מהו בלוג? (דיון)

בניגוד למה שאתם אולי חושבים, השאלה שבכותרת היא לא עניין פעוט אלא שאלה שטובי המוחות מתחבטים בה. הסיבה שגם אני נדרש לה, קשורה לשני דברים שכתבתי עליהם כאן לאחרונה:

א. קידום בלוגים שימוש בטכניקות מתוך הפרקטיקה המכונה SEO (ר"ת של Search Engine Optimisation), כדי להגדיל את התנועה לבלוג שלכם. זהו נושא טכני במקצת, עם השלכות על תחומים אחרים, ולא ננסה להיכנס כאן להסבר על רגל אחת. בכל אופן, שאני עוסק בו (בקריאה אינטנסיבית וניסויים מבוקרים) למעלה משנה. אני לא מחשיב את עצמי מומחה, אבל אני בקיא בחומר.

ב. בלוג חומוס להמונים שהוא "בלוג החומוס הראשון בעולם", ולכן אנשים רבים שואלים אותי "מדוע קוראים לו בלוג?". הם אומרים ש"בלוג זה יומן ו'חומוס להמונים' הוא אתר". בקיצור: רווחת תפיסה שגויה כאילו בלוג הוא מקום שמוקדש לכתיבה אישית בלבד.

אז מהו בלוג?
בלוג איננו יומן אישי (Journal) אלא יומן רשת או יומן מסע ברשת (Web-log). כלומר, הוא יכול להיות בכל סגנון ותוכן כמו "יומני דנית", "אל עצמי", או יומנה של אנה פרנק, אבל זהו שימוש די מינורי שלו. רק בישראל, בגלל התרגום המילולי הבעייתי, נשלטת קהילת הבלוגים על-ידי פקאצות. בלוג יכול לעסוק בכל נושא, להיות אישי, קבוצתי, תמטי או מכוון מטרה כמו עבודה שחורה (הקישור הוא לגירסת בטא בשלבי פיתוח מוקדמים, אז אל תטרחו). 

מקובלת עליי ההגדרה של אורי ברוכין (אני מנסח בשפתי ומקווה שאני מציג את הדברים נכון): "בלוג" הוא שם של פורמט. העובדה שאתר אינטרנט מסויים הוא "בלוג", אומרת לנו למה לצפות מבחינת ארכיטקטורת הלינקים הפנימית שלו, ואולי אפילו מוסכמות מסויימות שקשורות לשפה, אבל הוא לא אומר כלום על הנושא, על התוכן, על הסגנון.

מהם רשימות ושידורי ניסיון
אתר רשימות מציע מערכת אתרים אישיים. כך הוגדר עם הקמתו, להבנתי, לא בגלל שהאתרים שפועלים במסגרת הפרוייקט אינם בלוגים. קוצרן ברוכין-לוינסקי-גליני ושות', פשוט ראה בחזונו אתר שיכתבו בו טובי המוחות וגדולי הכותבים (ונתקעו עם אנשים כמוני, לא נעים…). 

אבל כן -טכנית, מדובר בבלוגים. לא במובן של ג'ורנלים אלא במובן של שימוש בפורמט של בלוג. שידורי ניסיון, אם כן, הוא האתר האישי שלי שבנוי בפורמט של בלוג. אין לו נושא אחד, כי נושאי הכתיבה שלי הם רבים (נגיד, בשל בהיותי בעל אישיות ססגונית ומלא תחביבים כרימון).

לא מוגזם לומר שהבלוג הזה משקף יותר את אישיותי מאשר את הידע שלי, כי הרי יש לי לא רק ידיעות אלא גם דעות, ולא רק רקע אקדמי ואינטלקטואלי כזה או אחר, אלא גם ניסיון חיים מסויים, והכרעות מוסריות ואפילו רגשות, שבהם אני רוצה לשתף אנשים שעשויים להזדהות או להתעניין. לכן זהו "אתר אישי". והקורא האינטליגנטי יכול להבדיל בין דבר לדבר, או לשאול ולהגיב וליצור דיון, או לתקוף אותי בשם בדוי – קצת מזכיר בלוגים של פקאצות, אבל לא בדיוק אותו הדבר.

מהו בלוג החומוס
חומוס להמונים הוא בלוג שמוקדש לחומוס. יש לו נושא ברור, והוא לא אני. ולמרות שזה אתר שאני אחראי על התוכן והשיווק שלו, הוא לא "אתר אישי" (על הטכנולוגיה, אגב, אחראי אחי הסופר-מוכשר טל, שעוקר הרים של HTML וטוחנם זה בזה). את רוב הפוסטים, כותב בכלל "אבו שוקי המקורי".

