שוקי גלילי SR

לאחרונה בניתי בשביל בלוג החומוס סרגל כלים מיוחד שמתבסס על המערכת של חברת Conduit. את עמוד ההורדה של הסרגל תמצאו כאן, ובו תוכלו לקרוא על רוב התכונות שהם מציעים.

מאחורי אשף הסרגלים של Conduit ישנו שיתוף פעולה מעניין עם Google. בסופו של דבר, הסרגלים שאפשר ליצור בו הם ווריאציות על Google Toolbar, אמנם עם כמה כלים שלא קיימים במקור אבל אפשר להניח שעל-פי מידת ההצלחה שלהם תחליט Google מה להוסיף לגירסאות הבאות של הסרגל הפופולרי שלה.

הסרגל הבסיסי של Conduit זמין בגירסאות ל-IE ולפיירפוקס, ומלבד חיפוש בשלל המנועים של Google הוא מציע כלי RSS וכמה השלמות עדכניות אחרות לדפדפן (חוסם פופ-אפים, מוחק היסטוריית גלישה, רדיו אינטרנט וכו'). בסופו של דבר, המטרה שלו, כמו במקרה של Google Toolbar, היא להבטיח שתשתמשו ב-Google ולא באף מנוע אחר. Conduit, מצדה, מתפקדת כספקית של שירותי חיפוש "Powered by".

מה היתרון עבור בוני אתרים בסרגל כזה? מלבד העובדה שאפשר להציע אותו כחלק מאסטרטגיית מיתוג, ושהוא מזכיר לגולש שמתקין אותו את קיום האתר שלכם על בסיס יומי, הוא גם מאפשר לכם לגייס מנויי RSS חדשים. הגולש לא ממש צריך להיות לשם כך משתמש RSS קלאסי, כי הוא מקבל ערוצי רסס מן המוכן.

ישנה גם, כמובן, האפשרות לשלב קישורים לחלקים שונים של האתר שלכם, ישירות מהסרגל, מתוך חשיבה על Usability או במטרה להציף תכנים או שירותים שלא זוכים למספיק הצלחה. בסרגל של בלוג החומוס ניסיתי להיות יצירתי וכך תחזית מזג האוויר, למשל, מציגה בזמן-אמת את הטמפרטורה באבו חסן…

אישית, אני עוד לומד את העניין, ובעיקר מעניין אותי לראות איך "מקדמים" סרגל כלים ומעודדים אנשים להוריד ולהשתמש בו במציאות שבה יש כבר אלפי סרגלים אחרים. Conduit פתחו במקרה הזה תיבת פנדורה לא קטנה, ואפשר למצוא היום ברשת סרגלים מכל סוג, צורה וצבע.

כדאי לכם לקרוא את הפוסט של דניאל בלוך על משרד הרווחה.

תמצאו שם סקירה היסטורית קצרה אך משכילה של תולדות המשרד החשוב הזה. בלוך גם מביע, אם קראתי נכון, אופטימיות זהירה לגבי עתיד המשרד תחת ידיו של בוז'י הרצוג.
כזכור, אני לא שותף לדעתו האוהדת-קמעה כלפי הרצוג. אני מטיל ספק בסיכוי שתצמח ממנו תועלת כלשהי, מכיוון שמעשיו עד היום משקפים לדעתי צביעות ואטימות.

אני לא חולק על בלוך בשאלה האם להרצוג יש את היכולת – ייתכן שיש לו. פשוט, לא בטוח שיש לו את הרצון. התנהלותו והתבטאויותיו עד כה לא הוכיחו שיש לו עניין אמיתי בשיפור מצבן של השכבות החלשות. בעשרת החודשים האחרונים היו לו אינספור הזדמנויות לעשות או לומר משהו למען החלשים. איפה הוא היה האיש הזה, שמעיד על עצמו ש"חלום חייו היה להיות שר הרווחה"?

כמובן שעכשיו הוא ידבר הרבה דיבורים "נכונים". ינסה להצטייר כמי שעוזר לחלשים, כדי לצבור הון פוליטי בציבור ולהתחזק במפלגה. ואם אתם שואלים אותי – אל תאמינו לדיבורים, רק למעשים.  

יהיה מעניין לראות, למשל, איך יפעל עכשיו שר הרווחה בוז'י הרצוג, בנושא תוכנית ויסקונסין. מצד אחד, בתור שר הרווחה הוא יהיה חייב לתקוף את הפרוייקט הזה, שהוא היום האויב הגדול ביותר של השכבות החלשות. מצד שני, הוא תמיד יכול לטעון שזה לא בסמכותו כי הפרוייקט שייך לתמ"ת, וכך לא יצטרך לריב עם אולמרט או עם הלוביסטים של ספספרי הבשר שיש להם מניות בפרוייקט.

יהיה מעניין לראות, גם, מה יעשה בעניין המוסד לביטוח לאומי, שגם בלוך מזכיר. הגוף הזה, שנועד לעזור לאזרחי המדינה בשעת צרה, הפך בעשורים האחרונים לזרוע אכיפה טיפשה ואכזרית של משרד האוצר. אני עצמי, ולא מעט אנשים שאני מכיר, זכינו להיקלע למצבים בהם חשנו יותר כקורבנות של המוסד הארור הזה. הביטוח הלאומי תמיד נמצא שם כדי לדרוש ממך כסף וכמעט לעולם לא נותן לך גרוש. הוא לא פחות גרוע מהבנקים.

מעניין האם הרצוג יעמוד על רגליו האחוריות בנושא הרפורמה בשכר הלימוד, אליו התייחס ברשימה חשובה ומצויינת שכני יוסי לוי (בכלל, תקפידו לנסות ולקרוא כל מה שהוא כותב. לא תצטערו). 

