שוקי גלילי SR

הסוקר המצטיין רפי סמית שוחח היום עם גולשים ב-ynet. לצערי הפסדתי את האירוח הזה, ולכן לא יכולתי לשאול את השאלות הקשות שלי, אבל היו שם כמה אנשים אחרים שעשו את העבודה. אספתי ציטוטים נבחרים, ואם הנושא מעניין אתכם אז כדאי לקרוא עד הסוף, גם את הניתוח.
 
רפי סמית, האם תוצאות הבחירות ידועות כבר, כפי שטען אולמרט?
"לו הבחירות היו נערכות בימים הקרובים ולא בעוד שבועיים, השאלה הייתה האם קדימה תקבל 35-40 או 35-30 מנדטים… עדיין יתכן שהפערים בין המפלגות יהיו או יותר גדולים או יותר קטנים, זה מאוד תלוי באחוזי ההצבעה בפועל… מה יקרה ב-28 למרס? אני עדיין לא יודע".
 
יכול להיות שקדימה – כמו פרס – מנצחת בסקרים ותפסיד בבחירות?
"האפשרות שקדימה תקבל פחות מאשר מה שהסקרים אומרים כרגע היא דבר שאי אפשר לפסול אותו… מאחר וזו אינה מפלגת שטח שהיו לה פעילים בעבר, יתכן ובשטח רואים אותה פחות מכפי שהיא מתקבלת בסקרים.
השאלה היא מה פה ינצח – האווירה או השטח שבדרך כלל מאופיין בפעילים של מפלגות ותיקות יותר ומאורגנות יותר?"
 
מהו אחוז המתלבטים?
"אחוז המתלבטים הוא בין 10 במקרה הנמוך, ל-16 אחוז בערך נכון לרגע זה. תלוי איך שואלים ואיך מתייחסים לתשובות ולשאלות השונות… נכון לעכשיו, אוכלוסיה זו מאופיינת בכך שיש בה יותר נשים, יותר גילאי ביניים, יותר חילוניים ויותר בעלי השכלה גבוהה ואקדמאית, ויותר עולים רוסים".
(הערה: לפי קמיל פוקס, שרואיין היום להארץ, מדובר ב-28 מנדטים)

האם התשדירים משפיעים?
"למרות שאחוז לא כל כך גבוה צופה בהם (נע בין 10-20 % רייטינג), התשדירים קובעים למעשה את האג'נדה / סדר היום של קמפיין הבחירות בשבועות האחרונים שלו. ובמובן זה ההשפעה שלהם היא רבה…
אנשים טוענים שהם אינם מושפעים, אולם גם אם אתה משכנע את המשוכנעים, יש לכך השפעה שלפעמים קשה לאמוד אותה במדוייק. בסקרים אנשים נוטים לומר שהתשדירים לא משפיעים עליהם, אבל גם אנשים נוטים לומר שפרסומות בתחומים אחרים לא משפיעות עליהם וזה פשוט לא נכון".

האם נכונה הטענה לפיה 80% מהנשאלים בסקרים כלל לא משיבים לכם?
"קודם כל, זה לא 80%, אלא אחוז הרבה יותר נמוך. אנחנו בודקים קודם כל באיזו מידה, אלו שענו במשתנים שונים: מגדר, גיל, מוצא, השכלה ומשתנים אחרים אכן מייצגים את הציבור על פי הנתונים הידועים של הלמ"ס ובמידת הצורך מבצעים שקלולים, כדי 'לייצב' את המדגם. נכון שלאורך זמן אחוז המסרבים עולה, כך שבעיית הייצוגיות של קבוצות מסויימות גדלה."
 
מה קורה עם אנשים שאין להם מכשיר טלפון של בזק?
"אכן זו אוכלוסיה בעייתית ובבחינת הסקרים בישראל לשנת 2006, בבחירות האלה, זוהי תופעה חדשה. אין לנו כרגע תשובה הולמת לקהל הזה, מאחר ואין לנו אפשרות לדגום באופן מדויק את אותם אלה שאכן חיים על הסלולרי. מבחינה זו, הייצוג שלהם בסקרים חסר יותר. השאלה היא עד כמה דפוסי ההצבעה שלהם שונים מהותית מהיתר. נכון לעכשיו, אין לי לכך תשובה מוסמכת".
 
האם אתם לא סוקרים אנשים עם טלפון סלולרי?
"אנחנו מתקשרים בדרך כלל לקווי בזק בלבד וככל שאחוז אלו שאינם נמצאים ליד קווי בזק יגדל, קרי: כאלה שמשתמשים אך ורק בטלפון סלולרי, יהיה צורך לשנות את המודל ולראיין גם את הקבוצה הזו, שכרגע יש לה ייצוג חסר בסקרים."