בלוג החומוס גם נועד למטרות ברורות:
א. להציע מקום שאפשר יהיה לקרוא בו על חומוס ועל חומוסיות, לדעת איפה כדאי לאכול ואיך מכינים דברים טעימים.
ב. לשמש את טל ואותי כדי לשפר מיומנויות ולבנות מוניטין בכמה תחומים, בפרוייקט של "תרומה לקהילה" (קהילת מאותגרי החומוס, כמובן). כיף לעבוד על אתר כזה, אפשר ללמוד ממנו המון, ונורא מסקרן לבדוק לאן אפשר לקחת את זה.
ג. לתת תירוץ לעצמנו ולאנשים אחרים לבלות זמן יחד, בעבודה יצירתית, בהזלת ריר על סטטיסטיקות וכמובן: באכילת חומוס.

בקיצור: אין קשר בין העובדה שאתר מסויים הוא בלוג לבין התוכן או המטרות שלו, מלבד העובדה שלא משלמים לנו על זה כסף ולכן רצוי שנהנה מזה.

ולגופם של העניין והשאלה: יכולנו לקרוא לחומוס להמונים "אתר החומוס", אבל הוא לא סתם אתר – הוא בלוג. יש לזה משמעויות שהרבה אנשים יבינו רק בשנים הבאות, אבל אנחנו לא חושבים שזה דבר שיש להתבייש בו. וגם שאלנו את מר"ן גדי שמשון, והוא תמך בדעתנו.

מהי הבלוגספירה
בלוגים יכולים להיות שונים זה מזה, ובכל זאת הם בלוגים. הם גם חלק מהבלוגספירה, שהיא האקו-סיסטם של הבלוגים.

ה"בלוגספירה" (או "בלוגוספירה") היא לא מונח ריק מתוכן, שמשתמשים בו כל מיני ברוכינים, קיננים וצביקבשורים, גלמורים, וולווטים, גדישמשונים ועבדכם הנאמן-ים (וסליחה אם שכחתי מישהו). הבלוגספירה היא משהו שאפשר לנסח ולייצג אותו במושגים פורמליים, מתמטיים.

Google, למשל, עושה את זה כבר מזמן – הוא משתמש בכלים של ניתוח סמנטי כדי לזהות דפוסים מילוליים. הוא ממפה לינקים כגרפים, ומזהה בהם דפוסים חוזרים. הוא גם מזהה את הפלטפורמה בה משתמש האתר ומסווג אותה ככזו שמשמשת בלוגים.

בלוגים וקידום אתרים
Google יוד

18 בנובמבר 2006 – 15:45 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (13)

קידום בלוג (3): הצד של גוגל

קידום אתר (SEO), כשהוא מצליח, מסוגל להגדיל את תנועת הגולשים במאות אחוזים. רוב הטכניקות פשוטות וידועות (את היסודות תוכלו למצוא בכתבה הזו שפרסמתי ב-ynet). כשנכנסים לעניין, ועוקבים אחרי התוצאות לאורך זמן, הרעיונות היצירתיים כבר מגיעים לבד. כל מה שנשאר הוא להפעיל קצת שכל ישר, כדי להחליט מה מותר ולגיטימי ומה יעורר את זעמם של מנועי החיפוש (ע"ע Black hat).

הבלוג החדש שלי, חומוס להמונים, הוא הזדמנות פז בשבילי לנסות את כל מה שאני יודע בתחום, ובינתיים (טפו טפו), זה עובד יפה מאד. המדד הפשוט להצלחה (קצת שטחי, אבל בסך-הכל תואם את המטרות שהגדרתי), הוא הגידול העקבי בקצב הכניסות מגוגל, אותו אפשר לראות בעקומה הזו:

קידום אתר. כך זה נראה בגוגל.

למרות הירידה הקלה בימים האחרונים, בסך-הכל אפשר לראות את המגמה הקבועה של העלייה במספר הביקורים (Visits) שמגיעים מגוגל. מה שאי אפשר לראות בגרף, הוא שאותה מגמה קיימת גם בכניסות מאתרים שיש בהם תיבת חיפוש של גוגל כמו נטקס, נענע, ואחרים. בסך-הכל, מספר הכניסות הממוצע מחיפושים מבוססי-גוגל, גדל בתוך שישה שבועות פי 10.

