שוקי גלילי SR

1-800-354-354.
זהו מספר הטלפון של ה"מלשינון" של משרד התמ"ת.
העתיקו אותו, שילחו לחברים, תעשו בוקמרק – אבל אל תתנו למספר הזה להיעלם. עתידכם תלוי בו.

למה להלשין?
"מלשינון" נשמע קצת מלוכלך. אף אחד מאתנו לא אוהבים מלשינים, ואת הכינוי מלשינון הרי הדביקו גם ל"טלפון החם" של מס הכנסה, אליו מתקשרים אנשים כדי לחסל חשבונות עם אויביהם. אחר-כך פושטים סוכני רשות המיסים על המולשן ופושטים את עורו (בזמן שבכירי הרשות עסוקים – לכאורה – במתן הטבות לחבריהם).

אבל להתקשר למלשינון של משרד התמ"ת זה לא להיות שטינקר. כמו שלדווח על הטרדה מינית, או מעילה, או מעשה פשע חמור אחר זה לא להיות שטינקר. כי מאחורי מספר הטלפון הזה, שמופיע בראש העמוד, נמצאים אנשים שמשלמים להם כדי למנוע מעשי עוול – הלנת שכר, העסקה בשכר נמוך משכר מינימום, התעמרות בעובדים, וכל מיני דברים אחרים שהחוק מכסה והאכיפה לא.

העתיד שלכם
למדינת ישראל יש חוקי עבודה מתקדמים והוגנים. הבעיה העיקרית היא לא עם החוק אלא עם האכיפה.

סקר שנערך לאחרונה חשף שב-92% מהעסקים בישראל המעסיקים עוברים על החוק ופוגעים בזכויות העובדים בדרכים שונות. למצב המביש הזה, הגענו מפני שלפוליטיקאים שלנו לא אכפת מאתנו. הם בוחרים לשרת את המעסיקים, ומלבד הרבה צ'ופרים שטרחו להעניק להם בחוק הקפידו במשך השנים שלא להקים מערכת אכיפה יעילה לנושא.

אלי ישי, שר התמ"ת, החליט מסיבה כלשהי לשנות את הגישה. אולי הוא סתם עושה רוח ואולי באמת הגיע למסקנה שזה ישתלם לו וילך עם זה עד הסוף.

אם טרם הייתם במצב שבו זכויותיכם בעבודה נפגעו, אז הניחו שזה רק עניין של זמן. לי עצמי זה קרה יותר מפעם, גם כשהייתי בתפקידים בכירים יחסית. ברוב המקרים הצלחתי לשמור על התחת שלי ואפילו לעזור לאנשים אחרים, אבל לרוב האנשים וברוב מקומות העבודה אין את הידע או היכולת לעמוד על שלהם. לכן, מי שיכול לעזור לאחרים חייב לעשות את זה.

עתיד המדינה
לפני כארבע שנים אמר לי חברי הטוב שמוליק שלח, שלדעתו מטרת קברניטי הכלכלה בישראל היא להפוך את שוק העבודה בישראל לשוק עבדים. שמוליק הוא בעל תואר שני בכלכלה וכתב גלובס, ואחד האנשים היותר חריפים שאני מכיר (ואיש יקר באופן כללי). לכן אני בדרך-כלל נוטה לסמוך עליו, אבל במקרה הזה חשבתי שהוא מפריז. בדיעבד, אני חושב שהוא קלע בול.

ביבי, אולמרט, פישר וחבריהם – איש איש מסיבותיו – מעדיפים שישראל תהיה מדינה של כוח עבודה זול, כמו הודו. זו סוג הצמיחה שהם מציעים לנו: אחוז קטן מהאוכלוסייה יחיה טוב וכל השאר יהיו עניים.

בשביל מדינה כמו הודו, המצב הזה הוא אולי שלב ביניים לעתיד טוב יותר. בשביל מדינה כמו ישראל, כדי להגיע למצב הזה צריכה להתרחש נסיגה מרחיקת לכת בזכויות שלנו. זה לא יהפוך אותנו לכלכלה מבטיחה כמו הודו – זה יהפוך את מדינת ישראל לחלום בלהות עבור כל מי שאיננו עשיר.

