביב
דב חנין מתמודד על ראשות עיריית תל-אביב יפו ואני הולך להצביע בשבילו.
כן, אני יודע, דב חנין הוא חבר-כנסת מטעם חד"ש. וכן, אני יודע, זו מפלגה שנמצאת במקום שהייתה פעם מק"י – זו מ"בלי חירות ומקי" של בן-גוריון. אבל ראבק, זה היה לפני חמישים שנה.
בארבע השנים האחרונות אני עובד בבית, ויש לי את הפריבילגיה לעשות מדי פעם הפסקות יזומות שכוללות עיסוק בתחביבים מוזרים שלי – כמו צפייה בערוץ הכנסת. צברתי אי אלו שעות-מליאה בשנים האלה, וראיתי כמעט כל אחד מחברי-הכנסת בפעולה. אני לא זוכר את השמות של כולם, אבל כבר קלטתי מי פטפטן עילג ומי רהוט וענייני. אני כבר יודע מי צבוע ונאלח ומי נלחם למען האמת. אני יודע מי נלחם את המלחמה "שלהם" ומי את המלחמה "שלנו". ואני יכול להגיד לכם: חנין הוא בצד שלנו.
חוץ מזה, שדב חנין יעשה עבודה טובה. הוא חסר קסם אישי כפי שאמרה זוגתי החריפה, אבל הוא פרלמנטר יעיל ופעלתן, בעל חריצות וכושר ארגון. בנאדם שמזיז עניינים. גם אם אתם לא מזדהים עם האג'נדה שיש לו בכנסת, בוודאי לא תתנגדו למה שהוא מציע ברמה המוניציפלית: עידוד התחבורה הציבורית, שיפור איכות הסביבה, הוזלת הדיור בשכירות באמצעות הגדלת היצע הדירות להשכרה, ועוד כל מיני דברים כאלה.
מישהי שאני מכיר ומחבב, אמרה לי שהיא מזדהה עם דעותיו של חנין בעניינים רבים, אך לא תוכל להצביע עבורו כל עוד הוא חבר-כנסת מטעם חד"ש. ובכן, אם הוא ייבחר כראש עיריית תל-אביב הוא יפסיק לכהן כח"כ מטעם חד"ש, כך שדווקא אמורה להיות לה מוטיבציה להצביע לו.
אישית, בתור מישהו שעוקב אחרי הדברים שנעשים בפרלמנט, אני מוצא שחד"ש של היומיום היא מפלגה שאין בה שום דבר מרתיע, ולהפך – זו אחת משתי המפלגות היחידות שבאמת פועלות למען השכבות החלשות, למשל. המפלגה השנייה, אגב, היא יהדות התורה, ושיתוף הפעולה שנוצר מספר פעמים בין שתי המפלגות בכנסת הנוכחית הוא מהדברים הטובים היחידים שקרו בפרלמנט שלנו.
דב חנין ירוץ מטעם עיר לכולנו.
קצת סטטיסטיקה חומוסאית
מוקדם יותר השבוע פירסמתי בבלוג החומוס את תוצאות הסקר בתחרות חומוסיית ה-60.
26 חומוסיות השתתפו ו-448 גולשים הצביעו. חלק מהתוצאות צפויות מאד, אבל בכל זאת יש כמה עובדות מעניינות שמקבלות חיזוק מתוצאות הסקר.
ראשית, רק שתיים מבין עשר הראשונות הן חומוסיות של יהודים, שתיהן מהמרכז (תל-אביב ורמת-גן). מהערביות, 3 ירושלמיות, אחת מעכו, אחת מרמלה, אחת מהגליל. אחת מיפו – הזוכה, אבו חסן.
אחד המגיבים כתב תגובה כועסת – נמאס לו שכולם מדברים על אבו חסן ושבכל תחרות הוא זוכה. טכנית, אין ספק שיש לחומוסיות ביפו ובירושלים יתרון לא הוגן, כי הן קרובות יותר לריכוזי האוכלוסייה הגדולים של ישראל.
שימו לב, אגב, איך הדרום מקופח. ככל שמדרימים מתייבשים מעיינות החומוס, כשבאשדוד למשל עוד יש חומוסייה או שתיים ובאשקלון אין אפילו חומוסיה אחת. בבאר שבע ישנה חומוס חמסה, קוץ בלב המדבר. אם יש חומוסייה טובה באילת, אז אינני יודע עליה.
רוצים להעיף את רון חולדאי?
*** תומכים בעיר לכולנו? בואו להתנדב ביום הבחירות! ***
אפשר לחלק את התל-אביבים באופן גס לשני סוגים: כאלה שמוכנים לעשות הכל כדי להעיף מכסא ראש-העיר את רון חולדאי, וכאלה שלא מוכנים אפילו ללכת להצביע.