***

עד כאן ציטוטים מסמית, ומכאן הניתוח שלי.

בתור התחלה, רפי סמית מודה שהוא לא באמת יודע מה יקרה ב-28 למרץ. האם קדימה תהיה חזקה בקלפי כמו בסקרים? זה לא בטוח, וגם אם כן – ישנם מתלבטים רבים, וישנו השטח, וישנם תשדירי הבחירות, והכל יכול לקרות.

היום, 15 במרץ, פורסם בידיעות אחרונות כי למרות מאמציה הרבים הצליחה מפלגת קדימה לפקוד עד עתה 10,000 איש בלבד. השאיפה המקורית של קדימה הייתה ל-100 אלף מתפקדים. מה זה אומר על מצבה בשטח?

סמית, ושאר הסוקרים, מודעים לכך שיש קבוצה גדלה והולכת של מתלבטים. בידיעה שפורסמה היום, נוקב קמיל פוקס במספר המדהים של 28 מנדטים. תוצאות הסקר החדש של פוקס, שנראות כמעט זהות לסקר הקודם, מרמזות שהמנדטים החדשים שצוברת "מפלגת המתלבטים" אינם מגיעים ממפלגות אחרות. כנראה שהם מגיעים מאנשים שבסקרים הקודמים אמרו שלא יצביעו.

במילים אחרות, זה נראה כמו התעוררות של מערכת הבחירות. קצת מאוחר, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. יכול להיות שרוב המתלבטים לא יצביעו. מצד שני, יכול להיות שאחוזי ההצבעה יהיו גדולים ממה שחשבנו שיהיה.

מעניין שסמית חושב שנתוני הלמ"ס מספיקים כדי "לייצב" את הסקרים שלו. אלא אם הבנתי לא נכון, אז לפי דו"ח מבקר המדינה על השחיתות בניהול נתוני מרשם האוכלוסין, נתוני הלמ"ס על האוכלוסייה בישראל הם משענת קנה רצוץ: "עקב ההוצאות הגבוהות הכרוכות ברכישת הנתונים, חלק מהגופים הממשלתיים רוכשים פחות נתונים מהדרוש להם או מעדכנים את הנתונים שברשותם בתדירות נמוכה מן הנדרש… כתוצאה מכך נפגעים מנגנוני הבקרה הבסיסיים ביותר של הממשלה ונפגעת מהימנות הנתונים".

מעניין במיוחד להבין את השלכות העובדה שהמדגמים של סמית וחבריו לא מביאים בחשבון אוכלוסיות שמשתמשות בסלולרי בלבד. יש היום בישראל קרוב ל-7 מיליון מכשירים סלולריים, ורק 3 מיליון קווי בזק. כמה אנשים משתמשים רק בטלפון סלולרי? וכמה מהם הולכים להצביע א
חרת מהאנשים במדגם של סמית? לא בטוח שהוא יודע.

***

בקיצור, לא בטוח שהסקרים של סמית, פוקס וצמח שווים יותר מהסקרים שלי. אני שואל כל היום אנשים למי הם הולכים להצביע. הסקרים שלי נערכים בתל-אביב, ובהם התוצאות (לו הבחירות היו נערכות עכשיו) נראות בערך ככה:
ליכוד 4 מנדטים
קדימה 5 מנדטים
מרצ 6 מנדטים
חד"ש 10 מנדטים
עבודה 30 מנדטים
עלה ירוק 55 מנדטים
מפלגות אחרות 10 מנדטים
נראה לכם מופרך? כן, כנראה שהמדגם שלי לא טוב יותר מאשר של מכוני הסקרים.

טקסט חריף אבל מנומק היטב של פינחסה (לינק למטה). על יאיר לפיד, כמייצג מגמת ההתרוששות האינטלקטואלית והאתית של העיתונות, במיוחד בתקופת הבחירות.

ציטוט:
"
'[לפיד:] 43. לכל מפלגה גדולה יש לפחות פרופסור אחד, אבל אף פעם לא ממש ברור פרופסור למה בדיוק.'
למרות שלא ברור איזה פרופסור יש למפלגת הליכוד. אגב, יולי תמיר היא פרופסור לפילוסופיה, וברוורמן לכלכלה. לפיד היה יודע זאת אם היה טורח לבדוק את האתר של העבודה ולא רק של המפלגה החביבה עליו קדימה.
"