הצעד הבא שלכם
אם אתם חושבים שדופקים אתכם או לא בטוחים, או אם אתם רוצים ללמוד קצת את הנושא לפני שתבחרו מה לעשות, תוכלו להתחיל בזה שתקראו קצת:

נסו לגלוש לכתבה איך לשמור על זכויות העובדים? (של עבדכם ושל רויטל זילונקה). היא כוללת קצת רקע והסרים והפניות לכל המקורות החשובים (כולל פורומים בהם תוכלו לקבל ייעוץ חינם, בלי להזדהות).

הגעתם למסקנה שפוגעים בכם או במישהו שאתם מכירים? רוצים להפסיק את זה? התקשרו למשרד התמ"ת, לטלפון 1-800-354-354.

עזרו לכם? ספרו לי כדי שאוכל לדווח שזה עובד. לא עזרו לכם? ספרו לי כדי שאוכל לכתוב מכתב עוקצני לשר ולפרסם אותו כאן.

ליאור הנר יצא צדיק. בכתבתו אמנות הפיתוי (קפטן אינטרנט) הוא עסק בקידום אתרים, וכדי להדגים אחד מהרעיונות (קידום אורגני) הוא השתמש בחומוס להמונים.

כתבתו של הנר מציגה יישום מוצלח של הכלל מספר שתיים בעולם הקידום האורגני: תן לינקים ("קבל לינקים", אגב, הוא הכלל מספר שלוש. הכלל מספר אחד הוא: "ספק תוכן טוב"). אבל זה לא הנושא של הפוסט הזה, אלא הערה צדדית שמדגימה באופן אגבי לחלוטין את כוחו של הבלוג התמטי.

בלוג תמטי, כמו בלוג החומוס, הוא בלוג שקל לו לקבל לינקים. זה בלוג שקל לו להגיע אל הקהל שלו, משום שכל מה שמרכיב אותו קשור לנושא – הטקסטים, הכותרות, כיתובי התמונות: כולם רוויים במידה נכונה של מילות המפתח שאנשים משתמשים בהן כשהם מחפשים מידע בנושא במנועי החיפוש.

רוב הבלוגים המפורסמים, אלו ש"הצליחו", הם בלוגים תמאטיים. כלומר, בלוגים עם תמה (או תימה או איך שלא תרצו לכתוב את זה): בלוגים שעוסקים בנושא (Theme) מסויים, ובו בלבד. זה בניגוד לבלוגים כמו זה שאתם נמצאים בו כרגע שהדבר היחיד המשותף לכל התכנים שהוא כולל הוא שמו של הכותב. זהו צירוף המילים היחיד (כמעט) שמופיע בכל עמוד ועמוד באתר.

הנושא של הבלוג התמטי יכול להיות כללי מאד כמו טכנולוגיה או טיפה פחות כללי כמו גאדג'טים או הרבה יותר ספציפי כמו קידום אתרים. 

גם על "מפת הרדאר" הוירטואלית שלכם, ישנם מן הסתם כמה אתרים או בלוגים כאלה שמוקדשים לנושא ו/או מומחיות מסויימים. זה יכול להיות התחביב שלכם, או המקצוע, או שניהם, אבל אתם עשויים לגלות שבין ה"קבועים" שלכם, יש כמה אתרים שיש ביניהם קשר מובהק. למשל: תוכן אינטרנטי (גדי שמשון), שיווק באינטרנט (אורי ברוכין), או עולם התקשורת הישראלי (וולווט אנדרגראונד).

***

ישנם עשרות בלוגים תמטיים נוספים שיכולתי להזכיר, בעברית או באנגלית. חלקם כבר מצליחים מאד, אחרים בוודאי עתידים להצליח, וישנם מן הסתם ביניהם גם כאלה שלא יגיעו לשום מקום – ההתמקדות בנושא מסויים אינה מבטיחה הצלחה. היא רק מגדירה את אופקיה של ההצלחה.

