עמיר פרץ שוחח אתמול עם הגולשים ב-ynet. אלא מכם שהחמיצו, יכולים לקרוא את ההודעות המלאות או את הסיכום כאן.
עבור העסוקים והממהרים הכנתי תקציר.
***
האם הניסיון שלך מספיק כדי לכהן כראש ממשלה?
פרץ: …הייתי רוצה לשאול אותך, האם עדיף חוסר ניסיון או ניסיון רע? הרי ניסיונם של המועמדים האחרים מעיד שהם נכשלו בתפקידיהם. גם בנימין נתניהו כראש ממשלה וגם אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים.
…אני אולי היחיד בין המועמדים שמכיר את כל משרדי הממשלה, היחיד שהיה בנגישות אל כל המערכת הממשלתית. אני מכיר את ההרכב של משרד הביטחון, אבל אני מכיר גם את משרד הרווחה, משרד השיכון, משרד האוצר, משרד החוץ. ומכיר גם את המשרד לאיכות הסביבה. לכן, דווקא הניסיון שלי הוא העשיר ביותר.
מה דעתך על חוק ההסדרים והנושא של חוקה בהסכמה, שעלה לכותרות בתקופה האחרונה.
פרץ: אני מתנגד התנגדות מוחלטת לחוק ההסדרים. הוא מסרס את הכנסת, מפחית באיכות החקיקה ועושה זילות לפעולה הפרלמנטרית. לכן, אני מתכוון לבטלו.
אני רואה במאמץ להביא לחוקה מאמץ חשוב ביותר. יחד עם זאת, אני מתנגד למושג "חוקה בהסכמה", כי כאשר אומרים זאת, מתכוונים מראש לכך שהפשרות בתוך החוקה יהיו על חשבון האוכלוסיות שלא תהיה להן נציגות שתאבק למענן בזמן הדיון על פרטי החוקה: נשים, מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות ועובדים. אני חושב שהחוקה צריכה בראש ובראשונה להגן על האוכלוסיות החלשות יותר, כי האוכלוסיות החזקות יודעות להגן על עצמן.
מה דעתך על פוליטיקאים ש"עושים לביתם"?
פרץ: מי שמחליט לשרת את הציבור, המבחן הראשון שלו הוא ההחלטה להתמסר לציבור, וזה מתחיל בדוגמא אישית. אני גר בשדרות. פעם הבית שלי עלה כ-180 אלף דולר, היום הוא כנראה שווה קצת פחות מ-130 אלף דולר בגלל הקסאמים. אבל המחיר שלו לא מעניין אותי, כי אני אוהב לגור בשדרות.
אני מאמין שאורח חייו של אדם משפיע גם על עמדתו וגם על מחוייבויותיו. אני אינני מחוייב למיליונרים, אלא למיליוני האנשים שמחכים למהפך החברתי.
כיצד תתמודד עם ממשלת חמאס המבקשת להשמידנו?
פרץ: אסור לתת הכרה לרשות הפלסטינית בשליטת חמאס, צריך לחזור למערכת יחסים עם המועצה הלאומית הפלסטינית, ששם החמאס אינו חבר.
צריך להעביר דרכם את הסיוע כדי שהם כגורמים מתונים יותר, יתחזקו לקראת הבחירות הבאות.
צריך לפעול בשכל, בחוכמה, ולמצוא את הציר הנכון שדרכו נוכל לעשות את הפעולות ההומניטריות שאין ספק שרק ישרתו את מדינת ישראל.
האם יש לך פתרון לירי הקסאם לעבר ישראל?
פרץ: אני גר יחד עם משפחתי בשדרות… היום, אני מבהיר לילדי שהעמידה מול הקסאמים היא בעצם המפתח להמשך תהליך השלום.
מי שמבטיח לאזרחי ישראל שניתן באמצעים צבאיים לגרום לכך שלעולם לא יפול שום קסאם, מטעה את הציבור. הדרך לחסום את הקסאמים היא באמצעות הסכם מדיני שבו גורם ברשות הפלסטינית, יקח על עצמו את האחריות לכך.
