האם SEO הוא ספאם?

השאלה שבכותרת נדונה (בהרחבה) בפוסט הזה שפרסם אמיר שחר אצל יובל ושות' בגלוב. 

שחר אומר ש-SEO (קידום אתרים) הוא בעצם סוג של ספאם, לפחות במקרים מסויימים, והוא מביא נימוקים ענייניים. למקדמי אתרים, כמו שהוא אומר, אכן יש נטייה "ללכלך" את הרשת. הוא מעיד על עצמו שהחל "לכתוב בשביל גוגל" ולא בשביל הגולשים (שזה אגב בדיוק הדבר ש-Google ממליצה לא לעשות, אם כי יש בזה סוג של התחסדות מצדה).

חסרה לי אצל שחר האבחנה הפשוטה והמתבקשת בין "Black Hat SEO" ל"White Hat SEO".

שיטות קידום "שחורות" הן כאלו שאפשר לטעון נגדן שהן לא אתיות, וכאלו ש-Google "מענישה" אתרים שמשתמשים בהן כשהיא מגלה אותם. זה כולל, בין השאר, ספאם תגובות, הקמת אתרי ספאם עם טקסטים מועתקים או טקסטים שנוצרו אוטומטית בתוכנה, ושתילת רבבות לינקים פיקטיביים באתרים האלה ואליהם. אין ספק ששיטות כאלו הן ספאם לכל דבר.

בקצה השני ישנן שיטות "לבנות", שאומרות בעיקר יישור קו עם ההנחיות של Google עבור בוני (ומקדמי) אתרים. ההמלצות האמורות נוגעות בעיקר למבנה הפנימי של האתר (טופולוגיה, טיפוגרפיה, שימוש נכון בשדות מטא וכו'), כלומר יותר לצורה מאשר לתוכן.

בכל אופן, גם Google ממליצה (במסמך הזה ובאחרים) "להשיג" לינקים, ומפרטת על קצה המזלג כמה גישות ושיטות לעניין. ואת מה שלא נאמר בפירוש במסמכים של גוגל, אפשר למצוא אצל מאט כץ, הדובר החצי-רשמי של החברה לענייני SEO.

לדעתי הצנועה, לשאול האם SEO הוא ספאם זה כמו לשאול האם פרסום, שיווק ויחסי ציבור הם ספאם. הכל שאלה של הקשר – כמה, מתי ולאיפה אתה דוחף ונדחף. ואם להדגים מהמקצוע העיקרי של שחר, יחסי ציבור – בתחום הזה פגשתי במשך השנים אנשי מקצוע רציניים, הגונים ומוכשרים, אבל גם לא מעט ספאמרים. 

כמו בתחומים אחרים, גם ב-SEO יש תחום אפור (שמכונה לעיתים, כמה מפתיע, "Gray Hat SEO"). למשל, רישום של אתר ל-50 אינדקסים (Directories) ו-20 שירותי Social Bookmarking (דלישס ודומיו), הן פעולות שנמצאות בתחום האפור שבין מה ש-Google ממליצה עליו לבין מה שהיא "מענישה" עליו. קשה לומר שגולשים נפגעים מסוג כזה של פעילות (כמובן, בהנחה שמדובר בלינק אחד בכל פעם ולא באלפי לינקים) ולכן אני חושב שזה לא ספאם.

בשורה התחתונה, קידום אתרים אינו שונה לדעתי מכל פרקטיקה ששייכת למכירות, שיווק, פרסום ויח"צ. ההבדל העיקרי הוא שב-SEO כל אחד יכול לעסוק, ולא צריך בשביל זה תקציבי ענק – רק לשבת ולקרוא את המידע שזמין ברשת חופשי, לכולם.

23 במרץ 2008 – 19:08 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (3)

מחקר חדש: חתולים טובים לבריאות

מחקר חדש מגלה: בעלי חתולים סובלים פחות מבעיות לב (ynet). גדלו חתול והסיכוי שלכם ללקות בהתקף לב או שבץ יפחת בשליש.

אותי הגילוי הזה לא מפתיע. כבר שנים אני טוען שלגירגורי חתולים יש תכונות מרפאות ומסתבר שיש לכך ראיות מדעיות (הלינק הוא לפוסט בנושא שמציג את עיקרי הרעיון ומפנה למאמר מרתק על ההשפעות הבריאותיות של הגרגור). מניסיוני האישי אני יכול לומר שהגירגור החתולי הוא אמצעי יעיל לשיכוך כאבים וטיפול יעיל למיגרנה.