לזכות באמון
כל זה קורה בשלב מוקדם מאד במחזור החיים של אתר החומוס, כשמדד האמון שגוגל מעניק לו (TrustRank) עדיין נמוך יחסית. כשהדומיין צעיר, גוגל נותן הרבה יותר משקל לשינויים השוטפים – בשכיחות של מילות מפתח, ביצירה של לינקים נכנסים (Inbound) חדשים, ובתנועה האמיתית לאתר.

עוקבים אחריכם
איך גוגל יכול לדעת כמה תנועה יש לכם באמת? קודם כל, הוא יכול לעשות את המובן מאליו ולהשתמש בדירוג של Alexa. פעם הוא גם היה עושה את זה. כמובן, מאז שלגוגל יש את Google Toolbar, יש לה סטטיסטיקה משל עצמה על תנועת הגולשים לאתרים שונים. נכון, זה מאד לא מדוייק. אבל במספרים גדולים ועם קצת משחקים סטטיסטיים, אפשר לקבל תמונה טובה יחסית של המגמות.

וכמובן, אם אתם גם משתמשים ב-Google Analytics, אז לחברים בגוגלפלקס יש את כל המידע. אתם לא באמת חושבים שהסטטיסטיקות הן בשבילכם, נכון?

החישובים של גוגל
אפשר למצוא קשר סטטיסטי הדוק, בין מספר הכניסות שאתם משיגים בכוחות עצמכם (דרך לינקים, שיווק ויראלי, שיווק מחוץ לרשת וכו') לבין תנועת הגולשים שגוגל מייצר עבורכם. לא מדובר רק על המיקום של האתר בתוצאות החיפוש עבור מילות המפתח העיקריות, אלא יותר מזה – גוגל שואף לשמור על יחס פחות או יותר קבוע, או כזה שמשתנה בקצב קבוע, בין מספר הכניסות "שלכם" למספר הכניסות שמגיע ממנו.

איך הוא יכול לשלוט במספרים? ראשית, גוגל בודק לא רק כמה אנשים מגיעים ממנו אליכם, אלא גם בכמה עמודים הם צפו. שנית, כשהוא רוצה להגדיל או להקטין את מספר הכניסות שאתם מקבלים ממנו, הוא לא חייב לשנות את הדירוג שלכם בחיפושים העיקריים שמובילים אליכם, אלא הוא יכול לשנות את הדירוג שלכם עבור חיפושים פחות חזקים.

לשחק עם הזנב הארוך
לדוגמא: אם בחיפוש של "חומוס", "מתכון לחומוס" או "מסבחה" הלינק לבלוג החומוס מופיע באמצע העמוד הראשון, אז בטווח הקצר זה לא ישתנה (לכל היותר יהיה שינוי של מקום אחד כלפי מעלה או כלפי מטה). חיפושים כאלה מייצרים כ-50 אחוזים מהכניסות מגוגל לאתר. החצי השני, מתפזר – במקרה שלי – בין כ-500 מילים וצירופי מילים המשמשים בחיפוש. כגון: "איך מכינים חומוס", "חומוסיה ביפו" וכו'.

כאן גוגל יכול להיות יותר גמיש בשינויים, ולקדם או להסיג אתכם בצורה יותר חדה. כל שינוי, כשלעצמו, ישפיע על קבוצה קטנה יחסית של גולשים, ויחולל שינוי קל מאד בסך הכניסות. אבל אוסף גדול של שינויים קלים כאלה, מעצבים מחדש את "הזנב הארוך" ויכולים לחולל – מהיום למחר – שינוי של 5-10 אחוזים בתנועה.

כמובן שישנם שינויים טבעיים בשכיחות החיפושים השונים, וזו אחת הסיבות לכך שהגרף לא ישר. אבל בכל בדיקה שעשיתי הגעתי לאותה תוצאה: עלייה או ירידה בקצב הכניסות הטבעיות, יובילו לשינוי תואם מצד גוגל.

נירמול של השינויים
צריך לקרות משהו מאד מאד קיצוני כדי שגוגל ישנה את הדירוגים שלכם בתוצאות החיפוש, ואת נפח התנועה שהוא מייצר עבורכם, בצורה חדה יותר. למעשה, רוב הסיכויים שאם אכן יקרה משהו קיצוני, גוגל יתעלם ממנו באלגנטיות.