בכל אופן, היתרון של בלוג תמטי הוא שהוא נוקט במשלב לשון מובהק. כלומר, אם בעל הבלוג יודע לכתוב, אזי הוא ישתמש במילים ה"נכונות", יתייחס לכל המושגים הרלוונטיים, ועדיין יהיה רהוט ויציג עושר מילולי סביר לפחות. כך שהוא אינו צריך לעסוק בפועל בקידום אתרים או להעסיק מקדם אתרים – הבלוג שלו ייהנה מקידום טבעי, אורגני.

***

יכולתי לבחור כ-Case Study אחד מבלוגים רבים שחלקם מוכרים יותר ואחרים פחות. ברשותכם, אני מעדיף להדגים עם הבלוג התמטי שלי.

בלוג החומוס הוא אקספרימנט שמדגים את המודל של קידום תמטי. הוא עוסק בחומוס בלבד. חומוס, חומוסיות, מתכוני חומוס, וכל נושא אחר שמצדיק את השימוש במילה "חומוס" או כל הטיה שלה.

כאשר אני כותב על בבלוג הזה על מלבי, זה רק מפני שהוא קינוח שנאכל לאחר החומוס. אם אני מציע מתכונים, אלו יהיו מתכונים שחומוס הוא אחד המרכיבים שלהם. אם אני עוסק בבריאות, אז ברור למי שמבקר בבלוג שאני לא אציע לו, למשל, מידע על סוכרת, אלא אם כן חומוס משפיע על חולי סוכרת לטובה או לרעה (אגב – לטובה, אבל זה לא קשור לנושא שלנו).

מנועי החיפוש לא יתקשו להבחין בכך שהמילה חומוס או מחרוזות טקסט שכוללת את הצירוף "חמס" בווריאציות שונות, יופיעו באתר הרבה. אבל מנקודת מבטם של מנועי החיפוש (בעיקר אם הם Google), זהו גם אתר עשיר ב"מילים קשורות". מילים שמנוע החיפוש מזהה אותן ככאלו ששייכות לקבוצה אחת שבמרכזה עומדת המילה "חומוס".

למשל: לנגב, ניגוב, גרגרי, מסבחה, פלאפל, חלבונים, טחינה, שמן זית, פטרוזיליה, ועוד ועוד ועוד. לבלוג התמטי יהיה, ברמה גבוהה של סבירות, "זנב ארוך" בריא ומטופח.

***

כשכיניתי את בלוג החומוס "אקספרימנט", אולי קיבלתם בטעות את הרושם שהבלוג הזה הוא עבורי לא יותר מאקספרימנט. אז קודם כל, תחשבו על השורש האנגלי של המילה "אקספרימנט"; עכשיו תתרגמו ותטו אותה.

מה יוצא? ניסיון, ניסוי או התנסות – והרי בימינו אנחנו יודעים ש"להתנסות", "לרכוש ניסיון" וגם לערוך "ניסויים מבוקרים", אלו לא דברים רעים. אלו סלעי קיומינו.

במילים אחרות: אני אוהב את בלוג החומוס. אני אוהב חומוס, אני אוהב לכתוב על חומוס, ולכן אני יכול לעסוק בזה באופן קבוע, ליהנות מזה – ואולי אפילו להיות מעניין ולרכוש קהל קוראים. אבל מבחינת מנועי החיפוש, הבלוג התמטי שלי הוא פירמידה של מילים, שאם משקלן הפרטי והכללי "נכון" (זה כבר קשור לאלגוריתמים של מנוע החיפוש), אז אני ראוי לקידום. 

זו, כמובן, רק ראשית המלאכה. בניגוד למה שהנר כתב, בלוג החומוס מקודם לא רק באופן אורגני, ולא רק בזכות לינקים מבלוגים. למעשה, רק 30 אחוז מהלינקים שלו מגיעים מבלוגים. חלק לא קטן מהלינקים מגיעים מכתבות כמו של הנר, וזה משום שלבלוג תמטי תמיד קל יותר להתייחס, תמיד קל להציג את הקונספט שלו, ולכן יש לו סיכוי טוב יותר לקבל חשיפה בכל סוגי המדיה.

הפרקים הקודמים בסדרה:
קידום בלוג 3: הצד של Google.
קידום בלוג 2: האם פרובוקציות עובדות?
קידום בלוג 1: איך מייצרים כניסות לבלוג.