מזימות טחינה בינלאומיות

תחום הטחינה והחומוס עלול להיראות לכם אפור, שלא לומר בז', אבל האמת הפשוטה היא שמדובר באחד התחומים המרתקים וההפכפכים בעולם.

דוגמא מהזמן האחרון היא שערוריית החומוס של בריטניה, שהעלתה למודעות האנגלוסכסית את עומק החדירה של החומוס לשווקי המערב.

דוגמא פיקנטית מהשבוע שעבר, קשורה דווקא לטחינה. בסעודיה התחוללה עד לפני שבועיים בהלתה לא קטנה סביב הפרסומים לפיהם רוב מוצרי הטחינה הגולמית המשווקים במדינה מכילים חומר הלבנה מסרטן. ה-SFDA, רשות המזון והתרופות הסעודית, חטפה על הראש ממועצת השורה הסעודית – איך אישרתם שיווק של מוצרים שמכילים חומר מסרטן, הם שאלו אותם.

בסופו של דבר, אחרי בדיקה קדחתנית של כל המקורות הקיימים בנושא, פרסמה ה-SFDA הודעת הרגעה רשמית. מסתבר שטיטניום דיוקסייד, החומר ה"מסרטן", מאושר לשימוש בכל רחבי העולם ונמצא בתרופות, מוצרי מזון, קוסמטיקה ומה לא. זהו חומר בטוח לחלוטין. חבל שהם לא טרחו לעיין בפוסט הרלוונטי בפרוייקט הטחינה, שהיה חוסך להם את הבהלה.

בישראל, הדיבורים על הסכנה הגלומה כביכול בטיטניום דיוקסיד היא תעמולה מובהקת של סוחרי טחינה שמנסים לחסל מתחרים. בסעודיה, מדובר כנראה באותו עניין בדיוק, רק בקנה מידה גדול פי כמה. יש הרבה סעודים והם אוכלים הרבה טחינה – אז מה הסיבות לצבע שלה זו שאלה חשובה מאין כמותה. שום דבר אפור, כבר אמרתי? 

שיא חדש של ציניות

אולמרט קורא לפתוח בחקירה נגד מבקר המדינה בטענה שמעשיו "שיא חדש של ציניות ופעילות בניגוד לנהלים". את זה, להזכיר, אומר אדם שמתנהלות סביבו כרגע ארבע חקירות פליליות, ושעל-פי הפרסום ערוץ 10 צפויות לו עד 115 חקירות נוספות בפוטנציה. אין מה להגיד: שיא חדש של ציניות ופעילות בניגוד לנהלים.

לא משנה מה אתם חושבים על מבקר המדינה, על מערכת המשפט, על האקטיביזים השיפוטי או על מלחמת לבנון: יש להתאחד נגד אולמרט. הוא מנסה למשוך את האש ולהעביר אותה הלאה, בנקרה זה לאדם שמקדם את האינטרסים שלנו כנגד המדינה ולא להפך, שזה די נדיר. לכן, אם יש לכם מה להגיד – תאמרו! בבלוגים, בטוקבקים, ביבשה, באוויר ובים. זה הוא בדיוק אחד מהמקרים בהם אסור לשתוק.

ליברמן על הקרשים

מה שהכי יפה בפרשת טרטמן, הוא שהיא לא רק כרתה לעצמה את הקבר אלא גם קפצה לתוכו. כשרון ההסתבכות שלה פשוט מופלא.

כזכור, את הנאום האינטליגנטי שלה נשאה טרטמן באותה מסיבת העיתונאים בה הודיע ליברמן על הדחתה. מכיוון שכאב לי להביט בטרטמן מיקדתי את מבטי בליברמן, ואני נאלץ להודות שזה היה פשוט תענוג. הפרצוף שלו אמר הכל. הוא רצה לקבור את עצמו מבושה.