לדוגמא, לפני כשבועיים קיבלתי לינק חזק (ynet), שייצר בתוך שעות בודדות תנועה גדולה פי 10 מהממוצע היומי. גוגל לא נשאר אדיש – הוא פשוט המתין יומיים כדי לראות איך השינוי הזה משפיע על התנועה השוטפת, והגיע למסקנה – כמוני – שהלינק מגוגל היה שווה 5-10 אחוזים של גידול קבוע (כלומר, מבין הגולשים החדשים היו 2-3 אחוזים שהמשיכו להגיע לאתר בקביעות אחרי שנחשפו אליו ב-ynet).

מסקנות אופרטיביות
אם יכולתי לשחזר את ההצלחה בכל יום מחדש, גוגל היה גומל לי בהגדלה של הכניסות ממנו פי 10, בזה אין לי ספק. כמובן שזה לא מעשי. מה שאפשר בכל זאת לעשות, הוא לתכנן טוב יותר מאמצי קידום מהסוג הזה.

למשל: אם אתם יודעים שאתם הולכים לקבל לינק מאתר גדול, שיביא לכם הרבה יותר כניסות ממה שאתם רגילים, אל תשבו בחיבוק ידייים – זהו בדיוק הזמן לעסוק בקידום אינטנסיבי בשיטות אחרות (פורומים, אינדקסים, אימיילים ומה שלא יהיה). גוגל יכול לבדוק כמה שווה לכם "מקור" מסויים, אבל אין לו דרכים טובות מספיק כדי לקבוע מאיפה הגיעו אליכם X הגולשים הקבועים החדשים.

באופן מעשי, אתם יכולים לתרגם את ההצלחה השיווקית הנקודתית, לגידול קצת יותר משמעותי בתנועה שאתם מקבלים מגוגל. עדיין, צאו מתוך הנחה שהעניינים לא ימשיכו להתנהל מעצמם. בניגוד לדימוי הזוהר של קידום האתרים, המשמעות המעשית היא שעליכם להשקיע מאמץ מתמשך בפעילות קידום שוטפת. קשה לעבוד על גוגל.

17 בנובמבר 2006 – 12:17 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (15)

הכוסית עוברת דירה

הבלוג כוסית עם אובסיית שואה עבר לאכסניה חדשה, בשכונת בלוגלי. אם עקבתם, אז אתם יודעים שיש לי עניין מיוחד בבלוג הזה ובכוסית שכותבת אותו.

אם אתם לא מכירים, אז כדאי לכם להכיר (בעיקר אם אתם מתעניינים בפוליטיקה, פילוסופיה, מרקסיזם, שואה, ורצח עם באופן כללי). אם שם הבלוג מרתיע אתכם, אז כדאי שתסתגלו או תוותרו. If you can't stand the heat get out of the kitchen.

16 בנובמבר 2006 – 20:58 קטגוריות: המלצות | תגובות (2)

ארקדי גאידמק

שוב ארקדי נחלץ לעזרת החלשים והמדוכאים. בפעם הקודמת אלו היו תושבי הצפון, הפעם תושבי שדרות. הייתי מריע לו ולפועלו – המבורך כשלעצמו – רק שאני לא יודע מה מטרותיו של האיש הזה.

מהלכיו נראים כמו קמפיין פופוליסטי מתוכנן היטב. בעיתונות טענו לא מזמן שהוא חותר להשתלב בהנהגת המדינה. אני לא יודע אם זה נכון, אבל בהתחשב בזה ששמו הופיע היום בלא פחות מ-8 ידיעות בערוץ החדשות של ynet בלבד, אני מניח שהוא לפחות הצטייד ביח"צנים טובים.

מה זה עושה לכם, הרעיון שגאידמק יהיה, נגיד, השר לביטחון פנים? או שר האוצר?

חשוב להבין מה זה אומר: גאידמק עושה פעולות סעד שעולות מיליונים בודדים, שהמדינה עם תקציב של 300 מיליארד שקל לא יכולה משום מה לעשות. כמו ש"ס, שזינקה תוך שנים בודדות ל-17 מנדטים, גם גאידמק יכול להפוך לגורם פוליטי חשוב. כל מה שצריך הוא למלא את מקומה של המדינה שאינה דואגת לאזרחיה.

16 בנובמבר 2006 – 18:10 קטגוריות: פוליטיקה | תגובות (25)

המלצה חמה: בלוגלי

בלוגלי, פרוייקט של אח"י דקר ותום סלע, היא מערכת בלוגים חופשית מבוססת וורדפרס. לקח לי בדיוק 5 דקות להירשם ולפתוח בלוג ניסיוני. המערכת קצת בוסרית, אבל כבר עכשיו ניכר שנעשתה עבודה ממש ממש יפה, וממשק הניהול מגוייר כהלכה ונוח מאד. זמני התגובה מצויינים, ויש אפשרות לייבא בלוג קיים מישרא, בלוגר, LiveJournal ומערכות אחרות.