עד אז, צריך לעשות את כל הפעולות הנדרשות הן בפיתוח אמצעי הרתעה… ובאמצעות הגדלת שטחי הפירוז בינינו לבין הרשות הפלסטינית, בכדי להרחיק את טווח הקסאמים.
תמצת במילים אחדות את העמדה הבטחונית מדינית: מה עמדתכם ביחס להסדר הקבע העתידי?
פרץ: את נושא מפת הקבע לישראל צריך לחלק לשניים: ראשית, האיזורים שאין עליהם מחלוקת שיישארו תחת ריבונות ושליטה ישראלית: גושי ההתיישבות הגדולים. נצטרך להציע הצעות יצירתיות, כמו חילופי שטחים או חכירה (כמו בהסכם עם ירדן, ש.ג.).
באשר לאיזורים האחרים: אין ספק שעדיף לבצע יציאה מהשטחים מתוך הסכם, אך אני אינני מתכוון להשלים עם קפאון מדיני ולכן אבצע מהלכים חד צדדיים, מתואמים עם הקהילה הבינ"ל. ראשון המהלכים יהיה פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, המהלך השני יהיה מימוש חוק של פינוי-פיצוי ומתן אפשרות למתנחלים לצאת תוך הסכם עם הממשלה.
אין זה בא במקום השלמת גדר הביטחון ופעולות הבינוי והמיגון סביב ישובי עוטף עזה, שאני גר באחד מהם (שדרות).
באשר לרמת הגולן – מכיוון שמדובר כרגע בפרטנר סורי חלש, כל אמירה בנושא רמת הגולן בשעה הזו, תהיה אמירה מוקדמת ולא חכמה.
האם לדעתך אנשים מצביעים או לא מצביעים לך מסיבות עדתיות?
פרץ: בעיני השד העדתי הוא אויב המאבק החברתי, כי הוא תמיד הפריד בין הקבוצות שהיו צריכות לשתף פעולה במהפיכה החברתית. הייתי רוצה לראות שעולים חדשים שגרים בחדרה, משתפים פעולה עם עולים ותיקים שגרים באור עקיבא ועם ערבים שגרים בטייבה.
גם אלה וגם אלה וגם אלה משלמים את מחיר הפער החברתי.
אני בהחלט גאה בכך שאני מרוקאי, אבל אני רוצה שהעובדה שאני מרוקאי, לא תהווה שיקול להצביע עבורי או נגדי. הייתי רוצה שישפטו אותי על פי עמדותיי, על פי האמינות שלי ועל פי ההתמדה שלי במאבקי לאורך כל הדרך.
איך זה שיש כל כך הרבה עניים במדינה אבל בסקרים הם לא מצביעים בשבילך?
פרץ: ככל שאתה עני יותר, אתה מאמין פחות ביכולת לשנות את המציאות שנקלעת אליה. ידוע שעניים מממשים פחות את זכויותיהם הדמוקרטיות בכלל ואת זכויותיהם החברתיות בפרט. אבל יש תכונה למהפיכה חברתית שהיא מתקיימת רק ביום שהיא מתרחשת, כי אחרת היא לא מהפיכה ולעניים וכמובן לקבוצות נוספות, תינתן ההזדמנות לעשות זאת ב-28 למרס, ואני בטוח כפי שבכל מקום בעולם מהפיכות חברתיות התרחשו בניגוד לצפוי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם ברשות
הפלסטינית החמאס זכה לא בגלל השאלות הלאומיות שהוא העמיד, אלא בגלל תחושת הפלסטינים כנגד השחיתות השלטונית ונגד העושק והמצוקה שהם היו שרויים בהם.
לצערנו, המהפיכה ברשות הפלסטינית היא מהפיכה חברתית, אבל קיבלנו ממשלה לאומנית, מסוכנת שנגדה אנחנו חייבים להלחם.