כן, ישנם גם אלו שרוצים את רון חולדאי במקום שהוא נמצא. בבחירות הקודמות היה מדובר בכ-20 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. 75 אחוזים פשוט לא הצביעו.
ובכן, בבחירות האלה יש אלטרנטיבה: עיר לכולנו, מפלגה שצמחה מהשטח ופעילים בה המון אנשים טובים – אקדמאים, פעילי חברתיים, אמנים, וסתם אנשים שנמאס להם לראות את העיר הולכת ונהרסת.
יש אנשים שאומרים ששום דבר לא יעזור, כי המדינה הזו היא דג שמסריח מהראש. בעיר לכולנו אומרים שצריך ללכת מהצד השני: להחליף את היסודות הרקובים.
יכול להיות שזה לא ילך, אבל שווה לנסות. במקרה הכי גרוע רק תל-אביב תשתנה – שכר הדירה ירד, איכות הסביבה תשתפר, תהיה השקעה בתחבורה ציבורית, בחינוך, יפסיק הקיפוח של יפו ושל השכונות הדרומיות, תהיה תרבות במחירים שאפשר לשלם עליהם. זו תפסיק להיות עיר לכרישי נדל"ן ומנהלי חניונים ותתחיל להיות עיר לכולנו.
ומה צריך כדי שכל זה יקרה? ששליש מהאנשים שלא הצביעו בבחירות הקודמות יבואו להצביע הפעם. לא בשמיים.
ומהיום יש גם קבוצת פייסבוק. וישנו גם דב חנין.
זה קורה מחר (ו'): פלאפל-מן נוחת
אני מומחה קטן מאד לקומיקס. קראתי "בוקי" כשהייתי ילד, וקצת חוברות של טרזן וסופרמן ואחרי זה דודו גבע, וגארי לארסון כי קנו לי ליומולדת. וישנו כמובן נירמו, שהוא האיש הכי מצחיק בעולם ולכן גם הקומיקס שלו – שהוא מין אקסטנציה לתופעה – מצחיק אותי בטירוף. אבל אין לי יומרות להיות מישהו שמבין.
לקיומו של פלאפל מן, גיבור העל הלבונטיני, התוודעתי בעיקר בזכות העיסוק שלי בתוצרי חימצה. מבחינתי, לקנות
את החוברת השלישית של פלאפל-מן הוא צורך קיומי לא כי אני חובב קומיקס, אלא כי אני חייב להבטיח את האינטרסים של החומוס (הרי ברור שפלאפלמן צריך לאכול, ומה הוא יאכל – פלאפל? בלתי אפשרי. קניבליזם. הוא יאכל חומוס).
לכן, ביום שישי הקרוב – כלומר מחר – בשעה 12:00 בצהריים, אתייצב בחנות הקומיקס CNV שברחוב קינג ג'ורג' 40 בתל-אביב. ואקנה חוברת של פלאפל מן 3.
ולמה לכם לעשות את זה? אולי בגלל שאתם חובבי קומיקס, או רוצים לתמוך ביצירה ישראלית מקומית, או סתם הרעיון נראה לכם מגניב ומתאים לכם לפרגן. קארמה טובה.
ואפשר גם סתם לעבור ולהגיד שלום בדרך לשוק הכרמל, או לחומוס בכרם או אצל אבו דאבי במורד הרחוב. לצד החומוס שלכם תוכלו לבקש צלחת של פלאפלים חמים, לאכול אותם בהנאה ולהרגיש לרגע כמו גיבורי-על.
המלצה חמה: ברמה העקרונית
ברמה העקרונית הוא הבלוג החדש של רוני שני. "חדש", רק שתבינו, זה חצי שנה ומאה-ומשהו פוסטים (אם הייתה מרשה לי הייתי מלנקק קודם).
אני יכול להגיד הרבה דברים טובים על רוני ועל איכויותיה, בתור קולגה ובכלל. אותי באופן אישי מעניין לקרוא אותה, כי היא תמיד מצליחה לחדש לי, גם כשמדובר בתחומים שאני מכיר.
למשל, באחד הפוסטים הראשונים בבלוג שלה היא כתבה על הזכות לעצלות של פול לפארג', ספר שהיא אומרת ששינה את חייה. משעשע, כי גם עליי הספר הזה השפיע מאד. הזכרתי אותו כבדרך אגב בכל מיני הזדמנויות, כמו בפוסט הזה, אבל כן זו הזדמנות טובה להצטרף להמלצה: תקראו את הספר הזה (בעיקר אם אתם רוצים להפסיק להיות שכירים, משהו שגם רוני וגם אני עשינו בשנים האחרונות).
הפוסט ההוא, עם המלצות קריאה נוספות, נמצא כאן.