ככל שניתן לקבוע, חתול הבית הוא היצור היחיד בעולם שמגרגר (זוגתי טוענת ברצינות מוחלטת שנתגלה שגם פילים הודיים מגרגרים. לא ידוע לי על זה כלום). המדענים הצליחו לפענח רק בשנים האחרונות את המנגנון הפיזיולוגי שעומד מאחורי הגרגור, והמחקר סביב מטרת הגרגור נמצא עדיין בחיתוליו. בכל אופן, ידוע שחתולים מגרגרים לא רק כשהם נהנים כפי שחשבו פעם, אלא גם כשהם מפחדים או פצועים. התדר של הגרגור ידוע כמסייע לצמיחת רקמת עצם אצל בני אדם. עם הזמן בטח נדע עליו עוד דברים. אני, מכל מקום, הקפדתי להצטייד בארבעה חתולים – על כל צרה.

הלשין: מומי (והחתול)

22 במרץ 2008 – 12:20 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (1)

יש גרמנית אחרת [בעקבות ביקור מרקל]

הביקור שערכה השבוע בישראל אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה, עורר כאן רגשות מעורבים. מצד אחד, כשמנהיג של מדינה גדולה וחשובה כל-כך מכבד אותנו בביקור, זה "טוב ליהודים". ומרקל באופן ספציפי עוד הגדילה לעשות ואמרה באמת את כל הדברים הנכונים. מצד שני, היא בחרה לעשות מעשה נורא ומזעזע: לנאום בכנסת בגרמנית! 

בלט במחאתו ח"כ אריה אלדד, שאמר שהגרמנית היא השפה בה נרצחו סבו וסבתו. התבטאות קצת מוזרה בהתחשב בכך שאביו, פרופ' ישראל אלדד ז"ל, ידוע כמי שאחראי על תרגום כתבי ניטשה מגרמנית.

שלא תטעו – אני יכול להבין אנשים שצליל השפה הגרמנית קשה להם. גם אני הרגשתי כך במשך הרבה שנים – אולי בגלל שהמפגש העיקרי שלי עם השפה הזו היה דרך סרטים ותוכניות טלוויזיה שעסקו בנאצים. הכל עניין של אינדוקטרינציה, כי הרי באותה מידה היה עלינו לחוש סלידה כלפי הלטינית בגלל הרומאים. או כלפי האנגלית והצרפתית – בגלל מסעות הצלב והשמדת יהדות אשכנז, או סתם בגלל שהפקודה שהפילה את הפצצה על הירושמה הייתה באנגלית. 

זה דומה מאד לחרם המגוחך על מוצרים מתוצרת גרמניה. יש אנשים שלא יקנו מוצר גרמני, ממפעל שבעליו הוכרזו כחסידי אומות העולם, ומצד שני אין להם בעיה לנסוע במכונית מתוצרת פורד או במוצרי מחשוב של IBM, חברות שיחסיהן עם הנאצים היו הדוקים במיוחד. או לשלוח את ילדיהם ללמוד ג'ודו וקראטה, למרות שיפן הייתה בת-בריתה הגדולה של גרמניה הנאצית.

עם כל הכבוד לאלדד, גיבור נעוריי מתוכניות הרדיו, כדאי להכיר במציאות: היהודים נרצחו לא רק בגרמנית, אלא גם בצרפתית, פולנית, רוסית, אוקראינית, הונגרית, הולנדית, ותריסר שפות נוספות. בשפה אירופאית אחת לא נרצחו יהודים: בדנית. דנמרק הייתה המדינה האירופאית היחידה שאף יהודי לא נרצח בה ושכל תושביה הוכרזו כחסידי אומות העולם, והיום אוהבים להאשים אותם בישראל שהם אנטי-ישראלים או אנטישמיים בגלל הביקורות שלהם על מעשינו בשטחים.

