הקובץ שבלינק הזה (MP3) כולל ראיון בן תשע דקות שנערך לפני כמה ימים עם עמי איילון בגלי צה"ל (תקליקו והוא ייפתח בנגן המדיה שמותקן לכם במחשב). הוא אומר דברים חשובים ומעוררי מחשבה – כולה עשר דקות מהחיים שלכם, אז תקשיבו. לטובת מחוסרי הרמקולים, תמללתי את שתי הדקות הראשונות. אם יהיה ביקוש נביא עוד.
***
עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר ממפלגת העבודה, שלום.
שלום ליאת.
בוא נניח לרגע, אפילו ברמה ההיפותטית, שלא מדובר בספין ואביגדור ליברמן עושה את דרכו לממשלה שלכם. מה מפלגת העבודה צריכה לעשות?
תראי, הבעיה היא לא של מפלגת העבודה. קודם כל, אני אישית לא פוסל אף אחד מלשבת בשום מקום. אני אמרתי את זה גם לאורך מערכת הבחירות.
…מה שמדאיג אותי הוא לא הצירוף של ליברמן אלא העובדה שאפשר לצרף אותו רק משום שבעצם אין שום סדר יום.
…את כל הפוליטיקה הישראלית אפשר לצרף היום לתוך הממשלה. ומאחר וגם אין מגבלה על מספר התיקים, אז אין שום בעיה. אנחנו מגיעים עוד מעט לשלושים שרים. העניין הזה בכלל הופך לבדיחה.
יהיו כאלה שיאמרו 'למה בכלל צריך אג'נדה. אפשר פשוט לנהל את המדינה בצורה טובה'.
אז זאת בעצם המחלוקת המרכזית… אני חושב שבלי סדר יום, בלי יעד מרכזי, בלי איזושהי תמונה בהירה שבראייתנו אליה אנחנו מובילים את המדינה הזאת, זה לא יהיה נכון בכלל לפתוח את הדיון על התקציב. התקציב קובע סדר עדיפויות על פי איזושהי תמונת עולם מסויימת, ואם אין לנו תמונת עולם אז כל הניהול הופך לבדיחה.
…אני חושב שאי אפשר לקבוע סדר עדיפויות בתקציב, כפי שאי אפשר להתמודד עם אלימות של פלסטינים אם תפרוץ, ואי אפשר לנהל או לא לנהל דיון עם סוריה או עם גורמים פרגמטיים בעולם הערבי, משום שאין סדר יום.