מאז שאני מפעיל את חומוס להמונים חיבתי לוורדפרס הולכת וגדלה. היתרון של בלוגלי, הוא שאתם באמת לא צריכים להבין שום דבר או ללמוד דבר כלשהו – לא HTML, לא CSS, לא לדאוג להוסטינג. בקיצור: נסו אותו.

13 בנובמבר 2006 – 23:10 קטגוריות: מציאות 2.0 | תגובות (3)

שינוי שיטת הממשל?

תמוהה קצת התגובה של החבר פרץ. הבעיה שלו עם רעיון שינוי שיטת הממשל, הוא שמפלגת העבודה לא נתנה את הסכמתה – שלא ברור את הישבן של מי זה מעניין.

הבעיה עם הרעיון של שינוי שיטת הממשל, בעיקר בעיתוי הנוכחי ומהאנשים ממנו הוא בא, היא שזו יוזמה אנטי-דמוקרטית בוטה.

במדע המדינה מנתחים את ההצלחה של דמוקרטיות במושגים של "יעילות" מול "ייצוגיות". היעילות, היא מידת היכולת של שלטון מסויים ליישם את מדיניותו. הייצוגיות, היא מידת הייצוג שניתן לקבוצות אוכלוסייה שונות. ככלל, ייצוגיות באה על חשבון יעילות, כי כאשר מנסים לתת ייצוג מלא לכל הדעות, האידיאולוגיות והקבוצות, מתקבל מספר גדול של מפלגות.

הגדלת אחוז החסימה היא פתרון שהוכיח את עצמו בכל מיני מדינות, בראשן גרמניה של סוף שנות הארבעים. שינוי שיטת המשטר שלה הפך אותה למדינה יציבה יותר, והרחיק אותה מהפאשיזם. האם זה פתרון טוב גם בשבילנו? אנשי מדע המדינה שניתחו את הנושא במשך השנים היו כמעט תמימי דעים בתשובה: חד-משמעית לא. החברה הישראלית הטרוגנית מדי בשביל שינוי כזה, והיעדר הייצוג יגרום לחברה ממורמרת ושסועה יותר.

אלא מה, כשבודקים את העיתוי ונזכרים מיהם יוזמי ההצעה, עולה שאלה קשה: איפה בדיוק בעיית ה"יעילות" של השלטון הנוכחי? מתי הוא התקשה ליישם את המדיניות שלו? מי עצר בעדו, למשל, כשיצא למלחמה בלבנון, ניקה מתקציב המדינה את סעיפי הסעד והחליט לבטל את תוכנית ההתכנסות?

הבעיה עם השלטון הזה היא לא שאינו מצליח לאכוף את מדיניותו, אלא שהמדיניות הזו מנותקת גם מרצונות הציבור, גם ממצעי המפלגות שמרכיבות אותו, וגם מההבטחות לבוחר. כלומר, יש לנו בעיה של עודף יעילות ושל חוסר ייצוג, ולכן שינוי שיטת הממשל לפי ההצעה הזו רק יחמיר את המצב המחורבן ממילא של המדינה הזו.

13 בנובמבר 2006 – 18:14 קטגוריות: פוליטיקה | תגובות (5)

עור לבן, נפש שחורה

"את אשה שחורה ונחותה. את מטומטמת. את אפס, ואני מרוויח 800 דולר לדקה". האיש המקסים שאמר את הדברים האלה, על-פי TheMarker, הוא הבעלים של רשת בתי הקפה ארומה תל-אביב. באופן אישי אני מחרים את ארומה כבר הרבה זמן, מסיבות אחרות לגמרי (קפה גרוע ומחירים יקרים). אבל היי – גם אתם יכולים להחרים. עוד אצל שמואלוף בלינק שלמטה.

ואם כבר העלינו את זה, אז כדאי לקרוא את המניפסט בנושא חרם צרכנים שפורסם ב-ynet לא פחות. שחור על-גבי HTML יש לכם שם הסבר מדוע זה אמצעי דמוקרטי חזק שנמצא בידי הציבור, וכיצד ניתן להשתמש בו.

10 בנובמבר 2006 – 17:22 קטגוריות: פוליטיקה | תגובות (11)