מאז שבן-גוריון המציא את הביטוי "גרמניה האחרת" בשנות השישים – אולי קצת מוקדם מדי – קרו הרבה דברים בגרמניה. למשל, בשנות השישים כשהסטודנטים הצרפתים עשו את "מהפכת הסטודנטים" והאמריקנים מחו נגד מלחמת ויאטנם, בגרמניה הסטודנטים הפגינו נגד ההורים שלהם בטענה ש"לא סיפרו להם הכל".

לנו, במקביל לדיבורים הרשמיים על "גרמניה האחרת" הצליחו להעביר איכשהו את המסר שהגרמנים הם אותם גרמנים. באופן מעשי, גרמניה היא המדינה המערבית הכי אוהדת לישראל ואין כמעט פוליטיקאי גרמני בכיר שיעז להעביר ביקורת פומבית על ישראל. 

עבור אנשים כמו אנגלה מרקל, שלא רק נולדה אחרי המלחמה אלא גם קיבלה חינוך סוציאליסטי, "פאשיזם" היא מילה שמייצגת את תכלית הרוע ורגשות לאומיים הם לא דבר להתגאות בו. הפחד הגדול ביותר שלהם הוא שמישהו יחשוב שהם גזענים או שאינם אוהבים יהודים. אבל מעבר לפחדים מהסוג הזה, בגרמניה למדו להנחיל לדור הצעיר משהו שאצלנו קצת נשכח: אחריות. לכן הגרמני ה"ממוצע" (בהנחה שהיה דבר כזה), גם אם לא חש אשם כלפי העם היהודי, יש סיכוי טוב שהוא מבין את האחריות שיש לו כבן לעם הגרמני.

אצלנו, יכולים להשמיץ את הקאנצלרית שמדברת גרמנית בכנסת, בזמן שפוליטיקאי בכיר נוסע לגרמניה ומבקש לפתוח את הסכם השילומים. זה מין סוג של זלזול וקוצר ראות, שעם הזמן עלול לגרום לידידה הכי גדולה שלנו להגיע למסקנות דומות לאלו שלרבים מאיתנו כבר יש על עצמנו.

יש גרמניה אחרת. השאלה היא האם יכולה להיות ישראל אחרת.

21 במרץ 2008 – 18:09 קטגוריות: פוליטיקה | תגובות (4)

חצי שנקל עכשיו!

מאבק שכולו צדק חלוקתי: למען החצי שנקל.

21 במרץ 2008 – 0:55 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (5)

לעשות משהו בשביל העובדים הזרים

התבקשתי לפרסם את זה (ובסוף יהיו גם הסברים):

"
בתקופה האחרונה מגיעים למרפאתנו פליטים עם מחלת סקאביאס (גרדת) כולם גרים באותו מקלט (מחלה שעוברת דרך מגע , בגדים, מזרונים – שניתנת לטיפול ע"י תרופה בשם פיציד) על מנת שנוכל לטפל בבעיה זו יש צורך לתת טיפול לכל מי שגר במקלט. קיבלנו תרומה של התרופה מחברת ד"ר פישר.

 

ביום שישי הקרוב 21 לחודש אנו מתכננים ללכת למקלט ולתת טיפול לכולם. על מנת שנוכל להצליח לטפל במחלה:

1-       יש לקחת את כל הבגדים של כל האנשים הגרים במקלט ולכבס אותם במכבסה כולל שמיכות.

2-       לאוורר את המזרנים

3-       לנקות את המקלט

 

אנו זקוקים למתנדבים שיכולים לעזור בזה.

בנוסף אנו זקוקים לעזרת אחיות, סטודנטים לרפואה על מנת להסביר ולהדריך  את החולים והאנשים במקלט איך להשתמש בתרופה.

 

למעוניינים, נא לפנות אלי בהקדם האפשרי.

בברכה,

 

אימאן אגבאריה

מנהלת המרפאה הפתוחה

רופאים לזכויות אדם

נייד: 054-6995399
"

קצת רקע

רופאים לזכויות אדם היא עמותה שפועלת כדי לספק שירותים רפואיים לאנשים שאיש לא דואג להם – כלומר בעיקר לפלסטינים ולעובדים זרים. פעילים בה ישראלים ופלסטינים, חלקם הגדול רופאים ואחיות שפועלים בהתנדבות, ושנוסעים לכל מקום שצריך אותם כדי להגיש עזרה.