משרד האוצר שואף להגדיל את שכר הלימוד ב-50%, מה שיגרום לכך שפחות צעירים מהעשירונים התחתונים בישראל יוכלו ללמוד, לקבל תואר אקדמי, ולהתקדם בחיים. כמה כסף תחסוך הרפורמה הזו למדינה? 500-800 מיליון שקלים, תלוי מה יוחלט בסופו של דבר. האם צריך את הכסף הזה? ממש לא – יש עודף מצטבר, הולך וגדל בתקציב המדינה.

אשתקד, נשארה המדינה עם עודף של 2 מיליארד ש"ח. בכסף הזה היה אפשר לממן לימודים לרבבות סטודנטים. אם המדינה הייתה עושה את ההשקעה הזו, היא הייתה מקבלת אותה חזרה בריבית דריבית, בדור הזה ובדור הבא. אבל האם מעניין את בוז'י הרצוג עתיד המדינה או עתידו האישי? אולי במקרה זה הוא יעדיף לגלגל את הכדור לחברתו למפלגה, השרה יולי תמיר? תמיר, יש לומר, עוד לא הוכיחה שהיא שונה ממנו.

יכול מאד להיות ש-Cafe TheMarker הוא שירות נהדר. יכול להיות שהייתי נהנה ממנו מאד – לו הייתי מצליח להשתמש בו.

לפני שבוע נרשמתי לשירות, הגדרתי Account והתחלתי להשתמש. למחרת ניסיתי להיכנס שוב, ולא הצלחתי. כשאני רושם את הסיסמא שלי אני מקבל הודעת שגיאה שאומרת "הערך כבר קיים בבסיס הנתונים. לא ניתן להוסיף רשומה חדשה עם אותו ערך".

טוב. השירות בבטא. טבעי שיש בו באגים ואולי גם אני תרמתי באיזו טעות שעשיתי בלי לשים לב. אז פניתי לתמיכה באימייל. לא ענו. בתחילת השבוע התקשרתי והגעתי למענה קולי. ניסיתי שוב ושוב הגעתי למענה קולי. אתמול שוב שלחתי אימייל. ושוב, אין קול ואין עונה.

אני מקווה שעם גולשים אחרים יש להם יותר הצלחה.

מכיוון שדי ברור שגנות כבר לא יהיה מפכ"ל המשטרה, נדמה לי שזה הזמן להציע רשימה של מועמדים חלופיים. חשבתי על כמה ואתם מוזמנים להוסיף עוד.

מאמא תרזה. זו הצעתם של שי ודרור בתגובה להצהרה של דיכטר ש"אי אפשר למצוא מישהו שיהיה צדיק כמו מאמא תרזה". שי ודרור אמרו שזו דווקא מועמדות מצויינת, להוציא את העובדה שתרזה כבר מתה. כלומר, חוץ מהחיסרון היחיד הזה – שהיא מתה – היא דווקא מאד מתאימה.

ערפדי גאידמק. כי אם הוא לא יצליח לנצח את הפושעים אז הוא פשוט יקנה אותם.

אריה דרעי. דרעי הוא מועמד מצויין – עם כל היתרונות של גנות ויתרונות רבים נוספים. כמו גנות, הוא "בעל כושר ארגון ומכיר את המערכת", וגם לו יש איזה "כתם" קטן. בניגוד לגנות, יש סיכוי טוב שיידע להתמודד טוב יותר עם הפרות סדר שקשורות למיעוטים מכל הסוגים – הרי כולם הצביעו לו כשהיה בש"ס.

חיים רמון. ואגב כתם – מי מתאים יותר מחיים, בינינו? במיוחד עכשיו כשיש סיכוי שתרגילי הודיני משפטיים יסירו ממנו את הקלון. אמנם, אחרי שהוא יעשה למשטרה רפורמה כמו שעשה למערכת הבריאות אז לא בטוח שתהיה משטרה, אבל עם איך שהמשטרה נראית היום יש בזה גם יתרונות.

ראאד סלאח. ואגב כושר ארגון – מנהיג הפלג הצפוני הרי הוכיח את יכולתו בזה מעל ומעבר. הוא גם הראה שאין לו בעיה לירוק על שוטרים בפנים, תכונה חיונית אצל כל מפכ"ל. אני אומר: עדיף שיהיה בצד של המשטרה מאשר בצד השני.

אבי קושניר. נכון, הוא לא כל-כך טוב בהתמודדות עם משברים (ע"ע הפלופ של רוקדים עם כוכבים), אבל גם כשהוא מבולבל ואובד עצות הוא חינני להפליא. לפחות במה שקשור לאהדת הקהל קשה להניח שהוא יפשל.

אבי גרייניק. כן, אני מתאר לעצמי שזה נשמע לכם מוזר, אבל בינתיים גרייניק עושה כל מה שהוא עושה ממש טוב, ואין סיבה שלא יבצע את תפקיד המפכ"ל על הצד הטוב ביותר. דמיינו אותו רגע במדים… זהו. ובמקרה הצורך, הוא יוכל לעשות לוועדת החקירה חיקוי של ברוקולי והם ישתינו במכנסיים.

בוגי יעלון. חייבים לתת איזה תפקיד לבחור. הוא צריך להיות עסוק, עסוק מאד, אחרת אנחנו נמשיך לראות אותו מגיב על כל עניין בטלוויזיה.

שמעון פרס. שימון מתאים מאד לתפקיד. במיוחד בהתחשב בכך שהמועמדות שלו לא תצטרך לעמוד להצבעה.