אבל הנזק לליברמן חורג הרבה מעבר לאירוע המביך הזה. טרטמן חיסלה להערכתי אחוזים גדולים מכוחו האלקטורלי, כי מי יכול להתייחס אליו עכשיו ברצינות – איך האיש הזה יכול לדאוג לאיומים שנמצאים 1500 קילומטרים מאתנו, כשהוא לא מסוגל להבחין במטומטמת כזו שמסתובבת לו מתחת לאף.

מה גורם לזקפת הבוקר

לא, הכותרת הזו היא לא שלי ולא בזה עוסק הפוסט. הכותרת היא של ynet, ופשוט היא כל-כך הפתיעה אותי שלקחתי אותה כמו שהיא והעתקתי אותה הנה. ככה, שאם החמצתם אותה בהומפייג' של ynet, אז אולי תופתעו כמוני כאן.

שתבינו – הכותרת הראשית היא "הסיעו את המחבל – הורשעו בהריגה". מתחתיה יש "2 ישראלים חולצו ממפולת בהודו" ואז "מה גורם לזקפת הבוקר". תראו:

מה גורם לזיקפה? הכותרת התחתונה.

עזבו את זה שהכתבה הזו מופרכת לגמרי. אני בטוח שהרבה אנשים היו שמחים לדעת למה אין להם זיקפת בוקר, או למצוא שימוש לזקפת הבוקר שלהם. למה יש בכלל זקפת בוקר? תמצאו לכך התייחסות במדור "על בנים ועל בנות", בגיליון 1058 של מעריב לנוער משנת 1982.

אבל נגיד שמעניינת אותי זקפת הבוקר, איפה הייתי שמח לגלות אותה לדעתכם – מתחת לשמיכה שלי או מתחת לשני אנשים שחולצו ממפולת בהודו?

אני לא יודע מה גורם לזקפת הבוקר, אבל אם יש משהו שמפיל אותה – או כל זקפה אחרת – אלו הפתעות כאלה. זקפה לא הולכת עם מפולות (אפילו אם הן התרחשו בהודו), היא לא הולכת עם סיפורים על הרשעות בהריגה. זיקפה היא לא דבר שאתה מצפה שיקפוץ אליך מכותרות ראשיות.

בכתבה הבאה: מה גורם לטמירת אשך.

טרטמן: קחי אחריות, לכי הביתה

בפוסט החדש שלה, מי שלא יכול להתמודד עם החום, הכוסית ממש דיבררה את מחשבותיי (יענו, הוציאה לי את המילים מהפה).

בעצם, היא מדברת על נטילת אחריות. בדיוק מה שלא ראינו בפרשת קצב, במשפטו של רמון ועכשיו בעניין טרטמן. כבר הבעתי כאן את דעתי בעבר, ואמרתי שיש להדיח את קצב בלי קשר לשאלת אשמתו, ושצריך היה להרשיע את רמון בלי קשר לסוגיית "אי ההבנה" שעלתה במשפטו. ובאותה מידה אני חושב שראוי להעיף את אסתרינה טרטמן מכל המדרגות (באופן מטאפורי, כמובן), בלי קשר לנטיות ההתאבדותיות שלה.

אנשי ציבור צריכים לדעת לקחת אחריות. אם אתה מכהן כנשיא, ונחשד בפלילים, עליך להתפטר. אם אתה שר בממשלה, ונישקת קצינה בת 21 כי טעית לחשוב שהיא חושקת בך, עליך להתנצל מייד או ללכת הביתה בבושת פנים. ואם התמודדת על תפקיד שרת התיירות, ואמרת בטלוויזיה שלשר "חייב להיות ניסיון מוכח" ומתברר ששיקרת לגבי הניסיון המוכח שלך, אז לכי הביתה. כרית לעצמך בור ונפלת בו – קחי אחריות על זה.

הבלוגים בישראל: דווקא כן משפיעים

באתר עבודה שחורה תוכלו לקרוא את מכתבה של ח"כ שלי יחימוביץ' למבקר המדינה, בנושא תנאי ההעסקה של עובדות קבלן ברשות הדואר.

