קראתי מתוך השתוממות אמיתית את מאמרו של שכני דוד מרחב, הנרטיב הפלשתיני והרדיקלים החדשים. התזה שמרחב מציג היא פחות או יותר עידון טקסטואלי לסרטון ההסתה החמור נגד דב חנין שהועלה ל-YouTube לפני כחודש.
אקדים ואומר שלדעתי מרחב הוא ללא ספק אינטלקטואל – או לפחות תחקירן טוב וכותב רהוט, שגם מזדהה בשמו האמיתי. בכך הוא כבר עדיף על רוב החברים בקבוצה הקטנה של תומכי חולדאי ברשת (שרובם – עד כמה שניתן לקבוע – קשורים עסקית עם חולדאי ו/או עם הקמפיינרים שלו). אבל דווקא בתור שכזה, הטרמינולוגיה בה הוא משתמש מטרידה מאד, השגיאות העובדתיות שלו נראות מגמתיות, ותוכן דבריו הוא לא פחות ממפחיד.
הוא מדבר על "ההסתה החמורה נגד רון חולדאי שעומדת ביסוד הקמפיין של דב חנין" (ההדגשה שלי), וכמובן – לא מספק שום דוגמא שתסביר את השימוש במילים החריפות האלה. הוא מספר באריכות על שורת מכריו מהשמאל, אחד מהם הוא אש"פיסט שהתאסלם, אחרים מכורים ל"חזון החרבתה של ישראל", ועליהם הוא מוסיף כהנה וכהנה מרקסיסטים ומאואיסטים, אנרכיסטים וקומוניסטים, כשכל הדרכים מובילות – כמה מפתיע – לדב חנין שהוא על-פי הגדרתו "כוהנו החדש של השמאל הרדיקלי בישראל", לא פחות.
הוא מבטיח ש"ההסתה הפרועה כנגד חולדאי תהיה כאין וכאפס לעומת זו לה יזכה נתניהו". וכדאי לקרוא פעמיים את המשפט הזה: "השאלה היא האם נתניהו יהיה חכם דיו כדי לנקות את אורוות השמאל הרדיקלי ולאוורר את האקדמיה על-ידי גדיעת השרשרת הפוסט-ציונית בה" (ההדגשה שלי).
במילים אחרות: מר מרחב הצעיר ממליץ לבניימין נתניהו, אם וכאשר ייבחר, לסלק ממוסדות האקדמיה אנשים בעלי דעות פוליטיות מסויימות (במאמר מוסגר אומר שלדעתי על רקע אירוע ההתנקשות בשטרנהל, האמירה הזו כשלעצמה יכולה להיחשב להסתה).
ולשיא הוא מגיע בטענה המרומזת – ויסלח לי אם שגיתי בהבנה – כי תומכי חנין כמוני עתידים להפוך לטרוריסטים "שירצו לעשות מעשה ולהתחיל לפעול 'באמת' לאחר שיראו את אכזבתם הרבה בזירה האלקטורלית" (!).
בקיצור, תחת מעטה הדמגוגיה והניסוחים המהוקצעים, מרחב מציג השקפה פאשיסטית, קורא למקארתיזם, ומטיל רפש לא רק בדב חנין – אלא גם בי. ומעבר לכל, התזה שלו פשוט מופרכת מיסודה.
עובדות על דיוקן
על עצמי אני יכול לומר (רק על עצמי לספר ידעתי וכו'), שאני רואה עצמי כציוני, גאה ביהדותי ושמעולם לא חשבתי להצטרף לארגון טרור – ימני או שמאלני. אם כי עליי לומר שנראה לי שלו הייתי שוקל לעשות זאת, היו לי יותר אפשרויות בימין מאשר בשמאל.
על חבריי הבלוגרים התומכים בחנין אני יכול לומר שרובם, עד כמה שאני יודע, מגדירים עצמם כציונים, מתנגדים לכל צורה של אלימות ואינם בעלי השקפות מרכסיסטיות.
על חברי עיר לכולנו אני יכול לומר, שמדובר באוסף מדהים וחסר תקדים של אנשים שאכפת להם, שביניהם בעיקר מצביעי עבודה, מרצ וליכוד ורק חלקם הקטן הצביעו לחד"ש. יש בתנועה הזו גם מרכסיסטים, אבל יש בה גם חובשי כיפות וזה לא הופך אותה לש"ס, ויש בה גם ייצוג ניכר לנשים וזה לא הופך אותה למפלגה פמיניסטית והיא נתמכת על-ידי אוהדים של שתי קבוצות ספורט וזה לא הופך אותה לקבוצת כדורסל.
על דב חנין אני יכול לומר שמדובר באדם ישר, אינטליגנטי, רציני ויסודי (מין תשובה שמאלנית לבני בגין, אם תרצו) אבל מעל לכל – איש רודף שלום שכל קשר בינו לבין אלימות, טרור או קיצוניות כלשהי נמצא רק במוחו הקודח של דוד מרחב, או בתוכניות הקמפיין ה"אדלריסטיות" של חולדאי.
זה לא סוד שהם לחוצים וזה לא מפתיע שהם נגררים לקמפיין שכולו דמגוגיה, דיסאינפורמציה והסתה פרועה. אולי זה רק אני, אבל נדמה לי שהם עשו טעות אסטרטגית שתזיק להם יותר מכל דבר אחר.