למרות שהעמותה קיימת כבר 20 שנה (השנה יומולדת), היא לא מהעמותות שמקבלות הכי הרבה תשומת לב מהתקשורת. ברוב המקרים היא מוזכרת בהקשרים פוליטיים, למרות שפעילות של העמותה היא "הומניטרית" בעיקרה. אם מחר זו התרעה קצרה מדי בשבילכם, יהיו ימים אחרים. באתר יש פרטים למי שרוצה להתנדב. וכמובן, אתם מוזמנים לפרסם אצלכם פוסט דומה או לקשר לכאן.

20 במרץ 2008 – 1:06 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (1)

זהו את הבלוגר המסתורי

בתמונה שלפניכם מופיע בלוגר ישראלי מוכר, Aמגלם דמות היסטורית חשובה.
נסו לענות:
מיהו הבלוגר?
מיהי הדמות ההיסטורית החשובה?

התשובה תתפרסם מחר בערוץ המחשבים. צילום: שי רוזנצווייג.

19 במרץ 2008 – 22:43 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (3)

קריסת הנאו-שמרנות

תענוג ממש, להקשיב להנהגה הכלכלית של מדינת ישראל (ברגע זה ממש – יוסי בכר בלונדון וקירשנבאום), מגוננת על החלטתו של סטנלי פישר להשפיע על שער הדולר. חצי מיליארד דולר קנה בנק ישראל בימים האחרונים – אותו בנק ישראל שכבר שנים לא עושה שום דבר חוץ מאשר לשחק בשער הריבית. אותו בנק ישראל שמשליך את הכפפה אל הציבור בכל פעם מחדש.

בשביל כלכלנים נאו-שמרנים התערבות כזו בפעולת השוק היא לא עניין של מה בכך. הם הרי לא מכירים בכלל בשום מהלך כלכלי שאיננו קיצוץ בתקציב, הפחתת מיסים, הפרטה, דה-רגולציה או שינוי שער הריבית. לטענתם (השקרית במידה רבה) זו בדיוק משמעותו של שוק חופשי, ומדי פעם הם מרהיבים עוז ומזכירים את שמו של הקדוש אדם סמית (אבי הכלכלה המודרנית, שאגב, הצהיר בספרו שמטרת המדיניות הכלכלית היא לאפשר רווחה, ואם היא נכשלת בכך אז היא שגויה אפריורית).

זה הסיפור הגדול. לא השחיתות האמיתית או המדומה של ביבי, אלא המדיניות הכלכלית איתה הוא מזוהה בישראל יותר מכל אדם אחר. את הכלכלה האמריקנית המדיניות הזו כבר הביאה אל סף התמוטטות. החוב החיצוני עצום; החיסכון הפרטי שלילי; הבנק החמישי בגודלו הגיע לסף פשיטת רגל; מערכת האשראי נמצאת בסכנת קריסה. אז האם משרד האוצר ישנה כיוון? ינהיג מדיניות חדשה? אין סיכוי.

ארה"ב נמצאת עכשיו הכי קרוב שהייתה למשבר הגדול של 1929. לראשונה מזה שמונים שנה היא הגיעה לשם וזה בגלל שהיא אחרי 7 שנות שלטון של ממשל נאו-קונסרבטיבי – אל תטעו בזה.

מה האלטרנטיבה? זו שהוציאה את הכלכלה האמריקנית מהבוץ בפעם הקודמת: מדיניות "מרחיבה" שכוללת הגדלת ההוצאה הציבורית, והידוק הרגולציה במקומות בהם היא דרושה – לא בדברים שמוציאים את הנשמה לאזרח הקטן, אלא בדברים שמונעים מהמגזר העסקי לעשות מעשי שטות מתוך תאוות בצע.

מספרים לנו ש"מצבנו הרבה יותר טוב", אבל האמת המרה היא שמצבנו יכול בקלות להיות גם רע מאד. ברגע שיתחילו סימני המשבר יברח מכאן כל הכסף של הספקולנטים. ברוני הון ששמם מתנוסס על בתי-חולים, בתי-ספר ומוזיאונים, יעבירו את הכסף למזרח אירופה ודרום-אמריקה. נקום בוקר אחד עם משבר אשראי ועם מיתון – אלו שביבי אמר שהציל אותנו מהם.

16 במרץ 2008 – 19:24 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (15)