תחילתו של הסיפור בעבדים שחורים, בלוג המאבק של הקלדניות בדואר המרכזי. בתוך פחות מחודשיים מרגע שעלה לאוויר פורסמו כתבות בנושא בגלובס, NRG ו"עובדה" (רשימת הקישורים המלאה מופיעה בעבודה שחורה).

אז נכון, נדרש עדיין סיוע של המדיה המסורתית, אבל כך זה גם בארה"ב – הסיפורים שנולדים בבלוגים בסופו של דבר מגיעים לתקשורת המודפסת ולערוצי הטלוויזיה, וזה השלב שבו הפוליטיקאים לא יכולים להתעלם מהם. לפעמים די בבלוג אחד ולפעמים צריכה לקום סערה גדולה שמעורבים בה עשרות או מאות בלוגים כדי שמישהו ישים לב. בכל אופן – במקרה הזה היה מי ששם לב.

מקובל לומר שאנחנו תמיד נמצאים בפיגור של שנתיים אחרי ארה"ב. זה לא מאד מדוייק, ובמציאות המורכבת של הרשת מפתחים תרבויות דיון שונות ואפיקי קומוניקציה שונים, עם או בלי הקשרים גיאוגרפיים. כך או כך: הבלוגים כן משפיעים וההשפעה שלהם רק תלך ותגדל. אבל בשביל זה צריך אתכם, שתדברו ותספרו ותצעקו ותאמינו.

כמה מילים על טרטמן

אסתרינה טרטמן היא אדם שקסמו בעיני כה מועט, עד שאני ממש מתייגע מלדבר עליה. עצם המחשבה עליה, אם כבר העלינו את זה, מרגישה למוח שלי כמו ניגון של תקליט שרוט ומאובק במיוחד – יש לי תחושה עזה של "לסגור את זה".

בכל זאת, כמה דברים חייבים להיאמר:

א. לומר שצריך למנוע מערבים לכהן במשרות בכירות זו לא אמירה "לאומית" בשום צורה. זו אמירה גזענית, לא אינטליגנטית ואנטי-דמוקרטית. זה גם בדיוק ההפך ממה שהטיף לו זאב ז'בוטינסקי, כי הרביזיוניזם לא היה גזעני, רק . הגישה הפוליטית וההשקפה החברתית שמייצגת טרטמן היא נגע, מוטאציה, פרי ביאושים של התרבות הפוליטית בישראל.

ב. כל הדיבורים על הדמוגרפיה הם הבל הבלים. המאזן הדמוגרפי בישראל לא השתנה ב-50 השנים האחרונות. מה בכל זאת עשוי להשפיע עליו? כל המחקרים מוכיחים שיש רק מדיניות אחת שבאמת תורמת לצמצום ילודה: השקעה בחינוך נשים. היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהמדינה משקיעה בתלמיד יהודי פי 4 מאשר בתלמיד ערבי. 

ג. טרטמן, מלבד המפלגה וההשקפה שהיא מייצגת, מצטיירת (לכאורה) כאדם לא אמין, (עדכון: ממש לא אמין) אבל אם תאזינו לדבריה (הציצו בוידאו אליו מקשרת הכתבה) תגלו שהיא גם אדם שיש לו מעט מאד דברים לומר. 

כשהיא אומרת שהיא גם "סוברת" וגם "גורסת", או אומרת חמישה משפטים במקום אחד, אפשר להתרשם כאילו מדובר (לכאורה) באדם שיכולתו הלשונית או השכלית מוגבלות. אולי הוא מצליח להציג חזות אינטליגנטית (לכאורה) באמצעות אימון ושינון, אבל אין מאחורי הדברים תוכן.  

בקיצור: אסתרינה טרטמן לא נראית כמו אדם שראוי להיות שר במדינת ישראל. ספק אם מי שיחליף אותה (בכל זאת, מישראל ביתנו) יהיה אדם ראוי ממנה בהרבה. מצד שני, אף אחד לא טען שלהכניס את ישראל ביתנו לממשלה היה מהלך חכם.